הטוויסט של אוליבר

בפסטיבל קאן, שייפתח הערב בצרפת ויימשך 11 ימים, יוקרנו יותר מ־40 סרטים של מיטב במאי הקולנוע הפועלים כיום בעולם. מהצצה בתוכניית הפסטיבל נראה כי השנה בריביירה הצרפתית לא רק מעדיפים שמות ותיקים, אלא גם מפנים מקום מיוחד לסרטי המשך לקלאסיקות. למשל, הבמאי הרוסי ניקיטה מיכאלקוב יציג במסגרת התחרות סרט המשך מפואר לאפוס זוכה האוסקר שלו מ־1994 "שמש בוגדנית" (ראו מסגרת). לעומתו, אחד מההמשכונים המדוברים בתעשייה בשנים האחרונות - "וול סטריט 2: הכסף מדבר" של אוליבר סטון - מוקרן מחוץ לתחרות הרשמית.

הכסף ידבר?

לאחד שנדחה מועד יציאתו לאקרנים פעמיים השנה, "וול סטריט 2: הכסף מדבר" יופץ רשמית בארה“ב רק בספטמבר, אך ההמולה התקשורתית סביבו נמשכת כבר חודשים רבים. במונחים תקציביים של שנות השמונים, "וול סטריט" הראשון היה הצלחה כבירה, שכן הכנסותיו באמריקה בלבד הגיעו לפי שלושה מעלות הפקתו - 15 מיליון דולר. בכלל, המחצית השנייה של שנות השמונים היתה די מוצלחת עבור סטון: סרטים כמו "פלאטון" או "נולד בארבעה ביולי" הפכו לשוברי קופות מובהקים. לאחרונה, שורה של כישלונות מסחריים ואמנותיים של סטון מעוררת דאגה, למשל "אלכסנדר" (שהכנסותיו באמריקה כיסו רק כחמישית מתקציבו) או "W" (שבקושי החזיר את עלות הפקתו; הסרט אף לא הוקרן בארץ). אף ש"וול סטריט 2" הוא ההמשכון הראשון שהוא מביים, נדמה כי סטון רואה בו את קרש ההצלה שישיב אותו לימי הבלוקבסטרים שלו.

אוליבר סטון. אחד הסרטים המסקרנים שיוקרנו בפסטיבל קאן צילום: אי פי אי

סרטיו של סטון מהווים כמעט תמיד מעין "מצפן" קולנועי למצבה של החברה האמריקאית; למשל טרילוגיית סרטי וייטנאם שזיכתה אותו בשני אוסקרים (על "נולד בארבעה ביולי" ו"פלאטון"), או סרטי הביוגרפיה השערורייתיים שלו על הנשיאים האמריקאים (קנדי, ניקסון ובוש). בעשיית קולנוע כזה, שמעז להתריס ולבקר, סטון מואשם לרוב באי־דיוקים היסטוריים ובליבון תיאוריות קונספירציה. מעניין איזו תיאוריית קשר תצוץ בקשר ל"וול סטריט 2".

כשנשאל בראיון למגזין "ואניטי פייר" מדוע החליט לחזור לוול סטריט אחרי יותר מ־20 שנה, השיב סטון: "כי זה חשוב. אלו הם ימי קריסת הקפיטליזם ודעיכת החברה שלנו. דרך החיים של כולנו עומדת להשתנות“. באופן בלתי מכוון ניבא "וול סטריט" את קריסת שוק המניות ב־1987. "האמת היא שלא יכולתי לנבא זאת", מתוודה סטון, "כי לא היה לי מושג". בין כך ובין כך, דמותו השטנית של גורדון גקו (מייקל דגלאס), שפעלה בשיטתיות כדי להשחית מן היסוד נער צעיר ונאיבי בשם באד פוקס (צ‘רלי שין), הפכה עם השנים לא רק לאחת מדמויות הנבל המפורסמות בתולדות הוליווד, אלא גם למודל לחיקוי עבור ברוקרים צעירים בוול סטריט, שראו בו כוכב תרבות. נראה שאת השלכות סרטו הראשון, בלתי מכוונות ככל שיהיו, מנסה סטון לתקן בסרט ההמשך; ליצור משל מוסרי על מצבה של המערכת הפיננסית, ולהזהיר מפני העתיד לקרות.

