• תפריט
פנאי

61 סיבות לחיות בישראל

"כלכליסט" מציג: הדברים שגורמים לכם לבכות, לצחוק, להתרגש ולהתעצבן, ושלא תמצאו בשום מקום אחר בעולם

כתבי כלכליסט 09:5128.04.09

הישראלי כל כך רגיל לקטר - על הפקקים, על המילואים, על הממשלה ובימים אלה גם על הכלכלה. לקראת יום העצמאות החליט "כלכליסט" להיזכר בסיבות שבגללן כיף לחיות בישראל. כתבי העיתון התבקשו להכין כל אחד בתחומו את רשימת הדברים שמרגשים אותם, מעציבים אותם או גורמים להם לצחוק, ואשר יוצרים את תחושת הביחד שאנחנו חווים בעיקר בעתות משבר. אז נכון, הביטלס יותר גדולים מאריק איינשטיין, המצרים המציאו את הפלאפל, שלא לדבר על העובדה שירושלים קדושה לשלוש הדתות, אבל עדיין את הקשר הרגשי שאנחנו מרגישים למקומות ולחוויות הללו אף אחד לא ייקח מאיתנו. ועוד עובדה שאי אפשר להתווכח איתה: מדובר בחוויות סובייקטיביות, אבל בתוך המקבץ של 61 הסיבות יוכל כל אחד מכם למצוא את הדברים שייגעו גם בשק הדמעות שלו.

 

העיר העתיקה בירושלים

לחיות בה זה כמו לגור דקה מגן עדן ולשלם שכר דירה לגיהינום. בין חומות עותמאניות מצטופפים אלפי שנות היסטוריה ושלל כנסיות, מסגדים ובתי כנסת, שיכולים בכל רגע להתפוצץ ולגרום למלחמת עולם שלישית בין יהודים, מוסלמים ונוצרים. אך סיור בסמטאות מוכיח כי מאחורי הדתות עומדים אנשים שבסך הכל רוצים לחיות ולהתפרנס בעיר צפופה ועמוסה. לכן כל מי שעוסק בתכנון עירוני צריך קודם כל ללמוד מירושלים העתיקה, בתקווה שתהיה אור לגויים ולאדריכלים ומתכנני ערים.

 

הכותל המערבי הכותל המערבי צילום: עטא עוויסאת

 

נתן אלתרמן

מהכותבים הבכירים של דור הפלמ"ח, שמסכם את ארסנל המשימות של כותב ישראלי: שכול ("מגש הכסף"), אהבה ("צריך לצלצל פעמיים"), דיווח עדכני ("הטור השביעי") ובאופן כללי - לשחק בשפה העברית ("ליל חניה", למשל). האישיות הלא שגרתית רק תרמה להעצמת המילים.

 

ריקודי עם

תמצית ההוויה הישראלית, מ"צדיק כתמר" ו"הורה מדורה" ועד האינטרפרטציות על שיריו של אייל גולן.

 

דירה להשכיר

"בעמק יפה בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות", ככה מתחילה הקלאסיקה לילדים, שגם היום צובטת את הלב לא רק בגעגוע נוסטלגי, אלא גם בתמימות הנהדרת שלה, בחרוזים המקסימים ובתפיסת העולם טובת הלב. אין כמעט ישראלי שלא גדל על המאסטרפיס של לאה גולדברג, משוררת וסופרת די מרת לב בשאר הזמן, שפה הניחה בצד את הפסימיזם האופייני לטובת אידיליה בין חיות שונות, שמוכיחה שלא הקירות הם שהופכים מקום לבית, אלא האנשים שבו.

 

שקדי מרק

נהפכו לפריט חובה במזוודה של הנוסעים לבקר חברים ישראלים בחו"ל.

 

שכונת רמות פולין בירושלים ובית הספר שדה חצבה

שנות השישים והשבעים נחשבו בעולם לתקופה של ניסיונות אדריכליים אוונגרדיים בצורות מגורים, שבדקו ושברו את גבולות הקופסה הריבועית. בארץ נבנו שני מבנים ייחודיים: האחד הוא בית הספר חצבה, שתכנן אדריכל ישראל גודוביץ ב־1970 בצורת משושים דמויי כוורת, והשני הוא בית דירות בצורת מחומשים שתכנן האדריכל צבי הקר ב־1973 בשכונת רמות פולין בירושלים. הרעיון של הקר התנפץ אל מול האוכלוסייה החרדית שעברה לשכונה, עד שכיום קשה לזהות את תכנונו פורץ הדרך.

