לאיזה תיאטרון כדאי לעשות מנוי

התיאטראות הרפרטואריים הגדולים חשפו באחרונה את מרכולתם לעונת 2008–2009. להבדיל מהאופרה או התזמורת הפילהרמונית, המתחילות את העונה אחרי החגים ומציגות קונצרטים ואופרות לזמן מוגבל, מנויי התיאטרון יכולים להצטרף בכל עת וליהנות מהצגות שרובן רצות במשך כמה חודשים ולפעמים אף שנים.

רוב התיאטרונים מתמקדים השנה במחזאות ישראלית מקורית לצד אירועים ופסטיבלים. גם הקלאסיקות של שייקספיר, צ'כוב ומולייר חוזרות לבמה. קיבצנו את המיטב של כל תיאטרון. לכם נשאר רק לבחור.

הקאמרי: מוצרט בהיכל

"תרה". עיבוד לספרה של צרויה שלו מאת פנינה ודורית גרי ובבימויה של דדי ברון, עם לימור גולדשטיין, גיל פרנק ואוהד שחר. ארכיאולוגית ירושלמית מחליטה לפרק את משפחתה למען פנטזיות של אושר ואי תלות, ונכנסת למערבולת של אשמה, ספקות ושאלות. הבחירה בגולדשטיין לתפקיד תרה נשמעת מבטיחה, ונשאר רק לקוות שהעיבוד למחזה יהיה מוצלח.

"אמדאוס". מאת פיטר שאפר, בבימוי עמרי ניצן, עם איתי טיראן בתפקיד אמדאוס מוצרט ויצחק חזקיה כסאליירי. על חיי ילד הפלא של עולם המוזיקה בוינה במאה ה־18, יחסיו עם סאליירי, המלחין המבוגר המקנא בו, והמאבקים בין השניים. מוזיקה איכותית כבר יש, וכשמוסיפים לכך את טיראן, שוודאי יפגין שוב את כישורי נגינתו, יש למה לחכות.

על הבמהצילום: שאו לגולן

"הנפש הטובה מסצ'ואן". מחזה של ברטולד ברכט בבימויו של אודי בן משה, בתפקיד הראשי אולה שור־סלקטר ("אנטיגונה"). ברכט מנסה לבחון במחזהו כיצד ניתן לחיות כאדם טוב ובכל זאת לשרוד בעולם אלים ורכושני. את האדם הטוב מייצגת הפעם זונה ענייה בשם שן־טה. בן משה ("הרטיטי את לבי") כבר הוכיח שהוא מתמודד מצוין עם חומרים נפלאים של מחזאים דגולים שאינם בין החיים. נשמע מבטיח.

הקאמרי נותן השנה במה למחזאים צעירים ולשיתופי פעולה נוספים עם תיאטרון הבימה ותיאטרון חיפה, וממשיך להריץ את הצלחות העונה הקודמת, כמו "הרטיטי את לבי", "היה או לא היה", "החגיגה" ו"כנר על הגג".

הבימה: שנת מושונוב

"כל החיים לפניו". עיבוד לרב המכר העולמי של רומן גארי (אמיל אז'אר) בבימוי איציק ויינגרטן, בכיכובה של ליא קניג ולצדה אושרי כהן, ששיחק לאחרונה בבית ליסין. סיפור על יחסים בין זונה לשעבר, ניצולת שואה המטפלת בילדים של זונות, לילד ערבי שבו היא ממשיכה לטפל אף שאיש אינו יודע היכן אמו ואין מי שישלם עבורו. מעניין החיבור בין ליא קניג לאושרי כהן.

"הזוג המוזר". קומדיה מאת ניל סיימון בבימוי משה נאור, עם אלי יצפאן ויעקב כהן. קומדיית מצבים על שני גברים גרושים החולקים דירה משותפת, מה שמוביל לחיכוכים בלתי נסבלים בין השניים. יצפאן וכהן הם קומיקאים מעולים. כהן כבר הוכיח את יכולות המשחק הדרמטיות שלו בתיאטרון הלאומי, ומשה נאור יודע לעצור בדיוק במקום שבו קומדיה הופכת להצגת בידור. כל שנותר הוא לבדוק מה יוסיף יצפאן למדורה.

"אדיפוס". מחזה בבימוי חנן שניר, עם איתי טיראן, יבגניה דודינה ויגאל שדה. הפקה משותפת להבימה ולקאמרי לטרגדיה הקלאסית של סופוקלס. על מלך תבי שגילה כי בלי לדעת רצח את אביו והתחתן עם אמו.

שני התיאטראות כבר שיתפו פעולה בהצלחה בעבר הקרוב ב"אנטיגונה", מה שמגדיל את הציפיות מ"אדיפוס". גם לדודינה כ"מדיאה" בגשר, ולטיראן כ"המלט" בקאמרי, קילומטרז' מכובד בתפקיד ראשי בקלאסיקות.

