איך מפיקים מחזמר

"אני מעריך שכמה עשרות מיליונים צפו עד היום ב'אוליבר'. אני עצמי החייתי לפחות חצי תריסר פעמים את המחזמר, ואנשים ראו אותו גם בתיאטרון מקצועי וגם בהפקות חובבים, כך שמדובר באמת בעשרות מיליונים", כך מספר המפיק הבריטי סר קמרון מקינטוש על המחזמר שבכורת גרסתו הישראלית התקיימה אתמול.

"ערב הבכורה של 'אוליבר' היה 30 ביוני 1960 בווסט אנד בלונדון, ובאותה התקופה הוא הפך למחזמר בעל ההופעות הרבות ביותר אי פעם, ורץ כמעט שש שנים. את השיא שברו ארבע הפקות שלי - 'חתולים', 'עלובי החיים' ו'פנטום האופרה', שרצו 20 שנה כל אחת, ו'מיס סייגון', שהופיעה במשך עשר שנים. אגב, 'פנטום האופרה' ו'עלובי החיים' עדיין רצים בהצלחה בווסט אנד".

עלותו של המחזמר המבוסס על "אוליבר טוויסט", ספרו הנודע של צ'רלס דיקנס, נאמדת ב־6.5 מיליון שקל, ומככבים בו ששון גבאי, אניה בוקשטיין וגיל פרנק. ההפקה נולדה משיתוף פעולה של תיאטרון בית ליסין, קרן אור הפקות, בימות ומקינטוש.

מקינטוש הוא אחד המפיקים והאמרגנים הגדולים ביותר בבירת התיאטרון העולמית לונדון, ובעלי Delfont Mackintosh Theatres, המפעיל שבעה תיאטראות גדולים בווסט אנד, בהם Prince Edward ו־Prince of Wales. ב"ניו יורק טיימס" הכתירו אותו "המפיק המצליח ביותר ובעל ההשפעה והכוח הרבים ביותר בזמננו".

ההילה הלונדונית

כשמקינטוש בן ה־8 צפה במחזמר "Salad Days" ("ימי הנעורים") הוא הבטיח לעצמו כי כשיגדל יפיק מחזות זמר. כעבור 12 שנה מימש את ההבטחה עם הפקת המחזמר "Anything Goes". אמנם המחזה ירד אחרי שבועיים בלבד, אך מקינטוש לא התייאש ופנה להפיק את אהבת נעוריו, "Salad Days". מאז הוא אינו מפסיק.

כל קלאסיקה מוזיקלית שתחשבו עליה - "עלובי החיים", "מיס סייגון", "גברתי הנאווה", "חתולים", "המכשפות מאיסטוויק", "פנטום האופרה" ושאר להיטי ווסט אנד וברודוויי, שחלקם ממלאים אולמות כבר עשרות שנים - עברה אצל מקינטוש.

משתתפי המחזמר אוליבר טוויסט. מקינטוש: "הצלחנו לייצר סיפורים שהיו להם צידוק והכרה בהרבה מאוד שפות וארצותצילום: עמית שעל

אחת ההפקות המוצלחות ביותר שלו בכל הזמנים היא "אוליבר", שעלתה לראשונה ב־1960 בלונדון. אחרי שלוש שנים היא עלתה גם על במות ברודוויי וב־1994 שבה לווסט אנד. כעת ההפקה מגיעה לישראל בעיבוד ובנוסח עברי של אלי ביז'אווי, מלווה בתזמורת חיה, והסטנדרטים ההפקתיים נאמנים למקור. על הבימוי הופקד משה קפטן, שביים בעבר את "היפה והחיה" ואת "כנר על הגג", שעדיין רץ.

יריב יפת, מפיק שותף למופע, מסביר: "מחזמר בסדר גודל כזה הוא משהו שלא רואים במחוזותינו בתקופה זו. את הזכויות להעלאת המחזמר קנתה ההפקה הישראלית ממשרדו של מקינטוש בלונדון. מדובר בתשלום מקדמה של 20 אלף דולר על חשבון התמלוגים. הכסף הגדול לא מושקע בקניית הזיכיון אלא בהעלאת מחזמר בקנה מידה עולמי".