קאמבק מסקרן

מייקל דגלאס יגלם שוב את גקו, ונראה שמאז הקאמבק של הריסון פורד ב"אינדיאנה ג‘ונס" לא היתה התרגשות כה רבה מחזרתה של דמות בדיונית לאקרנים. בעוד שגקו הראשון הפך עם השנים לשם נרדף לתאוות בצע ("חמדנות היא דבר טוב" הוא אולי הציטוט המפורסם ביותר מהסרט), גקו של 2010 הוא יותר אנטי גיבור מאשר נבל. בסרט החדש גקו משתחרר מהכלא ומקבל הזדמנות נוספת להגדרה עצמית. הוא מנסה לשווא להזהיר בכירים בוול סטריט מההתרסקות הקרובה, ומחליט למקד את מאמציו בבנייה מחודשת של יחסיו עם בתו וויני (קרי מוליגן מ"לחנך את ג‘ני") ולעזור לארוסה, ג‘ייקוב מור (שיה לבוף), לחסל כלכלית מנהל קרן גידור בשם ברטון ג‘יימס (ג‘וש ברולין).

ברנרד מאדוף. מעניין לראות איך הצופים יקבלו את אנשי הכספים בעידן פוסט מאדוף צילום: בלומברג

לספר סיפור על מניפולציה כלכלית בוול סטריט זו משימה מורכבת, ואפשר רק לקוות שסטון ישחזר את הצלחתו לעשות זאת בסרטו הראשון. לפני שהחל בצילומים הוא ערך מחקר מעמיק על המשבר הפיננסי, נפגש עם מנהלי חברות ואנשי אקדמיה רבים וניסה לבחון כיצד מעדכנים עולם קולנועי שבו "מיליון דולר הפכו להיות ביליון דולר". הקאסט נראה מבטיח עד מאוד, וכדי ליצור אפקט ריאליסטי אף יותר, לדונלד טראמפ יש תפקיד אורח בסרט.

חרושת השמועות והבאזז התקשורתי מותירים סימני שאלה רבים. האם סרט על תאוות הבצע בוול סטריט ייתפס כיום כרלבנטי או דווקא כטרחני? האם לבוף ומוליגן ייכנסו בהצלחה לנעליים הגדולות של צ'רלי שין ודריל האנה? האם בניין הפדרל רזרב, המככב בסרט, יהפוך ללוקיישן קולנועי אטרקטיבי לפחות כמו רצפת בניין הבורסה בסרט מ־1987? וחשוב מכך, האם עכשיו, כשהמשבר הכלכלי שפקד את העולם לפני כשנתיים חלף, נסלח לגורדון־גקואים למיניהם?

הסרטים המסקרנים בפסטיבל קאן 2010

סוציאליזם. סרטו החדש והמצופה של ז‘אן לוק גודאר מתרחש ברובו על ספינה ששטה בים התיכון ואף מבקרת בישראל.

You Will Meet a Tall Dark Stranger. וודי אלן נוטש את ניו יורק לטובת לונדון בפעם הרביעית, ומלהק את אנטוני הופקינס, אנטוניו בנדרס ונעמי ווטס לדרמה קומית ורומנטית.

שמש בוגדנית 2. סרט ההמשך לסרטו זוכה האוסקר של ניקיטה מיכאלקוב הוא ההפקה היקרה ביותר שנעשתה ברוסיה מעולם, אבל גם פלופ קופתי. בשל קרבתו לפוטין, מיכאלקוב נחשב כיום בעיני רבים לביורוקרט לאומני ולא לקולנוען.

שנה נוספת. הבמאי הבריטי האגדי מייק לי, שקטף את הפרס היוקרתי בקאן ב־1996 עם ”סודות ושקרים“, חוזר בסרט שבו מככבים מרבית חברי הקאסט הקבוע שלו.

העץ. ינעל את הפסטיבל סרטה השני של הבמאית הצעירה והמבטיחה ג‘ולי ברטוצ‘לי, שבו מככבת השחקנית והזמרת המוכשרת שרלוט גינסבורג. זהו סיפור עדין ומרגש על אובדן משפחתי.