בעקבות אמנים: 7 מוזיאונים עם סיפור

בשנת 81', כשנסע האמן משה קסטל עם אשתו בלהה לחופשה בים המלח, הוא הצביע על בתים לבנים שנראו בדרך ורצה לדעת באיזה מקום מדובר. היה זה מעלה אדומים, ולאחר סיבוב שעשו במקום אמר קסטל המוקסם לאשתו: "פה אני רוצה שיקום מוזיאון קסטל". כעבור עשר שנים קסטל נפטר, ומאז מקדישה בלהה את חייה למימוש צוואתו. עד היום השקיעה במקום יותר מ־3.5 מיליון דולר, ולמרות העזרה שהיא קיבלה וממשיכה לקבל מעיריית מעלה אדומים ומן הממסד, עדיין חסר כסף לפתיחת המוזיאון.

אחת הדרכים להנציח את חשיבותו של אמן וגם לשמור על ערכו הכלכלי היא הקמת מוזיאון על שמו, פעמים רבות במקום שבו גר או שבו פעל הסטודיו שלו. מרבית בתי האמנים מתקיימים מתקציב עירוני לא גדול ובעיקר מגיוס כספים. חלק מהמקומות אף מוכרים עבודות של האמן כדי לממן את הפעילות.

עיקר התצוגה במקומות אלה נע סביב תצוגת האוסף של האמן. עם זאת כדי לא להישאר אנכרוניסטים במרבית המקומות נוטים לשלב את עבודותיו של האמן עם עבודות עכשוויות, וכך ליצור המשכיות ודיאלוג מעניין בין עבר להווה. אך גם אם התצוגה עכשווית, היא תמיד תשמור על זיקה ליצירתו של האמן.

מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב צילום: צביקה טישלר

מוזיאון נחום גוטמן

התערוכות שאוצרת טלי תמיר במוזיאון נחום גוטמן בנויות על התפיסה הזו - יצירת דיאלוג בין עבודותיו של גוטמן לבין אמנים עכשוויים. התערוכה "זולו: ציידים ופנטזיות אחרות", שתחנוך את האגף החדש במוזיאון ב־10 בספטמבר, מדגימה זאת היטב. בתערוכה משתתפים לצד גוטמן 30 אמנים ישראלים שמתייחסים לסיפור "לובנגולו מלך זולו והמסע לדרום אפריקה, 1935–1969". לצד עבודות של גוטמן שנעשו בשנות השלושים, האמנים העכשוויים מתבוננים באפריקה בצורה מפוכחת.

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות נפתח במאי 1998 בידי העמותה על שם הצייר נחום גוטמן וקרן תל אביב לפיתוח, ואוסף המוזיאון כולו נתרם בידי משפחת האמן. הבניין שבו ממוקם המוזיאון נבנה ב־1887. הוא שימש למגוריו של הסופר חיים ברנר, והיה אחד מבתיה הראשונים של שכונת נווה צדק. גוטמן מעולם לא גר בו, אלא ברחוב סמוך.

כתובת: רוקח 21, נווה צדק, תל אביב, טל' 03-5161970; כניסה: 20 שקל למבוגר, 10 שקלים לילד מגיל 5 ומעלה.

בית ראובן

הבית ברחוב ביאליק 14 בתל אביב נבנה ב־1930 ושימש כבית המשפחה. ראובן רובין נפטר ב־1974 וביקש בצוואתו להסב אותו למוזיאון, והוא נפתח לקהל ב־1983. לצד תצוגת הקבע ותערוכות מעבודותיו, הוצגו במוזיאון תערוכות אורחות בעיקר של יוצרים מתקופת ה"בראשית" של האמנות הישראלית.