מקינטוש אמנם מעורב בהפקת המחזה בישראל, אבל אינו עוסק בסוגיית השחקנים. "אני מעורב בהפקות שלי שנמכרות בחו"ל בכל הנוגע לעיצוב ולבמה, אך מאחר שאני לא מכיר את השחקנים המקומיים, אני סומך על מנהלי התיאטראות ועל הכוריאוגרפים שיבחרו נכון.

"לאחר שהגענו להסכמה עם הצוות הקריאטיבי והם יצרו את עיצוב ההצגה, ההליך הבא שבו אני מעורב הוא לוודא שהעיצוב נאמן למחזה. לעתים על הבמאי והמעצב לערוך מעט שינויים בקונספט כדי שהמחזה לא יהפוך למקומי מדי ויאבד את ה'הילה הלונדונית' המקורית שלו".

אין לו מודל עסקי

למקינטוש זהו אינו הניסיון הראשון עם התיאטרון הישראלי. ב־1987 מכר את הזכויות למחזמר "עלובי החיים" שהעלה תיאטרון הקאמרי, וב־1999 עלה המחזה שוב במשכן לאמנויות הבמה. "מכרנו במשך השנים כמה הפקות לחברות מובילות בעולם. הזיכיונות שלי נמכרים בכל העולם, או ישירות לתיאטראות או דרך ארגון הזיכיונות הגדול בעולם, שם אני שותף.

"אני לא עובד לפי מודל עסקי קבוע. בכל מקום אני מחפש אחר מה שראוי לאותו מופע ספציפי במקום שבו הוא מוצג. ברור שמחזה מפורסם כמו 'אוליבר' או 'עלובי החיים' ימשוך יותר קהל ותשומת לב ממחזות פחות ידועים. אני לעולם לא מוכר מחזה, אלא מסכים למכירת זכויות לשימוש ומקבל כסף על חשבון אחוזי מכירת הכרטיסים. החברה שלי גם גובה אחוזים ממכירת המוצרים הנלווים למופע".

מהי העלות הממוצעת של הפקת מחזמר שכזה בבריטניה?

"כמובן, זה תלוי בשאלה אם מדובר בהפקה מקורית או במחודשת. בימים אלה אני עובד על הגרסה החדשה להפקה שלי מ־1994 של 'אוליבר' בתיאטרון דרורי ליין בלונדון בכיכובו של רואן אטקינסון ("מיסטר בין"), שתעלה בדצמבר. ההפקה הזו מבוססת על הפקה מצליחה מאוד שהעליתי לפני 14 שנה בתיאטרון הפלדיום בלונדון, כך שאני יכול לשדרג אלמנטים של התפאורה והתלבושות שכבר קיימים אצלי. הפעם יש לי צוות ותזמורת של יותר ממאה משתתפים ובמה ענקית. אם הייתי צריך להתחיל הכל מההתחלה אני מעריך שזה היה עולה 6-7 מיליון ליש"ט".

כמה צופים בישראל תגדיר כהצלחה?

"הדרך היחידה שבה אני מודד הצלחה היא אם התיאטרון המקומי הרוויח מאוד מההפקה, ומה שעוד יותר חשוב - אם הקהל המקומי אהב אותה".

למה ומתי התחלת לעסוק בזכיינות? לאילו מחזות יש לך זיכיונות?

"במשך יותר מ־25 שנה אנחנו מוכרים זיכיונות מחוץ לבריטניה, מאז שאנדרו לויד וובר ואני הפקנו לראשונה את 'חתולים'. באופן ישיר דרך החברה שלי מכרתי זיכיונות ל־16 מחזות זמר, ודרך חברת הזיכיונות הבינלאומית שאני שותף בה מכרנו עוד 18".

ואפרופו מכירת זכויות, מקינטוש סבור שאין כל קשר בין שוק מכירת הזכויות הטלוויזיוניות הבריטיות לבין הזכויות התיאטרליות, אך כמו כל פטריוט בריטי - בכל זאת סר - הוא מסביר: "אנחנו הפקנו כמה מחזות זמר טובים מאוד, מה שיצר בתעשייה באז, והשמועה נדדה ברחבי העולם במהירות. דבר נוסף שהוביל להצלחה הוא שכמפיקים הצלחנו לייצר סיפורים, רגשות ודמויות שהיו להם צידוק והכרה בהרבה מאוד שפות וארצות. התופעה הטלוויזיונית האחרונה של מכירת זיכיונות לתוכניות טלוויזיה רק עזרה לשיווק בכמה ארצות".