$
פנאי

העידן החדש שאחרי הניו אייג'

בארצות הברית אנשים משתגעים אחרי ה־Wellness, מילת באז שמאגדת בערך כל טרנד איכות חיים. המבינים מדברים על מסאז'ים, אייס קפה, התבוננות פנימית ותעשייה של מאות מיליארדים בשנה

קרן צור 08:20 13.08.08

 

אם עידן הניו אייג' כבר שלח אתכם למזרח כדי להתחבר לצד הרוחני, מהפכת הבריאות גרמה לכם להיכנס לכושר ולצרוך אוכל אורגני, בהשפעת הגל הירוק התחלתם למחזר, והקואוצ'ר ששכרתם עזר לכם לסדר את הבלגן בחיים העסקיים והאישיים, קרוב לוודאי שתרצו להרחיב את הלקסיקון שלכם במילה חדשה. קוראים לזה Wellness, ומדובר במגה טרנד שכולל בתוכו את כל אלה שהגיעו לפניו.

 

כמו תמיד, הוא מגיע אלינו מאמא אמריקה באיחור אופנתי. האמריקאים גילו את הוולנס בסוף הניינטיז, בארץ הוא נחת רק לאחרונה, ועדיין קשה למצוא הגדרה מדויקת שעונה לשאלה מה זה בכלל.

 

בבסיס התורה ההבנה שהכל אישי, ומה שעושה טוב לאחד לא בהכרח מתאים לשני. זאת אומרת - אף אחד לא יכול להראות לכם את הדרך אל האושר, אבל זה לא אומר שלא תמצאו אותה. רק שתצטרכו להשקיע יותר מחשבה ומאמץ בחיפושים, להתנסות באמצעים שהועילו לאחרים, כדי להבין מה יעזור לכם להגיע למטרה שכולם שואפים אליה: לקום כל בוקר עם חיוך, ולשמור עליו לאורך זמן.

 

"יש הרבה אנשים שמגששים, אבל רק מעטים כבר הצליחו להבין מה זה וולנס", אומרת ד"ר דינה ראלט, בעלת Ph.D במדעי החיים, שבשנים האחרונות עוסקת בחקר הנושא.

 

ד"ר דינה ראלט
ד"ר דינה ראלטצילום: עמית שעל

 

ומה ההגדרה?

 

ראלט: "וולנס זאת היכולת לדעת מי אתה, והיכולת לשמוע את הקול הפנימי שינחה אותך איך להגיע לאושר. לכאורה, זה לא מסובך, כי בני האדם הם מתוחכמים".

 

אז מה הבעיה?

 

"שהפסקנו לשמוע. זאת אחת הבעיות המאפיינות את חברת השפע המערבית: אנחנו כל הזמן מופצצים במידע, הרבה מעבר למה שבן אנוש מסוגל לקלוט ולעבד. מצד אחד, אנחנו לא רוצים לוותר על המידע ושואפים להיות מעודכנים, ומצד שני אנחנו לא מסוגלים להכיל את הכל. ההצפה באינפורמציה היא הגורם העיקרי להפרעות קשב וריכוז, תופעות שלא היו בעבר, והיום כבר התפתחה סביבן תעשייה שלמה של פתרונות, שהמשותף לכולם הוא הניסיון להחזיר לנו את השקט שאבד".

 

אושר הייטקי

"לחברות ההייטק יש תרומה חשובה בהתפתחות התחום", אומר ד"ר דן הרמן, מנכ"ל חברת הייעוץ יתרונות תחרותיים, "כל נושא הוולנס צמח מעולם ההייטק, כשאנשים הבינו שהחיים עוברים בזמן שהם קבורים במשרד, והחלו לחפש איזון. זה התחיל מהמנהלים הבכירים, שהלכו לסדנאות אצל מורים כמו רובין שארמה, דיפאק צ'ופרה וביירון קייטי. ממה שהתחיל כמרדף אחרי האושר האישי, צמחו גם דברים טובים: חלק בלתי נפרד מכל התיאוריות הרוחניות מדבר על היחס לסובבים אותך, וטוען שמה שאתה נותן חוזר אליך. כך קרה שאותם מנהלים החליטו לקדם נושאים של אחריות חברתית, איכות הסביבה ודאגה לרווחת העובדים, והמודעות שהתפתחה בדרגים הגבוהים החלה לחלחל גם למטה".