 

ימי הזיכרון

הצפירה שעוצרת את המדינה לשתי דקות של התייחדות, השירים השקטים ברדיו, והתחושה הזו שבמשך יומיים, אנחנו חלק משלם גדול ועצוב, שבגללו ובזכותו אנחנו כאן.

 

גופיית סבא

גופיית הסבא אינה המצאה ישראלית, אולם היא מאוד מזוהה עם בגדי הקיבוץ המסורתיים ועם בגדי העבודה שנמכרו בחנויות של אתא.

 

סרטי בורקס

הז'אנר הקומי משנות השישים והשבעים ממשיך להצחיק אותנו עד היום. "חגיגה בסנוקר", "צ'רלי וחצי" ואחרים סיפקו שלל פניני לשון ומשפטי "חוכמה" שמדוקלמים על ידי דור שלם: "מה עושה התולעת? מחפשת חכה" , "כל עדשה מיקרוסקופ", "מי מתעסק זה מיקו" ועוד.

 

כדורגל בבלומפילד

לא בגלל הרמה המוצגת על הדשא, אלא בשל האווירה שביציע.

 

אצטדיון בלומפילד אצטדיון בלומפילד צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

בירה גולדסטאר

יש טובות (ויקרות) ממנה, אך ביום קיץ חם אין תחליף לנוזל המריר והצונן הזה הנגמע היישר מהבקבוק החום עם הכוכב במרכזו.

 

יום כיפור

אין עוד יום כזה בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. בלי אגזוזים מעשנים או צפירות עצבניות ברמזור, רק אלפי מדוושים בעורקי התנועה הראשיים בכל עיר, ושקט שאותו מפרים רק צהלות הילדים וקולות המתפללים בבית הכנסת.

 

סנדלים ובעיקר תנ"כיים

דורות שלמים גדלו על הסנדלים התנ"כיים בעלי שתי רצועות העור והאבזם. האופנה העכשווית, שמשחקת עם לבוש החנונים המסורתי, מיתגה את הסנדלים כפריט אופנתי.

 

להקת בת שבע

המחול הישראלי הוא אחד מתחומי האמנות והמצליחים בעולם. הלהקה הנחשבת לנושאת הדגל של המחול הישראלי המודרני היא להקת בת שבע שנוסדה לפני 45 שנה על ידי הברונית בת שבע דה רוטשילד והכוריאוגרפית האמריקנית מרתה גרהם, מחלוצות המחול המודרני בעולם שהוכתרה על ידי המגזין טיים כ"רקדנית המאה". בשנים האחרונות משמש אוהד נהרין כמנהלה האמנותי ונעמי פורטיס כמנכ"לית ומנהלת אמנותית שותפה.

 

בת שבע בת שבע צילום: גדי דגון

 

פלאפל

מקור המאכל הלאומי שלנו הוא כפי הנראה במצרים, אבל גם להורים מאמצים יש זכויות, ולו רק הכנסת הפלאפל לפיתה והשידוך עם הצ'יפס סלט שהוא, ככל הידוע, המצאה ישראלית מקורית.

 

כיכר צינה דיזנגוף, תל אביב

הכיכר העגולה היחידה בעולם בסגנון הבאוהאוס.

 

הגשש החיוור

אם צריך לסכם את ההומור הישראלי בשלוש מילים, הן יהיו "שייקה", "פולי" ו"גברי". בקצת יותר: "קרקר נגד קרקר", "שוק הספרים", "אופסייד סטורי", "חכם מיימון", "הסיידים", "קנטאטה לשווארמה", "קפטריה בטבריה", "שירים, שערים וטכנאים" ו"המכונית המגויסת" (רשימה חלקית בהחלט).

