מהן הבירות הטרנדיות בארץ
מי שייכנס כיום לבר ממוצע או ייגש למדף הבירות בחנויות האלכוהול ימצא מגוון בירות פרימיום שעד לאחרונה נלגמו רק בבירות אירופה. כלכליסט מסדר לכם את הבר
בזמן האחרון חובבי הבירה בישראל רואים ימים טובים. הם, שחשו תמיד מופלים לרעה מול חובבי היין, אשר בתפריטם גיוון עצום של יינות מקומיים ומיובאים משובחים, יכולים כעת להרים ראש. יותר ויותר חנויות, עוד ועוד פאבים וברים, מציעים להם עשרות רבות של בירות פרימיום מרחבי העולם, בברזים ובבקבוקים, תוויות וטעמים שעד לאחרונה אפשר היה לפגוש רק בברלין, בריסל, דבלין, פראג או מינכן.
הבירה היא המשקה האלכוהולי הנפוץ ביותר בעולם, ומרבית ההיסטוריונים מאוחדים בדעה כי זה היה האלכוהול הנפוץ הראשון בשחר האנושות, אי שם באלף העשירי לפני הספירה, שנוצר בין הפרת והחידקל. יש בהם המשוכנעים כי הדגן, אולי החשוב שבמרכיבי המזון של האנושות, תורבת על מנת לעשות ממנו בירה - לא לחם. הלחם הגיע רק בהמשך.
הבדל משמעותי נוסף הקשור לבירה, לעומת יין, הוא תפוצתה הכלל-עולמית. הגפנים גדלות רק באזורים מסוימים; הדגן, לעשיית הבירה, גדל כמעט בכל מקום. ההיסטוריה של הבירה אמנם החלה כנראה במזרח התיכון, אך סניפיה הקדומים פזורים על פני ארבע כנפות תבל, מאפריקה הלוהטת ועד סקנדינביה הקפואה. בסאגה המיתולוגית הקדומה של הפינים ה"קלוואלה", 400 מן החרוזים מוקדשים לנושא הבירה, לעומת 200 העוסקים בבריאת העולם. עניין של סדר חשיבות. באפוס הנורדי העתיק "אדה" נאמר כי "היין נועד לאלים, הבירה לבני התמותה".
כאשר חובב הבירה בארץ נכנס לפני שנה-שנתיים לחנות משקאות, עמד לרשותו מדף צדדי צנוע בלבד. במסעדות, ואפילו בברים לא מעטים, היצע הבירה התחיל ונגמר בדרך כלל בשלוש־ארבע בירות מקומיות (בהן כאלה הנושאות שמות של מותגים בינלאומיים כקרלסברג וטובורג, המבוקבקות כאן). האופציה של בירה פרימיום היתה נדירה. ונוסף על הבעיות האמיתיות סבלה הבירה גם מבעיות תדמית: היא נחשבה למוצר זול, משקה של חוף הים, רחוק מהעולם התרבותי האופף את צריכת היין, למשל.
מחלקות בירה מקומיות
כיום הקצף שעל הבירה יכול להרים ראש. בחנויות אלכוהול רבות כבר יש "מחלקות בירה" מכובדות, ובעלי העסקים מציגים יותר ויותר מותגים, מבשלות מיוחדות וניחוחות מגוונים. ברים, פאבים ואפילו מסעדות יוקרה מציגים ללקוחות אופציית בירה עשירה ומגוונת, אפשרויות טובות לליווי ארוחה בבירה איכותית: רפאל, מול ים, כרמלה בנחלה, קימל, המטבח של רמה, אונמי, הרברט סמואל, כתית ואחרים. על השולחנות החלו להופיע בקבוקי ה-750 מ"ל הגדולים, הנושאים פקקי שעם (כמו שמפניה), לשמחת סועדים אוהבי בירה.
