ראיון עם המעצבת ענבל גווילי

כשהיא אוחזת ברקורד מרשים הכולל סטאז'ים בבתי האופנה הנחשבים של אלכסנדר מקווין וויויאן ווסטווד ובהצעת עבודה מפתה אצל אלכסנדר מקווין, ולאחר שהקימה מותג עצמאי בלונדון ומכרה את בגדיה בחנויות נחשבות במרכז לונדון, החליטה ענבל גווילי לחזור לישראל ולנהל את הסטודיו ואת הייצור מכאן. הנחיתה הלא קלה התרחשה לפני כשבועיים, וכבר היא מחפשת סטודיו במרכז תל אביב.

למה החלטת לחזור?

"את העיצוב למותג שלי עשיתי באנגליה, אך הייצור נעשה בישראל. לאורך זמן הדבר גרם לקשיים רבים, בעיקר כלכליים, והחלטתי לאחד את הכל בארץ".

גווילי סיימה את לימודיה בשנקר ב־2004 ובתוך שלושה חודשים ארזה מזוודה ונסעה ללונדון לנסות את מזלה. היא ישנה באכסניה ועבדה בחנות מקומית המוכרת את בגדיו של דני מזרחי. בו בזמן שלחה תיק עבודות לבתי האופנה של אלכסנדר מקווין וויויאן ווסטווד. היא התקבלה לשניהם.

אלא שסטאז' בבית אופנה של מעצב־על אינו פשוט. כסף לא מקבלים, והשמועות מספרות על בוגרים מוכשרים שאוספים סיכות מהרצפה בשעות עבודה לא סבירות. "מאוד תלוי לאן מגיעים ומה אופי הסטאז'ר", אומרת גווילי, "אני חושבת שישראלים באופן כללי מחושלים ובוגרים יותר, וקל להם יותר מלאחרים. בדרך כלל מקבלים החזרי נסיעות ושתי ארוחות. זו הסיבה שעבדתי בסטודיו רק שלושה ימים, ובשאר השבוע עסקתי בעבודות מזדמנות".

היה הבדל בין הסטאז' אצל מקווין לזה אצל ווסטווד?

"הבדל תהומי. במקווין יש לחץ תמידי באוויר. יש כ־25 מתמחים, וכולם רוצים להתבלט ולקבל הצעה להישאר. אין משמעות לכסף שם. יש יד חופשית, וניתן אפילו להחליף את הקולקציה מספר פעמים במלואה עד החשיפה. מקווין שייך לקבוצת גוצ'י. אצל ווסטווד יש רק כחמישה מתמחים, והאווירה הרבה יותר רגועה ונעימה. רוב אנשי המקצוע הם גרמנים שיודעים להכין את הגזרות המדויקות והמסובכות ביותר על פי דרישותיה של ווסטווד. שם הכל מחושב ואין מקום לבזבוזים".

ענבל גוויליצילום: אוראל כהן

עד כמה ווסטווד ומקווין מעורבים בעיצוב הקולקציה?

"מקווין נותן את הקונספט ואת ההוראות. הוא מגיע כמעט כל יום לפקח, אך פחות מעורב. כשהוא נכנס לסטודיו יש אווירת לחץ, ושמועות אומרות שאסור להסתכל לו בעיניים כי פעם הוא העיף סטאז'ר בגלל זה. בשונה ממנו ווסטווד מגיעה בכל בוקר לסטודיו על אופנוע ועם כלב, כיאה למלכת הפאנק. היא מאוד מעורבת בעיצוב, וכל פרט קטן עובר דרכה".

רייקי לבגדים

גווילי מעצבת שני קווים במקביל: קו בסגנון קלאסי חדשני, המספק בגדים שיש להם זיקה לערב; הקו השני נקרא BE, והוא מסחרי מעט יותר בסגנון סטריט קז'ואל. דרך הבגדים היא מעבירה מסרים חברתיים ורוחניים: "אני עושה רייקי לבגדים שלי", היא אומרת. בין הפריטים הדפסים של כרזות לונדוניות שצולמו והודפסו על בד, פריטים א־סימטריים ואלמנטים דקונסטרוקטיביים כמו כפתרת שמלה משוחררת ההופכת לדוגמה.

קולקציית החורף הושקה בימים אלו בלונדון ותיכנס לחנויות בארץ בתחילת ספטמבר. הקולקציה נקראת צבע את חייך, והיא משלבת מציאות יומיומית עם רומנטיקה. הקולקציה רכה יותר ומשדרת בגרות ובשלות. "למדתי לערוך את הרעיונות שלי", אומרת גווילי, "בקולקציה הראשונה שמתי את כל הרעיונות על הבגד, ועכשיו למדתי לנקות ולהכניס רק את העיקר".

פרטים: בקום איל פו ראדיקל בנמל, ברשת חנויות בנות ובקרוב בחנויות נוספות. בגדי ערב: 2,000–3,500 שקל, בגדי קז'ואל: 380–1,300 שקל. 054-6325592.