 

קיבוץ

צורת התיישבות שיתופית וייחודית, בה כולם אכלו יחד בחדר האוכל, כיבסו את הבגדים במכבסה וגידלו את צאצאיהם בבתי הילדים (למעשה, מישהו אחר גידל אותם, וזו התבררה כאחת מהבעיות). כיום אחרי שפסיכולגים סיימו להתפרנס מהלינה המשותפת וקיבוצים רבים הופרטו, נותר רק המיתוס.

 

עמוס עוז

כאשר מדברים על "יפי הבלורית והתואר" מיד צצה מאי שם, מחלק חבוי של ההכרה, דמותו של עמוס עוז. הקיבוצניק היפה, המועמד התמידי לפרס נובל, נראה תמיד כמו סלע - אבל אז בא "סיפור על אהבה וחושך" והוכיח שגם סלעים נסדקים. באומץ שאין שני לו ובפרטי פרטים שטח עוז את סיפור ילדותו הכואב, עד להתאבדותה של אמו, כולל הופעת אורח של ביבי נתניהו הצעיר (שבו נהג עוז לבעוט). הביוגרפיה הזו היא לא רק סיפור פרטי, אלא גם מעשה אמנות גדול ואבן דרך של ממש ביצירתו של עוז (שוודאי גם יזכה יום אחד בנובל).

 

אריק איינשטיין אריק איינשטיין צילום: יריב כץ
האלבומים הישנים של אריק איינשטיין

בשנים ­1968–1988 איינשטיין לא רק הקליט כמה מהשירים הכי יפים שנוצרו בשפה העברית, אלא שימש חממה לכמה מהכישרונות הכי גדולים ברוק ובפופ הישראלי. העובדה שעד היום האיש הגבוה והצנוע הזה לא זכה בפרס ישראל היא מחדל היסטורי שיש לתקן עד יום העצמאות ה־62 במספר של ישראל.

 

ניסים אלוני

מחזאי, מתרגם ובמאי. חתן פרס ישראל לשנת 1996 שהביא לעולם התיאטרון והבידור שפה חדשנית ומצחיקה בעלת צירופי לשון ייחודיים. מלבד מחזותיו המועלים עד היום בתיאטראות השונים, אחראי אלוני למערכונים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית ולתוכניות הבידור המצליחות ביותר שהיו כאן, בהן תוכניות לגשש החיוור ומערכונים לרבקה מיכאלי וליוסי בנאי. רבים ממחזותיו המורכבים עוסקים במלכים ונסיכים, למשל "הנסיכה האמריקאית", העולה בימים אלה בפעם הרביעית בתיאטרון החאן הירושלמי.

 

מטקות

המשחק הכי ישראלי שמעצבן את כולם חוץ מאשר את השחקנים.

 

יום שישי אחר הצהריים

הים מתחיל להתרוקן, ואנשים קמים משנת הצהריים כדי לפתור את התשבץ במוסף.

 

אולפן ליגת האלופות

מודי בר־און, נדב יעקובי, אבי מלר, שגיא כהן ואיציק זוהר מוכיחים בערוץ הספורט שכדורגל הוא הרבה יותר מ־22 מטומטמים שרצים אחרי כדור.

 

אינטרנט אלחוטי בכל מקום

בניגוד לערים העתיקות של אירופה או אלה המונומנטליות של ארה"ב, בישראל דווקא יש אינטרנט אלחוטי חינם כמעט בכל פינה: מתל אביב ועד הפריפריה.

 

התיאטרון הערבי עברי התיאטרון הערבי עברי צילום: אייל לנדסמן
תיאטרון בשש שפות

מלבד השפה העברית הרשמית בה מופיעות רוב קבוצות התיאטרון הרפרטואריות והפרינג'איות בישראל, ושפת הגוף שתופסת אף היא תאוצה בשנים האחרונות, ישנם תיאטראות ולהקות המציגים בחמש שפות נוספות, רק תבחרו: התיאטרון הערבי־עברי בערבית, תיאטרון היידישפיל ביידיש, תיאטרון אלמג'רב במרוקאית, אנסמבל התיאטרון האתיופי הולוגאב באמהרית ותיאטרון גשר ברוסית.

 

התוכנית "ארבע אחרי הצהריים" בגלי צה"ל

שעה של שפיות מוזיקלית - מוזיקה עברית באמצע היום.

