$
פנאי

בעולם הדימויים: תערוכה חדשה של הצלמת אורית רף מתבססת על תמונות מאתר רשת המלונות שנגרילה

התערוכה מעוררת את השאלה אם הנגישות לצילומים מהאינטרנט ושכיחות השימוש בהם לצורכי אמנות מהוות הפרה של זכויות יוצרים

דנה גילרמן 11:3406.02.11

שנגרילה הוא שם של רשת מלונות פאר המפוזרים ברחבי העולם. הכניסה לאתר החברה מעלה מספר גדול של דימויי נוף מרהיבים שמשווקים נופש, שקט, מקום אחר. דימויים צבעוניים אלו, שחלקם נראה כאילו נלקח ישירות ממסע יחסי ציבור, אפשר למצוא עתה בתערוכה "שנגרילה" של הצלמת אורית רף, המוצגת בגלריה נגא בתל אביב.

 

עודף דימויים

 

השימוש בדימויים קיימים שנלקחו מהאינטרנט שכיח בשנים האחרונות בעיקר בקרב צלמים. אפשר לראות את זה בתצלומים של אמנים כמו אורי גרשוני הישראלי או תומס רוף הגרמני. גרשוני משתמש בסדרת תצלומיו האחרונה בנופים קלישאתיים של ים ומעבד אותם עד שהם נראים כמו אקוורל רומנטי. רוף לקח מהאינטרנט דימויים שהנציחו את אסון התאומים והגדיל אותם, עד שנעשו מפוקסלים על גבול המופשט (עבודה מהסדרה מוצגת בתערוכה “תורת השלבים" במוזיאון פתח תקווה).

 

אפשר לייחס את התופעה הזו, שסוחפת יותר ויותר צלמים, למשבר הצילום שבא בעקבות הצילום הדיגיטלי. כל אחד יכול לצלם, יש בעולם עודף אינסופי של דימויים. בשביל מה לצלם אם אפשר פשוט לקחת ולהשתמש ותוך כדי כך גם לומר משהו מהותי על מעמדו של הצילום?

 

אך בשעה שגם אצל רוף וגם אצל גרשוני פעולת העיבוד הופכת את הדימויים למשהו כמעט אחר, ליצירה בפני עצמה, אצל רף נראה כאילו נלקחו ישירות מאתר האינטרנט.

 

“יש דימויים שהשינוי בהם היה מינורי ואחרים שעברו עיבוד מהותי יותר", אומרת רף. “אבל נכון שהנושא של ניכוס הדימוי, של לקיחת בעלות על דימוי לא שלי, הוא חלק מהותי בתערוכה. הרי כל המושג 'שנגרילה' עבר ניכוס במשך השנים. זה הוזכר לראשונה בספרו של ג'יימס הילטון 'האופק האבוד' מ־1933 והתייחס לסוג של מודל אוטופי - מחוז בלתי נגיש בהרי ההימאליה ששוכניו הם בני אלמוות. הפנטזיה המערבית על אותה ארץ מיסטית, שהומצאה במערב, נוכסה מאוחר יותר על ידי המזרח כדי לפתות את המערב. ושוב, כששאלו את רוזוולט מאיפה המפציצים הפציצו את טוקיו, הוא ענה 'משנגרילה'. המערב הורס את המקום שהוא עורג אליו. הרעיון של נדידת הניכוס עניין אותי, וזה עוד צעד במסע הזה".

 

"ללא שם". דימוי מתוך אתר האינטרנט של שנגרילה שהאמנית שינתה "ללא שם". דימוי מתוך אתר האינטרנט של שנגרילה שהאמנית שינתה

 

מקור וירטואלי

 

רף מציינת שדבר נוסף שעלה תוך כדי עבודה הוא שאלת המקור. “אנחנו מדברות על דימוי קיים", היא אומרת, “אבל חלק מהדימויים נראים בכלל כהדמיה שנוצרה במחשב, ללא בסיס צילומי, ללא מקור, ובזה עוסקת כל התערוכה - מקום שמתרחק בכל פעם שמתקרבים אליו".

 

אחת השאלות שעולות מהצפייה בתערוכה של רף, שכאמור חלק מהעבודות בה נראות כאילו הורדו ישר מהאתר, נוגעת לזכויות יוצרים. “מובן שהנושא עלה תוך כדי עבודה", היא אומרת. “המלון מאפשר להוריד את הדימויים האלה ברזולוציה טובה, ולצד הדימויים לא הופיעו שמות של צלמים. התייעצתי עם הרבה עורכי דין והם אמרו לי שבקונטקסט אמנותי זה בסדר. מובן שאני לא מסתירה שהמקור הוא משם, אני גם מודה להם בספר האמן שמלווה את התערוכה".

מיד אחרי הביקור בתערוכה נכנסתי לאתר המלונות באינטרנט. גם כדי לנסות להשוות בין התצלומים, וגם כדי להמשיך לראות את אותם דימויים קסומים ומעוררי חשק שלקחו אותי לרגע למסע וירטואלי בעולם אחר. אולי כך רף בעצם מחזירה לרשת - התערוכה עצמה הופכת באיזשהו מקום לחלק ממסע פרסום, ובחינם.

 

פרטים: עד 18 בפברואר. אחד העם 60, מתחם רוטשילד, תל אביב. 03-5660123.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x