 

היום הוולנס מדבר לכולם?

 

הרמן: "הוא אולי לא פונה רק לאלפיון, אבל גם לא פורץ את גבולות שני העשירונים העליונים. אין מה לעשות, מדובר בטרנד יקר: להקפיד על תזונה נכונה ואורגנית, להעסיק קואוצ'ר ומאמן כושר אישי ולהשתתף בסדנאות העשרה רוחניות, זה לא זול".

 

מערכת הוולנס נוגעת בכל תחומי החיים, והצריכה הנבונה יכולה ללבוש פנים רבות: זה יכול להיות מסאז' מפנק, קורס בישול או שיעורי גלישת גלים, דיאטה חדשה, אייס קפה בקיץ או כוס וויסקי משובח.

 

50 מיליארד בשנה

הוולנס מועיל לא רק לאנשים פרטיים, אלא גם לחברות מסחריות שהשכילו לגלות את הפוטנציאל הכלכלי שטמון בו. ב־2002 פרסם פול ז'אן פילזר את הספר "מהפכת הוולנס", ובו צפה שהתעשייה שתתפתח סביב הנושא תגלגל כ־200 מיליארד דולר בשנה. לאחרונה פרסם פילזר את ספר ההמשך "מהפכת הוולנס החדשה", שכבר מדבר על מספרים גדולים יותר (500 מיליארד דולר בשנה) וסוקר את העסקים שנולדו בזכות הטרנד: מרשתות של סופרמרקטים אורגניים, דרך גאדג'טים של וולנס (למשל ג'קוזי שמציע לטובלים לא רק מים מבעבעים, אלא גם צלילים של צ'יל־אאוט להשלמת הרגיעה) ועד למרכזי טיפול הוליסטיים ואתרי נופש שמציעים איזון בין גוף לנפש.

 

הוולנס חדר לארץ ולעולם גם דרך חברות מזון עולמיות שמנסות לכבס את הדימוי שלהן. יוניליוור, למשל, עברה מיתוג מחדש ברוח הוולנס (בישראל קראו לזה ויטליטי), והתחייבה ליישם את עקרונותיו ביחס החברה לעובדים ובהשקת קו מוצרים משופרים ובריאים יותר.

 

בארה"ב השפע כמעט מבלבל, ועבור מי שמתקשה להתנהל לבדו בסבך צצו הקואוצ'רים של הוולנס. כתבה שהתפרסמה ב"ניו יורק טיימס" סוקרת את פריחתם של הקואוצ'רים החדשים, שתמורת 50–150 דולר לשעת שיחה (שיכולה להתקיים גם בטלפון) מלמדים את האמריקאים איך לחיות באופן בריא ומאוזן יותר, ולמצוא את הזמן לקריירה, אימונים במכון כושר וארוחות ערב (בעלות ערך תזונתי גבוה כמובן) בחיק המשפחה.

 

לפי נתוני ארגון ה־Wellcoaches, שמכשיר את המאמנים האישיים מהדור החדש, מדובר במקצוע מבוקש: אם בשנת 2000 הכשיר הארגון מאה קואוצ'רים, הרי שבשנה שעברה מספרם כבר הגיע לאלף.

 

עופר שני, מנכ"ל קונקטור, בית השקעות לחברות אינטרנט, שלקח חלק בהקמת מיזם הוולנס www.Lime.com, מפנה את המחפשים אחרי האושר למצוא את התשובות בתוכם ואומר: "אני מגדיר וולנס כצריכה אישית מיטבית. זאת דרכו של כל אחד לבטא את רצונותיו ולעצב את חייו, לאגור חוויות מעוררות השראה ולעשות מה שגורם לו טוב".

 

ואם מה שעושה לו טוב הם סיגרים וסטייקים נוטפי שומן?

 

שני: "השאלה היא אם זה תקף לאורך זמן, וזה אחד הקריטריונים של הוולנס: האם התחושה הטובה היא רגעית או שיש לה המשכיות. כדי להגיע לאיזון, השמירה על ההמשכיות מתבקשת. לעתים הדברים המהנים עלולים להפוך לסיוט. לפעמים הימנעות ממשהו שבא לי לעשות היא חלק ממערכת הוולנס שלי, כי האיפוק יתרום לתחושת האושר שלי בהמשך".

x