חתונת היהלום
אחרי סגירת החנויות באירופה, בקסטרו מנסים להתחבב על הברנז'ה התל־אביבית ומגייסים את המעצב אלון ליבנה שיצר עבורם את יהלום, קולקציית קפסולה חדשה. האם זה השינוי שקסטרו מחכה לו?
בתחילת השבוע השיקה קסטרו את יהלום, קולקציית קפסולה שהיא פרי שיתוף פעולה עם מעצב האופנה אלון ליבנה, זוכה תוכנית הריאליטי "פרויקט מסלול". הקולקציה מציגה היטב את היכולת של המעצב הצעיר להעמיד פריטים בעלי ייחוד אסתטי, בדומה לקולקציית הקיץ העצמאית של ליבנה שהושקה לפני כמה שבועות בהשראת כתמי הדיו של רורשאך.
הקולקציה של ליבנה לקסטרו מכילה 22 פריטים, ובהם טי שירטס ובגד גוף בגזרת עטלף עם הדפסים גרפיים בצורת יהלום; שמלת מחוך לערב שמחשופה מעוטר רשת שחורה במרכזו ומחלקה התחתון משתלשלות שרשראות חרוזים; תיק ערב עשוי טלאים דמויי עור הנחים זה לצד זה ומגבשים יחדיו גם הם צורת יהלום; מחוך שחור מעוטר חרוזים וסנדלי פלטפורמה. האביזרים והנעליים מתכתבים בסגנונם עם הקולקציה העצמאית של המעצב, אך ביהלום נראה שליבנה מרוסן יותר, כתמי הרורשאך התמתנו והפכו לגרפיים ו"אכילים" יותר לטעמם של ההמונים. מחירי הקולקציה נעים סביב רף המחירים הגבוהה של קסטרו: חולצות במחיר 139–299 שקל ושמלות עד 899 שקל.
שיתוף הפעולה הזה הוא על פניו צעד נכון עבור שני הצדדים. עבור קסטרו זאת יכולה להיות נקודת המפנה שתוביל את המותג למקום שבו הוא משתוקק להיות כבר שנים - עמוק בלב לבה האורבני של הברנז'ה התל־אביבית. הניסיון מתבטא בקמפיין המציג את אופנת קסטרו כסטייל האורבני הנכון.
בעבר גייסו בקסטרו את האושיה התל־אביבית האופנתית סמי זיבק כיחצן האירועים של החברה, הרחיבו את קו מכנסי הג'ינס בחברה עד הענקת קומה שלמה לדנים בסניף הדגל בדיזנגוף סנטר, ומיצבו סניף זה כמקום אירועים עבור הקהל הנחשק.
האם החבירה לליבנה תסייע לקסטרו להגדיר את עצמה אל מול הרשתות הזרות ותוציא את החברה מהשפל היחסי שנקלעה אליו בשנים האחרונות? נראה שהוויתור - לפחות הזמני- על פריסה בינלאומית וחדירה לאירופה (שהותיר את קסטרו עם חנויות זכיין ספורות בקזחסטן ובתאילנד) וההצטמצמות בחזרה לשוק המקומי, הביאה לרענון מחשבתי בחברה ולהחלטה לשתף פעולה עם מעצבים צעירים ומובילים.

מהצד של ליבנה, שיתוף הפעולה עם קסטרו תורם לו כי אף על פי שיש למעצב הצעיר תפיסה חזותית טובה, הפריטים בקולקציות העצמאיות שלו (זו שהציג העונה היא הרביעית במספר) מעידים על יכולת טכנית לוקה בחסר בגזירה ובתפירה. במקצת הפריטים אף נעשה שימוש בחומרים שנראים זולים ולא תואמים את רוח האיכות שליבנה מנסה לייחס לעצמו, הבאה לידי ביטוי גם במחירי הקולקציה.
אף שקסטרו אינה בית לתפירה עילית, נראה שדווקא שיתוף הפעולה הזה מיטיב עם ליבנה, ואף יגרום לו ככל הנראה לחשיפה המונית נוספת שעשויה להפוך אותו לשם המוכר לכל. את קסטרו, מצדה, יכול שיתוף הפעולה הזה ללמד משהו על עיצוב בגדים בעלי נראות טובה, גם ואולי בעיקר מכיוון שהבגדים האלה אינם נוהרים בהכרח אחרי אופנות.


