$
פנאי

ההיסטוריה חוזרת: המבנים המשוחזרים שכדאי לראות

עוד לפני שתוכנית המורשת הלאומית יצאה לדרך שופצו ושומרו ברחבי הארץ מבנים שיש להם ערך לציבור. "כלכליסט" ממליץ על היפים ביותר

דקל גודוביץ' 15:32 21.04.10

 

תוכנית המורשת הלאומית שהציג באחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו כוללת 51 מבנים בעלי חשיבות היסטורית לאומית, מתוך 150 האתרים שישוקמו. אלה רק אבנים בודדות מתוך רשימת מבנים היסטוריים ראויים לשימור, שמחוסר תקציב ויחסי ציבור עומדים מוזנחים. "אני לא מרוצה מהשימור בארץ, כי אני מביט על חצי הכוס הריקה", טוען יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ובאותה נשימה מוסיף "אבל אני מודע גם לחצי הכוס המלאה". בסיוע המועצה לשימור אתרים בחר "כלכליסט" חמישה מבנים מצטיינים ושונים בסגנונם, בחומרי הבנייה ובתקופה, שעברו שימור מוקפד ומוצלח עוד בטרם הושקה התוכנית.

 

צריף בן צבי, קיבוץ בית קשת

 

שלוש שנים לאחר שנבחר יצחק בן צבי לנשיאה השני של מדינת ישראל, הועבר ב־1955 צריף המגורים המקורי והצנוע של המשפחה משכונת רחביה בירושלים לקיבוץ בית קשת. המטרה הייתה להקים בו אתר הנצחה לבן הבכור, עלי בן צבי, שנהרג במלחמת השחרור בפאתי הקיבוץ. במרוצת השנים הצריף הוזנח. שימורו כלל בניית קירות פנימיים חדשים, חידוש חיפוי העץ לשלד וכיסוי הצריף בנייר טול, כפי שהיה בצריף המקורי והפשוט.

 

בסוף 2008 נפתח הצריף כמרכז הנצחה למשפחת בן צבי כולה ולמורשתו של הנשיא השני של מדינת ישראל. הוא כולל תצוגה של חדר האורחים המקורי, ובו ריהוט ששוחזר על פי תצלומי ארכיון וסרט וידיאו. פרטים: פתוח מדי יום, 9:00–16:00, לקבוצות של 10 אנשים ומעלה. 18 שקל לאדם, כולל הדרכה. טל': 04-6767122.

 

צריף בן צבי, קיבוץ בית קשת
צריף בן צבי, קיבוץ בית קשת

 

תחנת הרכבת, כפר יהושע

 

תחנת כפר יהושע (תל־שמאם) היא התחנה היחידה שנשמרה בשלמותה, ואחת הגדולות והמרשימות בתוואי רכבת העמק, שנסללה בראשית המאה העשרים על ידי הטורקים בתכנון גרמני. עד 1948 חיברה רכבת העמק בין חיפה לדרעא שבעבר הירדן, ומשם בנתיב המסילה החיג'אזית - מדמשק דרך עמאן לחצי האי ערב. באתר כמה קרונות משא מקוריים ושבעה מבני אבן מרשימים בסגנון טמפלרי, בעלי חלונות ותריסי עץ ירוקים שבנה הסולטן הטורקי עבדל חמיד השני ב־1905. שלושה מתוכם שוקמו: בית המנהל, בית סגן המנהל ובית הנתיבות. באתר קיימים גם מגדל המים ובית הבומבאז'י, שהיה אחראי לשאיבת המים מהבאר ומילוי קטרי הקיטור, והשנה יחלו גם בשימורו. מרכז המבקרים שנפתח ב־2008 כולל תצוגת תמונות, מסמכים היסטוריים, רכבת מיניאטורית וסרט המספר את סיפורה של רכבת העמק ותחנותיה העיקריות. פרטים: פתוח מדי יום, 9:00–14:00, רצוי לתאם מראש. 15 שקל למבוגר, 10 שקלים לילד. טל': 04-9534226.

 

תחנת הרכבת בכפר יהושע
תחנת הרכבת בכפר יהושע

 

מבנה הרפת בקזרמה לוין, מזכרת בתיה

 

רחוב רוטשילד, הרחוב הראשי במזכרת בתיה הוותיקה, שהקים הברון רוטשילד, נראה כרחוב ציורי: גדרות העץ, ריהוט הרחוב ופנסי התאורה מקנים לו צביון נוסטלגי של מושבה כפרית מימי ראשית ההתיישבות בארץ. המתחם כולל מוזיאון, גלריות, חנויות ובתי קפה במבנים משומרים, ולהם נוספה בסוף 2009 גם הרפת שהיתה חלק מהמתחם ("קזרמה") של משפחת לוין. מבנה הרפת, שנבנתה על פי ההערכות ב־1887, כולל דלת כניסה אחת ומעט חלונות משולשים (או קשתיים) קטנים פתוחים. רצף מבני הרפת היווה חומה רציפה סביב היישוב. בתהליך השימור וההתאמה לתצוגה נאטמו החלונות המשולשים בזכוכית ללא מסגרת, כדי לשמור על מראה הפתחים הפתוחים. בעבודה השתמשו בחומרי הבנייה המקוריים: אבני כורכר מסותתות מבחוץ ו"דבש" (אוסף של אבנים קטנות ולא מסותתות) מבפנים, עם טיח בוץ ואניצי קש בולטים, קורות עץ ורעפי חרס שיוצרו במרסיי. פרטים: הכניסה לרפת היא באמצעות מוזיאון מזכרת בתיה ומחייבת הדרכה. 270 שקל לקבוצה של עד 13 איש, 20 שקל לכל מבקר נוסף. דב שמיר 4. טל': 08-9348345.