 

ארוחת בוקר ישראלית

אף שבשנים האחרונות הבופה באנטליה מזנב בנו, אנחנו ממשיכים לטפח את מיתוס ארוחת הבוקר.

 

מושב נהלל

מושב העובדים הראשון בארץ תוכנן במבנה אדריכלי יוצא דופן וחדשני. את המעגל המפורסם הגה האדריכל ריכארד קאופמן גם בשל התאמתו לדרישות הביטחון ועיבוד החלקות החקלאיות.

 

היכל הספר בירושלים

המגילות הגנוזות, המיקום בירושלים והתקופה שבין סוף המודרניזם לתחילת הפוסט־מודרניזם הם שהפכו את ההיכל למבנה סימבולי בצורתו. האדריכלים השותפים בארטוס וקיסלר זכו לפרסום עולמי בזכות מבנה זה.

 

חנוך לוין

"בישראל יש רק שלוש עונות: חורף, קיץ ומלחמה" אמר חנוך לוין , אחד מגדולי המחזאים של ישראל ואולי הפוליטי ביותר ביניהם. אי אפשר לבחור את המחזה (ב־ה הידיעה) של לוין שכן יש לו הרבה כאלה וכולם בשפתו הייחודית המסוגננת, הפיוטית ושופעת הדימויים. ועדיין יש כמה שבולטים יותר: "מלכת אמבטיה" , הקומדיה "חפץ", והמחזה האחרון שביים בעודו בחיים "אשכבה" הגיע לכדי מיצוי בימתי מדהים ויוצא דופן ומוצג עד היום, 10 שנים לאחר מותו.

 

הכבש השישה עשר

התקליט שכתבו יהונתן גפן ויוני רכטר כבר בן 31 שנה, ועדיין הוא נותר תחנת חובה במסע ההתבגרות של רבים מילדי ישראל שמפחדים בלילה מ"רעמים וברקים".

 

העלייה לצפת על אופנוע

כביש מספר 866 העולה לצפת הוא המפותל, המאתגר והמפחיד בכבישי ישראל. חלק מהסיבובים כאן מזמנים הורדת ברך מהירה ואז שבירה מהירה אף יותר לצד הנגדי.

 

סביח

העיראקים המציאו את ארוחת הבוקר המושלמת הכוללת ביצה חומה, תפוחי אדמה נימוחים, חציל מטוגן וחומוס. אנחנו, כמו שאנחנו אוהבים, הכנסנו את הכל לפיתה.

 

א"ב יהושע

מי שמכיר את א"ב יהושע מהרומנים שלו יודע שמדובר במספר מקצועי לעילא, אמן של ממש של המילה הכתובה. אבל הסיפורים הקצרים שלו, בעיקר אלה המוקדמים, הם משהו קצת אחר - פרוע, נועז, נוטף כישרון ששואף למיצוי מלא ונמצא בדרכו הבטוחה לשם. מה שמפתיע בסיפוריו הקצרים של יהושע הוא הדמיון הרב, המשתולל, שלוקח חלק מהם אל סף הסוריאליזם ובחזרה, כזכוכית מגדלת על ההתנהגות האנושית.

 

קולנוע ישראלי

התקציבים גדלו, בתי הספר פורחים והתוצאות נראות בשטח – בבתי הקולנוע בארץ ­ובחו"ל. אחרי שנים במדבר, ישראל חזרה להיות נציגה קבועה בפסטיבלים ובטקסים החשובים ביותר עם הצלחות כמו "ללכת על המים", "בופור", "ביקור התזמורת" ו"ואלס עם באשיר". אוסקר עדיין אין, אבל גם הוא יגיע.

 

אנדרטת חטיבת הנגב

האנדרטה הוקמה בשנים 1963–1968 ועשויה בטון חשוף. כיאה למדינה שמשקיעה בסמליה אבל לא ממש מתחזקת אותם, האנדרטה מוזנחת למדי. ועדיין בין הצורות המודרניסטיות שמרכיבות אותה ושמות החללים החרוטים בה, אפשר להרגיש בעוצמה את הנשגבות והארעיות שמאפיינים את הקיום פה.

 

המרכז הבהאי, חיפה

חיבור אסתטי בין דת לגן.

