הפסקה לעסקית: חצי מנה

כשחנינו בחניה רחבת הידיים ועתירת הקיסוס של מסעדת ויולט במושב אודים, קיווינו שהאווירה הפסטורלית תגובה גם בחוויה קולינרית.

הארוחה העסקית בויולט שונתה לאחרונה: מדיל נוקשה המציע מחיר אחיד, היא עברה להציע ארוחה הכוללת מנה ראשונה ועיקרית במחירים הנעים בין59 ל־89 שקל.

רוטב היין האדון התגלה כבלסמי מתוק מדי צילום: עמית שעל

הגינונים, על אף שעת הצהריים, מזכירים מסעדת יוקרה לכל דבר ועניין. המלצרית ששירתה רק אותנו ושולחן נוסף של גבירות חביבות אצה לחדש את מלאי הלחם הטרי כל אימת שהמפלס בצלוחית ירד, ומזגה את המים המוגזים על פי כל כללי הטקס. המנות עצמן מעוצבות ומוקפדות, רק הטעם - לפעמים קולע ולפעמים נשאר ליד החוויה האמיתית.

התחלנו בסלט של סלק צלוי עם גבינת קמבוזולה, אגוזי מלך קלויים ועלעלים שונים, ברוטב דבש וחרדל שהיה יפה לעין ותענוג לחך, מרענן ומתקתק במידה.

ראשונה נוספת, פולנטה רכה של תירס עם ארטישוק ירושלמי צלוי, דבש, שום וטימין, שהגיעה עם כרבולת מרשימה של קצף פרמז'ן, היתה פחות קוהרנטית. הפולנטה היתה קטיפתית וטעימה, אבל הארטישוק הירושלמי וקצף הפרמז'ן היו חסרי טעם ומיותרים.

גם בעיקריות נחלנו הצלחה חלקית. סטייק סינטה עגל (300 גרם - 85 שקל) ניחן אמנם במראה מפתה, עבה ובשרני, אך אף על פי שנצלה לדרגת מדיום כפי שהוזמן, טעמו היה אנמי. הרוטב - בתפריט הובטח רוטב יין אדום - התגלה כשלולית של בלסמי מצומצם שהיה כבד ומתוק מדי. הפירה שהוגש עם המנה היה טוב.

לעומתה, מנה של קלמארי צרובים (69 שקל) עם מולים בברוט סרטנים וחמאה לבנה היתה מוצלחת מאוד. צינורות הקלמארי הטריים נצרבו בעדינות ונותרו עסיסיים, והרוטב החמאתי על בסיס ציר סרטנים החמיא להם מאוד.

שתי כוסיות של קפה שנלגמו בחצר היפה של המסעדה חתמו את הארוחה בטעם טוב, למרות פיצול האישיות המאפיין את המקום. נראה שבויולט אתם יכולים להיקלע למסעדת גורמה אמיתית עם מנות מוקפדות ויצירתיות, או למסעדת דרכים סטנדרטית - תלוי איזו מנה אתם מזמינים.