אך לא הכל מושלם בממלכת הבירה. אם הכניסה של בקבוקי הפרימיום למוסדות השונים קלה יחסית, הרי שבירה מברזים חודרת באטיות רבה יותר (וכל אוהב בירה יעדיף את המשקה עם מקדמי החיות והקצף של החבית על פני הבקבוק). הסיבה? הדומיננטיות של חברות הבירה המקומיות מכתיבה מציאות שכזאת. מתקני המזיגה מחביות בחלק הארי של המוסדות שייכים לחברות הבירה, היוצרות תלות ובלעדיות.
מערכת של חמישה-שישה ברזים עולה כעשרת אלפים שקל, אך מחייבת שירות קבוע לציוד וסניטציה על ידי איש מקצוע. אך גם כך מתרבים המקומות - בעיקר אלה שעוצמתם מול החברות מאפשרת להם הכתבת תנאים - שבהם יכול הלקוח למצוא עצמו מול שורת ברזים המחוברים לחביות פרימיום ממדינות שיכר משובחות, ולשכשך להנאתו בקצף השופע. בין המוסדות האלה סניפי הטמפל בר, דבלין, בית המרזח ברמת ישי, אייריש האוס בכרמל ונורמה ג'ין התל אביבי.
האם מכל זה יוצא שישראלים שותים יותר בירה? לא. הנתונים נותרו פחות או יותר כשהיו, ממוצע צנוע של 14-16 ליטר לשנה לנפש. לשם השוואה, הצ'כים לוגמים בשנה 155 ליטר, הגרמנים 122 ליטר, הבריטים 101 ליטר והאמריקאים 85 ליטר. הישראלים היום אולי לא שותים יותר, אך הם בהחלט שותים יותר טוב.
הנה מבחר נבחר משלל בירות האיכות שעלו הנה בשנים האחרונות, כמה מהן ממש עולות חדשות בהתאקלמות - להנאת כולנו.
Pilsner Urquell: בירת פילזן המקורית, אם כל הפילזנים שבעולם, מהמבשלה שנוסדה ב-1842 ליד המעיין צלול המים של העיר פלזן בבוהמיה, צ'כיה של היום. הבירה, בעלת טעמי הכשותית המדהימים מהשדות אשר באזור וחוזק אלכוהולי של 4.4%, זכתה מאז לאין ספור חיקויים ופרשנויות ברחבי העולם. 8 שקלים לבקבוק 330 מ"ל, 11 שקל לבקבוק חצי ליטר בחנויות.
Newcastle: בירה אנגלית שנולדה ב-1869 בעיר ניוקאסל. בירת איל טיפוסית בגוון חום, עשירה, חלקה על החך, בעלת טעמים מרירים ויובש נהדר. הכוכב הכחול בעל חמש הצלעות המופיע על התווית מייצג את חמש המבשלות של ניוקאסל, העיר הראשונה בבריטניה שייצרה בירה באופן מסחרי. 10 שקלים לבקבוק 330 מ"ל בחנויות.
Samuel Adams: הבירה האמריקאית אמנם נושאת את שמו של אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, אך היא בירה מאוד עכשווית, מתוחכמת, יאפית, בעלת טעמי מרירות עדינים וחלקים, 4.8% אלכוהול. בארץ היא משווקת (לדברי היבואן) באופן סלקטיבי, במסעדות יוקרה, מועדונים וברים מובילים. 25 שקל לחצי ליטר מהחבית, 25 שקל לבקבוק 355 מ"ל בברים ובמסעדות.
Paulaner: פאולנר היא בירת חיטה בווארית עשירה ולא מסוננת, מה שמותיר בה עושר של ניחוחות וטעמי השמרים אשר שימשו להתססתה. היא עשויה בסגנון בווארי מסורתי, המשך היסטורי של בירות המנזרים הגרמניות. בירת לאגר מרווה ומרעננת, מתובלת בטעמי פרי ותבלינים, והגוון הזהבהב־מעונן שלה נאה לעין. 12 שקל לבקבוק 330 מ"ל בחנויות, שליש מחבית ב-21-25 שקל בברים ובמסעדות.