 

מבנה הרפת בקזרמה לוין, מזכרת בתיה
מבנה הרפת בקזרמה לוין, מזכרת בתיה

 

מוזיאון בית העיר, תל אביב

 

אחרי שעמד בשיממונו במשך שנים רבות נפתח בדצמבר 2009 בית העירייה השני של תל אביב (ששימש בשנים 1925–1965) כמוזיאון פעיל וחלק ממתחם התרבות והמוזיאונים של כיכר ביאליק - בעצם הכיכר היחידה שנשארה בעיר ההיסטורית. השימור כלל גם תוספות בנייה וחיפוי בלוחות אפורים בחלקו האחורי. כיום אפשר לשוב ולהתרשם מסמלו של הבית - המדרגות המונומנטליות בכניסה, המובילות לחדרו של ראש העיר מאיר דיזנגוף בקומה השנייה, המשקיף אל בריכת המים שבמרכז הכיכר. בחדר מוצג הריהוט המקורי וכן יש ציורי קיר ועיטורים מרהיבים שנחשפו במהלך השימור.

 

מוזיאון בית העיר, תל אביב
מוזיאון בית העיר, תל אביב

 

קומת הקרקע מרוצפת פסיפס מצויר, ובחלל זה גם מוצגות בצורה ממוחשבת תערוכות תיעוד על תל אביב: "העיר הנגלית לעין", תערוכה על פועלו של דיזנגוף וסרטים היסטוריים. לצדם מוצגות עבודות עכשוויות, כמו תערוכת הצילום של ינאי טויסטר, המתעדת את תהליך הבנייה, וכן עבודת וידיאו של נירה פרג, שזכתה בימים אלה בפרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר ל־2009. לסיום הסיור, גג הבניין משמש נקודת תצפית מרהיבה על מרכז העיר. פרטים: שני־חמישי 9:00–17:00, שישי, שבת וחג 10:00–14:00. 20 שקל למבוגר, 10 שקלים לילד. טל': 03-5253403.

 

בית הדפוס, פתח תקווה

 

בין שני מבנים ברחוב חובבי ציון חבוי בית קטן עם גג רעפים אדום. זהו השריד היחיד בארץ לבנייה מלבני בוץ מאדמה מקומית וקש. החלקים המקוריים שנותרו בבית עשויים מלבנים כבדות, שמחזיקות את גג הרעפים בזכות משקלן, וכן קשתות מעל הפתחים וקורה היקפית. החלקים החדשים יותר נבנו באמצעות שיטה הקרויה "הבנייה הבגדדית" - המבוססת על קורות עץ התקועות בקרקע, לוחות עץ משני צדיהן, וביניהן מילוי בשברי אבנים, רעפים ואדמה, וחיפוי בטיח או לוחות עץ מבחוץ. בית הדפוס נבנה בסוף המאה ה־19 כבית מגורים. ב־1932 הוסב לבית דפוס על ידי שמאול לייב גרינבוים, והדפיס את ניירות העטיפה לפירות ההדר עם הכתובת Jaffa. בהנהלת המשפחה פעל בית הדפוס עד סוף שנות השישים, ולאחר מכן שימש לתעשיות נייר, עד שניזוק קשה בשריפות ופריצות.

 

קירות האבן העשויים לס הושלמו, וכן נחשפו ושוחזרו ציורי קיר שעיטרו את קירות הפנים, והריצוף - חלקו ממרצפות מצוירות וחלקו משבצות שחור־לבן מקוריות. מכונת הדפוס המקורית תוקנה וחזרה לפעול. פרטים: מ־27 במאי ישמש המקום כמרכז מבקרים ויציע סדנאות בנושאי דפוס, מבני אדמה ופרדסנות כחלק מפעילות המוזיאון ההיסטורי של העיר. חובבי ציון 14. טל': 03-9286300.

 

בית הדפוס בפתח תקווה
בית הדפוס בפתח תקווה

 

בית בולאך, מושב בני עטרות

 

הבית הטמפלרי נבנה בראשית המאה העשרים כבית מגורים בן שלוש קומות במושבה השקטה, שגם היום משמרת את הרוח הטמפלרית. במשך כ־35 שנה התגוררו בו בני המשפחה, עד גירוש הטמפלרים ב־1941. לאחר קום המדינה שימש כבית המועצה האזורית חבל מודיעין עד 1994. כשעברה המועצה למבנה חדש, הבניין ננטש והוזנח, עד לאחרונה. אף שבמבנה בוצעה עבודת שימור קפדנית, שהושלמה במרץ 2009, ואף שהוא מבנה ציבורי ובבעלות ציבורית, אין אפשרות להיכנס אליו, והוא משמש כבניין משרדים פרטי. 

x