ב־2003, לאחר שנתיים של שיפוצים, נפתח המוזיאון מחדש, ומוצגות בו גם אמנות עכשווית ותערוכות קבוצתיות שמציגות נקודת מבט עכשווית על נושאים שהעסיקו את רובין. מדי פעם מקיים המוזיאון ערבי וידיאו ארט ומיצגים שמרחיבים את קהל היעד. עד סוף החודש מוצגת בו התערוכה "מעשה רקמה: אידה רייכר רוקמת על פי ראובן", ובה עבודות רקמה של ציורי תל אביב של רובין משנות העשרים.

כתובת: ביאליק 14 תל אביב, טל' 03-5255961; כניסה: 20 שקל למבוגר, ילדים חינם.

בית ראובן, תל אביב צילום: מיכאל קרמר

מוזיאון ינקו דאדא

המוזיאון, שהוקם ב־1983 בידי קבוצה מידידיו ומוקיריו של האמן מרסל ינקו, מקים כפר האמנים עין הוד, שוכן בלבו של הכפר. במקום כמה חללי תצוגה, ובהם תצוגת קבע המוקדשת ל־70 שנות יצירה של ינקו, גלריה באכסדרה המיועדת לאמנים צעירים ולפרויקטים מיוחדים, אגף נוער ומעבדת אמנות וגלריה תחתונה המציגה תערוכות של אמנות בת זמננו. בכלל, אפשר לומר שזהו אחד המוזיאונים שמרבים לתמוך באמנים צעירים, והוא מחלק מדי שנה פרס כספי לאמן צעיר ע"ש עודד מסר, מקים המוזיאון. לזכותו של המוזיאון ייאמר שמכיוון שמרסל ינקו היה ממקימי קבוצת דאדא - זרם אמנות אוונגרדי שנוסד בציריך ב־1916 - לא מעט אירועים נועזים ופרובוקטיביים התקיימו בחסותו של המוזיאון, רובם ביוזמת האמן והמיצגן חוני המעגל. בימים אלה מוצגות במקום שלוש תערוכות: "שלל" של גיא גולדשטיין, "צבא של אוהבים" של רפי פרץ ו"בגוף שלישי" של חיה הרטוך וניר נדלר.

כתובת: עין הוד, טל' 04-9842350; כניסה: 20 שקל למבוגר, 10 שקלים לילד.

מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד

מוזיאון מאנה כץ

אפשר לראות במוזיאון מאנה כץ, שנפתח ב־1977, את השינוי שחל בחברה הישראלית ביחס לתרבות. לפני כ־60 שנה ראשי ערים חיזרו אחרי אנשי אמנות ותרבות, סופרים ואמנים קיבלו דירות מהעירייה; היום קשה להעלות על הדעת מצב שכזה. גם כץ היה אחד מאותם אמנים מחוזרים: הוא קיבל ב־1958 בית ערבי ששוכן על צלע הר ומשקיף על הנוף היפהפה של נמל חיפה, סמוך לגן הבהאים. בתמורה היה עליו להוריש את כל רכושו לעיר. ארבע שנים לאחר שקיבל את הבית הוא מת, ולמעשה לא הספיק לגור בו - הוא העביר את מרבית זמנו בפריז, ולכן לא שינה אותו או ריהט אותו וגם לא העביר אליו את תכולת ביתו. לאחר מותו הובאו לארץ 1,300 פריטים ובהם ציורים ועבודות על נייר, פסלים ואוספים רבים וייחודיים שהיו לאמן. התצוגה במקום כוללת תערוכות מאוסף המוזיאון ותערוכות אורחות שעוסקות בנושאים או באמנים שונים, והן בעלות זיקה לכץ, לתקופתו או לנושאי ציוריו, לסגנונו או לאוספיו. עיקר עניינו של המוזיאון באסכולת פריז שבין שתי מלחמות העולם ובחוג היהודי שהיה בה - סביבה שאליה השתייך מאנה כץ.

כתובת: יפה נוף 89 חיפה, טל' 04-8383482; כניסה: 12 שקל למבוגר, 6 שקלים לילד מגיל 6 ומעלה.

