אני רובוט?
ביפן הרובוטים הם כבר שנים לא רק משחק ילדים. בתערוכת קיטק האחרונה בטוקיו הוצג - לצד גימיקים כמו רובוטים שרוכבים על אופניים בלי ליפול ורובוטית מזמרת - גם רובוט שיכול למנוע תאונות דרכים
כמעט מדי שנה נחשף ביפן רובוט חדש - תמיד מתוחכם ואנושי יותר מקודמיו - בענף טכנולוגי שעולה הון ושנועד למקסם את רמת המיכון במדינה שכוח העבודה בה הוא מהיקרים בעולם. תערוכת קיטק (Ceatec), שנערכה בטוקיו בתחילת החודש שעבר, שימשה במה לא רק לטלוויזיות, לטלפונים ולמערכות ירוקות לבית, אלא גם לכמה חידושים רובוטיים פורצי דרך, שלפחות אחד מהם עשוי להציל חיים בעתיד, לכשייצא לשוק.
קריוקי דור 4
HRP-4C היא רובוטית דמוית אדם שהולבשה כדמות אנימה וירטואלית בשם "הקסונה מיקו", של חברת הטכנולוגיה Crypton Future Media. היא פצחה בזמר במהלך התערוכה בעזרת תוכנת הדמיית קול של חברת ימאהה.
הרובוטית שנכללה בתערוכת קיטק השנה היתה מוגבלת הרבה יותר מבחינת תנועות הגוף מהמודלים שקדמו לה, והצליחה למעשה רק להניע את הראש לפי קצב השיר, אבל כשהיא שרה קולה נשמע אנושי לגמרי (הודות לדיבוב של סקאי פוג'יטה), וגם הליפ סינג מדויק. אוזניים מערביות שהקשיבו לטון המאוד גבוה שהשירים בוצעו בו הבחינו בנקל שמדובר בסימפול ממוחשב, בעוד שעוברי האורח היפניים שתועדו צופים בהופעה היו בטוחים שמדובר בקול אנושי למהדרין.
מאחר שכל רובוט שנראה אנושי מדי מעביר בי צמרמורת, אני מעדיפה להיצמד לרובוטים ששומרים אמונים לחומרים שמהם נבנו, וגם כאלו היו לא מעט בתערוכה.
רוכבים בלי ליפול
אז למה היפנים כל כך טובים בטכנולוגיה? את התשובה לשאלה הזו אפשר להסיק מצפייה ברובוטים שבימים כתיקונם משמשים עזרים חינוכיים בבתי ספר שמלמדים ילדים יפנים על טכנולוגיה ורובוטיקה.
קחו למשל את הרובוטים של חברת מוראטה. הם נראים כבובות פלסטיק לבנות של בחור הרוכב על אופניים ובחורה הרוכבת על חד־אופן. גובהם כ־50 ס"מ, והם מסוגלים לנוע בשיווי משקל מושלם, בלי ליפול או אפילו לרעוד ולו פעם אחת. כשהוצגו לראשונה ב־2005 הם היו אטיים למדי, ומאז הצליחו לפתח תאוצה. כיום הם מסוגלים לנוע על מסלול שרוחבו 2 ס"מ בלבד, לבצע פניות בקוטר 75 ס"מ, והכל במהירות של 15 ס"מ בשנייה - פי שלושה מהמהירות שבה נעו בתערוכה של השנה שעברה.
הרובוטית שרוכבת על חד־אופן נקראת מוראטה סייקו. היא שוקלת 6 ק"ג ושומרת על שיווי משקל מושלם הודות לצמד חיישנים ששולטים בתנועת הגלגל קדימה או אחורה, חיישן נוסף שמותקן בחזה שלה ושולט בתנועות לצדדים, ועוד חיישן שמבחין במכשולים בדרך.
אפס תאונות
עד כה עסקנו ברובוטים מרשימים אך גימיקיים. לעומתם, לרובוטים שהציגה חברת ניסאן בתערוכה יש - לצד החזות המקסימה - חשיבות לעתיד התחבורה. הרובוטים נקראים EPORO, ראשי התיבות של המשפט "Episode Zero Robots" - אחד ממהנדסי הפרויקט הסביר שכוונתם היתה שלרובוטים הללו יהיו אפס תקריות על הכביש, אפס תאונות ואפס עקבות פחמן דו־חמצני. למעשה הרובוטים הדגימו את מערכת הניווט העצמית ומניעת התאונות שמפתחת כיום ניסאן כדי להטמיע אותה בעתיד במכוניות שלה.
בינתיים מדובר ברובוטים מתוקים למראה שגובהם כחצי מטר, המזכירים פינגווינים צבעוניים מפלסטיק, עם זוג עיניים ענקיות וכחולות, ציצית שיער קטנה, שרשרת מבריקה לצווארם, פס שחור בבטן וזנב קטנטן. הם נעים בצורה ששואבת השראה מלהקות דגים ענקיות בים. ובדיוק כמו שהדגים הללו יודעים לנוע בחבורות מרובות פרטים בלי להתנגש זה בזה, ותוך שהם מתאימים את מבנה הלהקה לתנאי השטח שהם אמורים לעבור, כך נוהגים גם הרובוטים. החיישנים שלהם סורקים את השטח לצדדים, לפנים ולאחור, ולא נותנים להם להתקרב מדי לפרטים אחרים בלהקה או להתרחק מהם מדי.
אמנם בהדגמה בתערוכה נעו הרובוטים במהירות אטית למדי, ובמסלול לא ארוך, אבל ביום שבו תיושם הטכנולוגיה הזו במכוניות, נוכל לנמנם בבטחה באוטו שלנו בדרך הביתה מהעבודה, בידיעה שנגיע לאן שנרצה בלי לדרוס או להתנגש באף אחד בדרך. לאור נתוני תאונות הדרכים בישראל, אפשר רק לקוות שהטכנולוגיה הזו תיושם בהקדם האפשרי.