 

 גן הבהאים גן הבהאים צילום: דוד הכהן

 

מכנסיים קצרים

בשנות העשרים של המאה הקודמת, כשנשים מהעולם המערבי לא העלו על דעתן שילבשו אי פעם מכנסיים קצרים בעודן משוטטות ברחוב, נזקקו החלוצות הישראליות שעסקו בעבודת כפיים מפרכת לבגדים נוחים, ומאז המכנסונים הם חלק מהנוף הישראלי.

 

ים המלח

הנקודה הכי נמוכה בעולם, שנוצרה בשבר הסורי־אפריקאי, היא אחד המקומות היפים בעולם.

 

ים המלח ים המלח צילום: חיים הורנשטיין

 

קוטג'

נתפסת כגבינה הכי ישראלית שיש. כל יהודי בתפוצות עורג לגודל הגרגרים, למרקם הגבינה ולאיזון המושלם בין המתיקות לחמיצות.

 

כאפייה

למרות האמביוולנטיות מדובר בפריט מגה־אופנתי בכל העולם וכאן ניתן להשיג אחת אותנטית.

 

אמנות פלסטית

האם יש דבר כזה אמנות ישראלית? נדמה שכן, והיא מורכבת מתמהיל ייחודי שיכול היה להיווצר רק פה. העיסוק בגלות וביהדות לצד הניסיון לכונן ישראליות חדשה, ההיסטוריה הטראומטית שחונכנו עליה לצד הווה רווי מתח ואלימות, חרדת הנרדפות לצד תחושת עליונות, השילוב בין הפשטות המקומית, הים־תיכונית, לעושר המערבי וגם הרבה ביקורת עצמית שבחו"ל אוהבים במיוחד. וכך בשנים האחרונות אמנים ישראלים, כמו סיגלית לנדאו, יעל ברתנא, מיכל רובנר, עדי נס וברי פרידלנדר, מצליחים בזירה הבינלאומית.

 

בית הנשיא חיים ויצמן, רחובות

מעטים בעולם המבנים שתכנן האדריכל הנודע אריך מנדלסון, ואחד היפים שבהם הוא בית הנשיא ויצמן. המבנה תוכנן ונבנה ב־1936, בעת שמנדלסון נאלץ לברח לישראל מאימת הנאצים. הבית זכה לכינוי "הארמון", מאחר ששטחו הבנוי 800 מ"ר.

 

מדינת הילדים

החברה הישראלית מקבלת את הילדים בחמימות, יותר מבמדינות מערביות אחרות. אפילו את פורמט הערוצים הופ! ובייבי, המיועדים לתינוקות צעירים במיוחד, המציאו אצלנו.

 

אפרים קישון

הטקסטים שלו אמנם נכתבו בימים שבהם שלחו טלגרמה ונסעו באבטובוס, אך למרות הקדמה נראה שהביורוקרטיה והתלות ההיא בג'ינג'י עם המפתחות נותרה כשהיתה. גם לדמויות מסרטיו הקלאסיים, "סאלח שבתי", תעלת בלאומליך" ו"השוטר אזולאי", אין תחליף.

 

הופעה בקיסריה

שילוב מושלם בין מונומנט היסטורי (ותודה להורדוס) לבין גלי הים. הלחות בלילות אוגוסט אמנם מעיקה, הגב נשבר מטריבונות האבן, והפקקים בלתי נסבלים ובכל זאת מדובר במקום הפתוח הכי טוב להופעות, תשאלו את שלמה ארצי.

 

פטנטים

עגבניות שרי, טפטפות להשקיה חסכונית, אפיליידי (תולש השיער האלקטרוני הראשון), ICQ, דיסק קון קי ומתקן לשטיפת כלבים - כולם נהגו כאן בישראל.

 

משפחת בנאי

בהיעדר משפחת מלוכה רשמית בישראל, המשפחה המוכשרת הזו מקפלת בתוכה את כל צבעי הקשת של התרבות הישראלית.

 

מילואים

למרות תנאי השטח, מפגש מחודש עם החבר'ה הישנים שהוא למעשה חופשה שנתית בתשלום.

