טיול שישבת: על קו המים בטבריה

עד בוא הגשם אתמול היו חופי הכנרת מלאים אנשים שבאו לקמפינג אחרון של לפני חורף בגיגית המים הגדולה של ישראל, הכנרת. אז הגשם ההוא כבר מאחורינו ושוב אפשר להצפין, ואפילו לא חייבים להיכנס למימי הכנרת, אלא רק לתצפת עליהם מכל מיני מוקדים מעט מרוחקים. המטרה הברורה שלנו היא טיול בטבריה, ואתם לא תאמינו כמה תיירים יש בה עכשיו, ואיך הכנרת נראית טוב מרחוק.

איך מגיעים לטבריה? יורדים במחלף קיסריה ונוסעים ישר בכביש הסרגל (65). עוברים את כפר תבור ואת עפולה, בצומת גולני פונים ימינה (לכביש 77), והגעתם לטבריה. כדאי לחנות באחד החניונים שסביב המדרחוב, שהוא מרכז הסיור, והאתרים כולם נמצאים סביבו.

אף שבאתר האינטרנט של טבריה תמצאו שהמדינה עומדת להשקיע יותר מ־200 מיליון שקל באתרי התיירות של העיר ובגישה אליהם, הדרך לשם עוד ארוכה. טבריה היא עיר שוקקת חיים, והמדרחוב שלה עמוס בנייני אבן שחורים, כמו אלה שרואים בחצרות המושבות ההיסטוריות הסובבות את הכנרת, אבל היא קצת מוזנחת.

גברת פלפלת

טבריה היא אחת הערים הקדושות בארץ ועומדת בשורה אחת עם ירושלים, צפת וחברון. בימי הצלבנים נחשבה לבירת הגליל, וישבו בה חכמי ישראל רבים וגם הסנהדרין. לאחר קרב קרני חיטין בין הצלבנים למוסלמים נחרבה העיר ועמדה בחורבנה עד ימי הביניים, אז חכרו אותה דונה גרציה נשיא ואחיינה דון יוסף נשיא מידי המוסלמים והחליטו ליישב בה עניים ולהקים בה מרכז יהודי תוסס כבעבר. סיורנו יתחיל במוזיאון דונה גרציה (שהוא גם בית מלון), שנמצא ברחוב הפלמ"ח (במעלה המדרחוב לכיוון התחנה המרכזית).

דונה גרציה היתה פורטוגלית ואשת מסחר מצוינת שהתמחתה בפלפל שחור. ממקום מושבה בטורקיה הקימה מחדש את חומות העיר, ייסדה ישיבה ועודדה יהודים לעלות לטבריה. היא עצמה מתה בטרם עלתה לישראל. מאה שנים נוספות עברו עד שהגיע אליה הרב חיים אבולעפיה. אבולעפיה היה הרב הראשי של צפת ונקרא לעזור בחידוש העיר. בימיו הוקמו בית בד, בית מרחץ וגולת הכותרת - בית הכנסת המפואר עץ החיים, שהוא תחנה נוספת בטיול (בקצה המדרחוב לכיוון הכנרת, בין המלונות קיסר ונהר הירדן). בבית הכנסת יש מקווה שכמות המים בו יכולה לספר על מצבה של הכנרת - אם מדובר בתקופת בצורת או בתקופה ברוכה. תחנה אחרונה הוא המלון הסקוטי (ברחוב גדוד ברק 1, גם הוא שוכן בקצה המדרחוב), שהיה בעברו בית החולים הסקוטי בעיר.

המלון הסקוטי צילום: ערן יופי כהן

בית החולים הוקם בסוף המאה ה־19 על ידי הכנסייה הסקוטית, ובראשו עמד ד"ר דיוויד טורנס. בהלווייתו הספיד אותו הרב אבולעפיה ואמר: "שלושה דברים נתברכה בהם טבריה: בים הכנרת, בחמי טבריה ובד"ר טורנס". בתוך המלון של ימינו אפשר לראות תצלומים גדולים בשחור־לבן המספרים את הסיפור של טבריה והאזור.

שוקולד בדגניה

ביציאה הדרומית מטבריה לכביש 90 (סובב כנרת) אפשר להמשיך לסיור בקבר רבי מאיר בעל הנס, בחמי טבריה המבעבעים, שבהם מים רותחים טבעיים וגופרית, או בגן הלאומי חמת טבריה, על בית הכנסת ופסיפס גלגל המזלות הגדול שבו.

אטרקציה לילדים תמצאו בגליתא בקיבוץ דגניה ב', חוות שוקולד שבה נוסף על קפה ופרלינים למבוגרים תוכלו לראות סרט על תולדות השוקולד ולהשתתף בחידון נושא פרסים (בעלות 7 שקלים) ובסדנה, שבסוכות תכלול עיטור תפוח משוקולד (לבירור שעות הפתיחה בחול המועד: 04-6755608).

חוות השוקולד בדגניה ב' צילום: משה אלפרט

לינה מומלצת במלונות העיר, אבל אם אינכם מתכננים שכשוך בכנרת תוכלו ללון באחד הצימרים במושבים באזור. כדאי לעלות למושב ליבנים, שם ב"איילת אהבים" תקבלו פינוק שכולל את מאפי בעלת הבית לצד בקבוק יין, סיגרים ושוקולד, ומהג'קוזי תוכלו לראות את הכנרת, הגולן והארבל. לפרטים: 050-7249256.

מרכזי מידע:

בית הכנסת עץ החיים: www.eatz.up.co.il.

מוזיאון ובית מלון דונה גרציה, סיורים והיסטוריה: www.donagracia.com

מפת העיר, הצעה לסיור מודרך ועוד: www.tiberias-hotels.co.il

זמני הגעה: מתל אביב, דרך כביש 6, כ־130 ק"מ, שעתיים נסיעה.

מתל אביב, דרך כביש החוף, כ־150 ק"מ, שעתיים נסיעה.

מחיפה, כ־65 ק"מ, שעה ו־20 דקות נסיעה.