זה לא נעים לראות חנות סגורה
החודשים האחרונים לא היו קלים לענף האופנה הישראלי. המיתון והחורף שלא הגיע לחצו את המעצבים אל הקיר, ואת חלקם אל הצעד האחרון: סגירת העסק
"חודש נובמבר היה אחד הגרועים שחווינו, ולא נראה עתיד ורוד יותר באופק", כך אומר אחד המעצבים הישראלים, שסגר לאחרונה את העסק. אם עד עכשיו הדיבור בקרב המעצבים הישראלים היה בעיקר הוצאת קיטור על המצב, הרי שבחודשים האחרונים התמונה מתחילה להתבהר, והיא לא ורודה. מעצבים רבים מתחילים להצטמצם, ולא מדובר רק בהידוק מלאים ובהורדת מחירים, אלא גם בסגירת חנויות.
סקירה של השוק מעלה כי מדובר בשני גלים. האחד התחיל בשנה האחרונה, לפני ספטמבר, אז נסגרו חנויות של המעצבות נאית, מייקי, סלון סלומה וחנות של טובהל'ס ברחוב שינקין. הגל השני מתרחש בשבועות אלה, עם סגירת חנויות של המעצבות לילך קריסטל, מישי־תיקים בעיצוב מירב אוחיון, ליכטנשטט וגלית זיתוני. גם מעצבים ותיקים ומוערכים כמו גרשון ברם נוקטים צעדים דרסטיים.

ברם ייפרד בסוף העונה הנוכחית מקו הגברים שהוביל יותר מעשר שנים. לדברי ברם לא מדובר בהחלטה שנובעת מהמיתון: "אנחנו חושבים על כך מספר עונות", הוא אומר ומוסיף: "ההשקעה בזמן ובכסף היתה גדולה מדי, ולמרות שקו הגברים היה הבייבי שלי החלטתי לנטוש אותו ולהתרכז בנשים". גם בסקטור הזה ברם מצמצם את הפעילות, וכאן לדבריו מדובר בהחלטה שקשורה למיתון. "בקיץ הקרוב אצמצם את הקולקציה הנשית ב־20%", הוא אומר, כלומר מכל דגם שברם יעצב הוא ייצר פחות פריטים.
פגיעה חריפה יותר
בשבוע שעבר פרסמה חברת הדירוג BdiCoface נתונים מדאיגים המעידים על עלייה חדה של כ־22% בשיעור בתי העסק שנסגרו. על פי הדו"ח במחצית השנה האחרונה נסגרו כ־2.8% מחנויות הבגדים והאופנה לעומת 2.3% בשנה הקודמת. תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב־BdiCoface, מספרת כי על פי הערכות בשנת 2009 הפגיעה בענף תהיה חריפה עוד יותר.
לדברי אמיר בסן, יועץ כלכלי ניהולי ובעלים של חברת הייעוץ אנאליטיקה, יש בענף ירידה ממוצעת של 20%–25%, ובקצוות ירידה של עד 40% בהכנסות. "מעצב צעיר מנהל בדרך כלל את העסק לבד, ופעמים רבות דווקא זה אינו הצד החזק. הוא אינו יודע לשאול את השאלות הנכונות ובעיקר להרכיב מערך תקציבי יעיל שיעזור לו להשאיר את הראש מעל פני המים", הוא אומר.

אבל המעצבים עוד לא מוכנים להרים דגל לבן, והם מתכוונים להמציא את עצמם מחדש. גלית זיתוני, לדוגמה, מספרת כי היא עוזבת את רחוב בעלי המלאכה מאחר שהיא פונה לכיוונים אחרים, והאופי הקז'ואלי של הרחוב לא מתאים לליין החדש. מעצבים אחרים מתמקדים בתחומים החזקים שלהם.
בנות ליכטנשטט טוענות כי החליטו להתמקצע בתחום שמלות הערב ולזנוח את ליין בגדי הכלות, שלדבריהן הצלחתו המרובה לא הותירה בידן זמן לבגדי הערב. גם חגית ויטמן, המעצבת ובעלת המותג, טוענת כי למרות הצלחת קולקציית הקז'ואל הרגישה עייפות והחליטו להתמקד בקו שמלות ערב אלטרנטיבי.
לילך קריסטל, שסוגרת בימים אלה את חנותה בדיזנגוף, תמשיך לעצב בסטודיו שמלות כלה על פי הזמנה בלבד.
מיטל ביי, המעצבת של סלון סלומה, ממשיכה לעצב בסטודיו. ויש גם כאלה שמנצלים את המיתון למנוחה והתרעננות. מירב אוחיון, מעצבת המותג מישי, והמעצבת איילת שקד אומרות כי פשוט התעייפו מניהול העסק והחליטו לעשות הפסקה. וזהו כפי הנראה עיתוי לא רע בכלל לנוח ולחדש מצברים. כפי שאומר רואי וולמן, בן זוגה של המעצבת נאית: "סגרנו את החנות והסטודיו לא ממניעים כלכליים, אך כשאני מסתכל היום מהצד על המצב הכלכלי הרעוע אני חייב לומר שאני מבסוט מהמהלך שעשינו".