 

דליה רביקוביץ'

"כל השירים עד כה". "שבר זכוכית עטוף כסיה של משי" - כך תיאר מישהו את דליה רביקוביץ', אחת מהמשוררות המדהימות ביותר שידעה השירה העברית. רביקוביץ' היתה חלק ממה שנקרא דור המדינה, אך גאונותה ויכולתה להשתנות הפכו אותה למקובלת גם על הדורות שבאו אחר כך (חוץ מיונה וולך, שקצת לכלכה עליה בראיון שנתנה).

 

מועדון צוותא

המרתף התל־אביבי בעל המראה המפא"יניקי הוא הדבר הכי קרוב להיכל התהילה של המוזיקה הישראלית.

 

יין מקומי

רק היום, בשנה ה־61 לעצמאותנו, אפשר להגיד בפה מלא כי ישראל נמצאת בין עשר המדינות בעולם שיש בה יינות מן המעלה הראשונה. עוד לא כמותית, אך איכותית בהחלט. אם תרצו, היין הוא ההיי-טק של החקלאות המקומית. דוגמאות? יער יתיר 2005, של יקב יתיר, הממוקם בלב בקעת ערד, וגם גראן ויין 2004 של יקב קסטל, שהוא מהיינות הטובים שנעשו כאן אי פעם.

 

רקמות בדואיות

עוד בתקופת משכית, כשרות דיין היתה מסתובבת בין כפרי הבדואים, נהפכו הבגדים הרקומים לאייקונים. בשנים האחרונות, כשאופנת העולם המערבי תרה אחר עבודות יד אותנטיות הרקמות הבדואיות שבות להיות מצרך עדכני במיוחד. את הרקמות בשוק הבדואי המתקיים בכל יום חמישי בבאר שבע, והן מופיעות גם בקולקציות של מעצבים עדכניים.

 

בנה ביתך

ישראל היא מדינה צעירה מאוד, ואין לה מסורות ארוכת של בנייה. דווקא הבנייה הבלתי רשמית והמאוד אישית וחופשית היא סוד הקסם שעמד במרכזו של הביתן הישראלי בביאנלה האחרונה לאדריכלות בונציה עמדה התערוכה שעסקה בתוספות בנייה, "הוספות - אדריכלות על רצף הזמן".

 

מעין

בשנת 2005 נפל דבר. זירת השירה הישראלית, עד אז זירה מנומנמת למדי שהיתה בדרכה הבטוחה לנידחות המוחלטת. כיום, ארבע שנים לאחר מעין, השירה עדיין נידחת - אבל הרבה יותר סקסית. רועי צ'יקי ארד וחבר מרעיו הציגו לעולם מגוון רחב של משוררים צעירים, טובים יותר ופחות, ובעיקר יצרו תחושה שמשהו קורה, ושלהיות משורר זה לא להיות פלצן ומרוחק, אלא צעיר ומגניב.

 

חם וקר

בישראל אפשר לעשות סקי שלג וסקי מים בתנאים של קיץ, באותו יום. הכל בהנחה שתצליחו לתפוס את היומיים בשנה שבהם יש שלג בחרמון.

 

אנדרטת השואה בכיכר רבין

"האנדרטה של תומרקין נחנכה ב־1975. עוד לפני הקמתה עוררה התנגדות רבה, בעיקר בשל זהות היוצר. אנשים אף עתרו לבג"ץ, נגד הסגנון המופשט.

 

 גרפיקה: סטודיו אסם
תנועות הנוער

מהצופים, דרך הנוער העובד והלומד ועד למכבי צעיר, בני עקיבא, מחנות העולים והשומר הצעיר, תנועות הנוער היו במשך השנים כור ההיתוך המגבש של הדור הצעיר.

 

במבה

חטיף הבוטנים שהחל את דרכו כחטיף בטעם גבינה שולט מאז תחילת שנות השישים בשוק החטיפים הישראלי. לא נותר לנו אלא להצטרף לסלוגן: "אין אין כמו במבה".

 

כתבו: דקל גודוביץ, דנה גילרמן, גלי וולוצקי, תמר וילרפורט, מאיה נחום שחל, מיכל פלד פליישר, שלמה פפירבלט, קרן צור, הדס שואף, אמיר שוורץ, רוני שני.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x