נלחמים משבת לשבת
דיוויד בקהאם שב למילאן, העולם במשבר כלכלי ואנחנו בעזה. זה מה שמעניין אותנו — תושבי הדרום והחיילים שלא רואים את המשחק מול רומא
11:28
15.01.09
שבוע שלישי למלחמה. הדרום סופג פחות טילים, פיקוד העורף עומד יפה בציפיות, החיילים שעוברים את הצנזורה משדרים מורל גבוה, משפחות של פצועים והרוגים מחזקות את החיילים שבחזית, הניה בעזה נראה מובס, חאלד משעל בדמשק דווקא מחזיק מעמד יפה, גם אולמרט בירושלים. תמונת מצב. רק אחרי שהקלדתי את ה"בירושלים" הבנתי שהשורות שלי שרו את התקווה. כך באמצע המלחמה נעמדו להן זקופות וגאות, מעוררות השראה. אין שום דבר רע במילים זקופות, ניסיתי להגן על הפטריוטיות שפרצה לה מבלי משים באמצע המלחמה הצודקת שלנו. אז למה אני מסתובבת עם גוש בגרון?

בקהאם ופאטו במדי מילאןצילום: אי פי אי
"מת שזה יסתיים כבר", א' שגויס בצו 8 סימס לי. "אתם בחוץ?", מיהרתי לסמס לו חזרה. "הולך לנוח". ניסיתי להתקשר אבל לא היתה תשובה. הוא בסך הכל עייף. הרגעתי את עצמי שהוא בסדר. הוא רופא ויש לו אחריות גדולה. חתכתי קובייה של חלווה וחשבתי על המלחמה הצודקת, על הרחובות שנמחקו ברפיח ועל המתים שקבורים תחת ההריסות. א' סימס שיתקשר יותר מאוחר, בדיוק כשאלכסנדר פאטו השווה למילאן. את פאטו אני לא מכירה. הוא נראה צעיר, בגיל של החיילים הסדירים שלנו. הוא נלחם על המגרש ברומא והם בעזה, עולם כמנהגו נוהג. הזכרתי לעצמי שדיוויד בקהאם חזר למילאן, אבל למי יש מצב רוח להתלהב. קרלו אנצ'לוטי אמור להיות שמח אחרי הגול של פאטו, אבל הפנים שלו נותרו חתומות. חשבתי על מ', אוהד מושבע של האדומים מרומא, שקרא לבתו הבכורה רומי. מ', שחי שנים ארוכות באמריקה, חורק עכשיו שיניים מול המשבר הכלכלי. בעולם אנשים בלחץ בגלל הכלכלה.
רק לפני שלושה שבועות גם אנחנו היינו מודאגים, מהפנסיות, מאפיקי ההשקעה, ממקומות העבודה שהלכו והתכווצו. עכשיו אנחנו דואגים לתושבי הדרום ולחיילים שנכנסו לעזה. פאטו ממשיך להפגיז את השער של רומא. 2–1 למילאן. חיפשתי את ויקטוריה בקהל. לרגע דמיינתי אותה פורקת מזוודות, אבל סביר יותר להניח שצוות העוזרים שלה טיפל בפרוצדורות. ויקטוריה, שעשתה באמריקה הסבה למעצבת אופנה, תוכל עכשיו לאמץ אל לבה את בירת האופנה האיטלקית. הוויה דלה ספיגה והוויה מונטה נפוליאונה יקלו עליה את הפרידה מטום קרוז וקייטי הולמס. מירקו וויצ'יניץ השווה לרומא. אם מ' היה כאן הוא היה צורח כמו מטורף, חשבתי, וסימסתי לא' שישמור על עצמו.