מוזיאון עוקשי בעכו

ליד אולמות האבירים בעכו העתיקה מצוי מבנה מרשים מהתקופה העותמאנית. במבנה זה פועל מ־1980 מוזיאון שבו מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית לצד תצוגת קבע מעבודותיו של האמן אבשלום עוקשי.

עוקשי, שהיה ממייסדי "אופקים חדשים" - קבוצת אמנים שנוסדה בארץ ב־1948 ודגלה בציור המופשט והלירי - בילה את מרבית שנותיו בעכו. הוא הקים בה סדנת ציור, וזו נהפכה לאחר מותו למוזיאון, המנוהל מאז 1997 בידי עמותה. את המוזיאון אוצרת ומנהלת רחל זמר, ופרופ' מרדכי עומר, מנהל מוזיאון תל אביב, משמש כיועץ אמנותי בו. הקמתו של המוזיאון היתה צוואתה של רעיית האמן, שלומית עוקשי, שמטרתה היתה להנחיל את מורשתו האמנותית של בעלה. בימים אלה מוצגת במקום התערוכה "גדר חיה" של תרצה כדן־נבות, ובה מבחר עבודות ממגוון חומרים.

כתובת: אל גזאר, העיר העתיקה, עכו, טל' 04-9956710, 04-9956711; כניסה: 10 שקלים למבוגר, 7 שקלים לילד מגיל 5 ומעלה.

מוזיאון עוקשי, עכו

בית אוסף קופפרמן

ב־2003, לאחר מותו של משה קופפרמן, קמה בקיבוץ לוחמי הגטאות עמותה שמטרתה לשמר ולהציג את יצירתו ולהפיץ את יצירותיו בארץ ובעולם. חללי התצוגה קמו במקום שבו שכן האטלייה של קופפרמן, והמבנה כולו תוכנן בידי האדריכל אייל מינס, חבר הקיבוץ, על פי רצונו של קופפרמן. באולם אחד מוצגות תערוכות מתחלפות שאוצר יונה פישר, המתייחסות במישרין או בעקיפין ליצירתו של הצייר או לנושאים שעולים מעבודתו. בשני מוצגת תערוכת קבע, ובה עבודות נבחרות שלו. לצד אולמות התצוגה נמצא האטלייה שבו עבד קופפרמן, והוא פתוח למבקרים. המוזיאון פתוח בסוף השבוע, ואפשר להגיע גם בתיאום מראש. בימים אלו מוצגת במקום התערוכה "מצע לעת מצוא", ובה עבודות של קופפרמן, שרון פוליאקין ועדו בר אל, המתמקדות במצע של היצירה.

כתובת: קיבוץ לוחמי הגטאות, פתוח בסוף השבוע או בתיאום, טל' 04-9933792, 054-4993851 (רוני ריבוש); כניסה: חינם.

מרכז גוטסמן לתחריט

לא רחוק משם, בקיבוץ כברי, נמצא מרכז גוטסמן לתחריט, שהוקם במקום שבו שכן האטלייה של הצייר בן הקיבוץ אורי ריזמן. אמנם המקום נקרא על שם דב גוטסמן, התורם, אולם הוא משמש גם כמקום הנצחה ליצירתו של ריזמן. לצד תערוכות מתחלפות של אמנים שפועלים בסדנה מוצגת באופן קבוע תערוכה מעבודותיו של ריזמן, וכן יש תערוכות מתחלפות שמתייחסות ליצירתו. בעתיד יש כוונה להרחיב את הסדנה ולייחד מקום גדול יותר לאמן. במרחק מטרים ספורים משם נמצא האטלייה הסגור של יחיאל שמי, אמן מפורסם נוסף בן הקיבוץ, שמת ב־2003. אפשר ליהנות מגן הפסלים המרשים שסובב את האטלייה, נראה למרחוק ומציג את שמי בגדולתו.

כתובת: קיבוץ כברי. כניסה: חינם, לקבוצות מעל 8 אנשים 25 שקל לאדם.

מרכז גוטסמן לתחריט (האמן אורי ריזמן) צילום: עמית גרון