$
חדשות האלכוהול

מבחן טעימה: שושלת אלכסנדר

היינות של יקב אלכסנדר הם דוגמה מקומית מצוינת למסורת משפחתית המורגשת היטב מהרגע שאתה לוקח את אחד הבקבוקים ליד. גם הטעם מצוין

שלמה פפירבלט 11:5724.08.08

המסורת הארוכה של שושלות יין משפחתיות ביקבים רבים באירופה הקלאסית מעוררת קנאה. תמונות האבא, הסבא, האבא של הסבא, הסבא של הסבא של וכו' על קירות היקב, עם כוסות שלופות, הן חלק מהארומה של היין. לנו יש את זה לפעמים, וגם אז רק בקטנה.

 

למשל, ביקב אלכסנדר, מיקבי הבוטיק

הטובים והיציבים ביותר בנוף המקומי, שסיפורו מתחיל לפני כ־100 שנה בתוניס, עם סבא ברונו ואבא אלכסנדר (סנדרו), אשר ייצרו יין, וממשיכם יורם שלום במושב בית יצחק בשרון. השושלתיות הזאת מטופחת כאן. היקב נושא את שם האבא, ודיוקנו המשופם מתנוסס על יין הדגל. הסבא הסתפק ביין הקינוח. בשנים האחרונות הונצחו על התוויות גם תכשיטים אותנטיים מן האוסף המשפחתי, אשר עברו מדור לדור.

 

יורם שלום, שחנך את היקב רשמית ב־1996, הוא יינן אוטודידקט. את הניחוחות שספג בילדותו חיבר להתעסקות ממושכת עם הנושא, עבודה, עבודה ועבודה. הוא גם מאלה שבולעים ספרות מקצועית מהעולם, עובר השתלמויות, מבקר ביקבים בחו"ל ולומד מכולם. היינות שלו הם עבודת יד באיכות גבוהה, למרות שבעקבות ההצלחה הכמויות גדלו עם השנים: מכמה אלפי בקבוקים בתחילת הדרך עג 60 אלף ויותר בבצירים האחרונים. היקב מקבל את ענביו מכרמים בטרואר הישראלי המצטיין באזור כרם בן זמרה בגליל העליון, בגובה 870 מטר מעל פני הים. סמוך ליקב, בשרון, צומח כעת הכרם הצעיר שנטע יורם.

 

לא עוד בוטיק

היינות החדשים, אדומים ולבנים, שיקב אלכסנדר משיק בימים אלה, מוכיחים שוב כי בניגוד לרבים אחרים, כאן נשמרת לאורך השנים רמת היין (זאת בעצם הסכנה הגדולה האורבת לבוטיקים). זוהי תוצאה ישירה של היכולת לשמור על קשרים ארוכי טווח עם אותם כורמים וכרמים והמעורבות הגדולה בגידול הענבים לכל אורך הדרך.

 

אלכסנדר הגדול, 2004: את המיטב של הבציר שומר היקב לטובת היין הזה. עשוי 95% ענבי גפנים ותיקות של קברנה סוביניון מהגליל העליון ומעט מרלו, שהתיישנו לאורך 34 חודשים בחביות עץ אלון במרתפים של יורם שלום. התוצאה מרשימה בהחלט. בכוס הוא מציג משחק בין גוני אדום לשחור, עמוקים ואלגנטיים, וזר מרתק של ניחוחות פרי יער, גרגרים שחורים, ריבת דובדבן, שזיפים צרובי שמש ונוכחות בולטת של תבלינים מעץ החבית.

 

על החך הוא רושם מלאות, מורכבות, רבדים של טעמים וסיומת ארוכה ומהדהדת. יין עם פוטנציאל של השתבחות בשנים הקרובות. (210 שקל לבקבוק).

 

גסטון, 2005: לטעמי, המפתיע והמתוחכם שבין היינות החדשים של היקב. עשוי בלנד של ענבי מרלו (76%), והשאר גראנש וסירה בחלקים שווים מענבי כרמים בגליל העליון ובהרי יהודה. היינות התיישנו בנפרד במשך 18 חודשים, בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקניות, עורבבו בתום התקופה והועברו להרמוניזציה במכלי נירוסטה, לפני ביקבוק. כהה בכוס, כמעט שחור, פותח היין אף מרתק עם ארומות פרי ותבלינים עזים. על הלשון הוא מאוזן, טעים, מפתה ומסתורי משהו. בלוטות הטעם נכנסות לאמביציה במגע איתו. (120 שקל לבקבוק).

 

סנדרו, 2006: בלנד של קברנה סוביניון (70%), מרלו (25%) ומעט סוביניון בלאן נותנים יין כיפי ואיכותי בסוגו, קל, לא מחייב, נעים וידידותי לשתייה, מצונן מעט (בקיץ), על החוף או בפיקניק. (76 שקל לבקבוק).

 

ליזה, סוביניון בלאן, 2007: יין צעיר וקיצי, רענן, בעל גוון קש־זהוב, עשוי על טהרת הזן, מענבי גפנים בנות כמעט 30 שנה בכרם בן זמרה. בכוס הוא פותח זר נהדר של ניחוחות הדרים עם נטייה לימונית וארומת אשכולית כובשת. על הלשון הוא מאוזן: חמיצות טובה לצד אשליית המתיקות של הפרי. (95 שקל לבקבוק).

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x