Cobra: הבירה שהחלה כמוצר הודי במבשלה בבנגאלור, בסוף שנות השמונים של המאה שעברה, התפתחה במהירות ועברה לאירופה, לייצור במבשלות משובחות בפולין, בבלגיה ובבריטניה. ה"קינג קוברה" שלה, לאגר חזק ואיכותי ממבשלת רודנבאך הבלגית, 8.2% אלכוהול, עוברת תסיסה חוזרת בבקבוק והיא חוויית שתייה יוצאת דופן. 48 שקל לבקבוק 750 מ"ל.
Chimay: בירה בלגית, אחת משש האחרונות הרשאיות לשאת על פי החוק הבלגי בתואר היוקרתי "טרפיסטית", כלומר, כזאת המיוצרת במבשלה מנזרית, בתוך שטח המנזר, על ידי הנזירים, באופן המסורתי, דורות על גבי דורות של מקצועיות בתחום. כמה סוגים של הבירה הזאת מיובאים לארץ, העשירה והמרתקת בהן, ארומטית וחזקה (9% אלכוהול), היא הגרנד רזרב "בלו". 21 שקל לבקבוק 330 מ"ל בחנויות, 50 שקל לבקבוק 750 מ"ל.
Duvel: גם זאת בלגית, מאזור אנטוורפן, בעלת מוניטין עולמי, בירת איל זהובה וקטיפתית בעלת נוכחות חזקה של טעמי שמרים, מרירות מורכבת וטעימה והרבה כוח (8.5% אלכוהול). 15 שקל לבקבוק 330 מ"ל בחנויות.
Maredsous: גם היא בלגית, אך מקורה במנזר בנדיקטיני שהקימו נזירים מבוואריה במאה ה-19, סמוך לעיר נמור. בירה בעלת מלאות טעם וגוף וחוזק אלכוהולי ניכר (10%). בקבוק שכזה על שולחנכם במסעדה (85 שקל ל-750 מ"ל) הוא בן לוויה מצוין לארוחת בשר ביום קיץ, או בכלל.
Lindemans Kriek: בירה בלגית ממזרח פלנדריה העשויה בתוספת דובדבנים טריים. בעלת חוזק אלכוהולי נמוך יחסית (3.2%), אך מצטיינת בחמצמצות מעוררת ובארומות וטעמי פרי נפלאים. קיימת גם בשילוב עם פטל, אפרסק ותפוחים. 14 שקל לבקבוק 250 מ"ל בחנויות.
Belhaven: בירה סקוטית ממבשלה אשר הוקמה גם היא במקורה בידי נזירים בנדיקטיניים, עשירה בטעמים, המגיעה בסגנונות שונים ועם אחוזי אלכוהול משתנים (3.9%-5.3%). 15 שקל לבקבוק 355 מ"ל בחנויות.
Fuller's: בירה אנגלית המיוצרת באחד מפרברי לונדון מאז אמצע המאה ה-19. לפופולריות יחסית בקרב הישראלים זכתה מהר מאוד הפרשנות של המבשלה לבירת דבש (אורגנית, במקרה הזה), המכונה "האני דיו" - שטעמיה העשירים ממלאים את הפה ומענגים את החך (5% אלכוהול). 20 שקל לבקבוק חצי ליטר בחנויות.
Grolsch: אחת ממבשלות הבירה ההיסטוריות של הולנד, בעלת ותק של כ-400 שנה בתחום. הבקבוקים שלה, בעלי הפקק האחוז על ידי ידית מתכת (Swingtop), מוכרים היטב לחובבי בירה ברחבי העולם, ולאחרונה גם כאן, עם התחלת היבוא. בירת לאגר משובחת, בעלת חוזק אלכוהולי בינוני (5%) ונגיעה עשירה וטובה על החך. 8 שקלים לבקבוק 330 מ"ל, 15 שקל לבקבוק 450 מ"ל ו-55 שקל לבקבוק 1.5 ליטרים בחנויות.