"השוטר אזולאי". מחווה של הבימה לאפרים קישון בעיבוד בימתי לסרט בכיכובו של שייקה אופיר. חייו של שוטר שאינו מצליח להתקדם בסולם הדרגות המשטרתי במשך 20 שנות שירות, מכיוון שהוא טוב לב מדי עבור המערכת. הסקרנות כפולה: ראשית לראות אם העיבוד הבימתי יעשה את מה שעשה הסרט, ושנית, לראות כיצד ייקח מושונוב את השוטר אזולאי למקום חדש. אם המחזה יהיה כתוב היטב, סביר שמושונוב יעשה ממנו חגיגה.

עוד מעניין לראות כיצד יביים מושונוב את "בגידה" של הרולד פינטר בכיכובו עם ליליאן ברטו ואבי קושניר, ואת הגרסה הישראלית עם גילה אלמגור ואלכס אנסקי ל"אוגוסט: מחוז אוסייג'", שהלהיב, הצחיק וטלטל את המבקרים הגדולים בברודוויי. רננה רז מביאה את המחול לתיאטרון באירוע המספר את סיפורו של הצבר, מהפלמ"חניק ועד הסטארט־אפיסט.

בית ליסין: מחזות ישראליים

בית ליסין כבר חרט על דגלו טיפוח מחזאים ומחזות ישראליים, וגם השנה חלק נכבד מהרפרטואר מושך לשם, במחזות חדשים של הלל מיטלפונקט, הדר גלרון, סביון ליברכט, גורן אגמון, רשף לוי וגדי ענבר.

תאטרון חיפהצילום: עמית מגל

"הדוד וניה". מחזה מאת צ'כוב בבימוי דדי ברון, עם ששון גבאי וליאור אשכנזי. אחד ממחזותיו הקלאסיים של גדול המחזאים הרוסים עוסק בחוסר המיצוי של החיים ובפערים בין חלום למציאות, שהופכים לטרגדיה. כשציפי פינס בוחרת ללכת על קלאסיקה היא משדכת לה את השחקן הבכיר בתיאטרון, והיא כנראה צודקת.

"אקווס". מחזה של פיטר שאפר בבימוי רוני פינקוביץ', עם דן שפירא ויובל שרף. פסיכיאטר מטפל בנער שניקר באלימות עיניהם של שישה סוסים. המחזה מבוסס על סיפור אמיתי, ובעיבוד הקולנועי אף זיכה את ריצ'רד ברטון באוסקר. את תפקיד הנער משחק בווסט אנד בלונדון דניאל רדקליף ("הארי פוטר"), ולדן שפירא מחכה משימה מאתגרת.

"אביב מתעורר". המחזה השערורייתי שכתב פרנק וודקינד בשלהי המאה ה־19, על תלמידי בית ספר המתנסים בעולם התשוקה שהוריהם ומוריהם כה מתאמצים להסתיר מהם. בית ליסין קיבל את הזכויות למחזמר עטור פרסי הטוני שזכה לביקורות נלהבות בברודוויי. נראה שהליהוק, המוזיקה ובעיקר הבימוי יקבעו בסופו של דבר את איכות הגרסה הישראלית.

חיפה: מחווה לקישון

תיאטרון חיפה חוזר לעניינים בשבע הפקות ביתיות ועוד שלוש קופרודוקציות עם הקאמרי ותיאטרון ארנה פורת. לקהל המנויים מוצע בתיאטרון הצפוני שילוב של מחזות ישראליים ובינלאומיים, קלאסיקה ספרדית של לורקה ("חתונה של דם") ולא מעט סאטירה.

"שמו הולך לפניו". קופרודוקציה עם הקאמרי למחזהו של אפרים קישון בבימוי משה נאור, עם שלמה בראבא, תיקי דיין, עמי סמולרצ'יק ועוד. סאטירה על המערכת המושחתת בשנות החמישים. עולה חדש מגלה שבלי פרוטקציה לא ימצא עבודה, ובהמשך מגיע למשרה בכירה במשרד ממשלתי בסיוע הידיים הנכונות. מדהים כיצד חומרים שנכתבו לפני כמעט חצי מאה נותרו כה רלבנטיים.

"המכוער". מאת מריוס פון מיינבורג בבימוי ארי רמז, עם שרון אלכסנדר, ירדן בר כוכבא, נורמן עיסא ויואב בר לב. עוד סאטירה, והפעם על יופי והרדיפה אחרי נעורי נצח. מיכאל לטה מגלה שהוא מכוער, מגיע אל שולחן הניתוחים הפלסטיים והופך ליפה מדי. מחזה שגורלו חד־כיווני: שלאגר גדול או כישלון חרוץ.

"גוג ומגוג Show". מאת יהושע סובול, מי שאחראי להצלחות העבר הבינלאומיות של התיאטרון, ובהן "גטו" ו"ליל העשרים" . עיבוד אקטואלי לסאטירה שהועלתה בשנות השבעים בחיפה, אז עם מוני מושונוב, אייל גפן, עזרא כפרי וגידי גוב. חידוש בימתי יכול להיות מסוכן, בעיקר כשהוא מצריך עדכון תקופתי, אך מאחר שמדובר ביוצר המקורי סובול הסיכון מופחת.

באר שבע: מאמינים בקלאסיקות

בספטמבר ייפתח המשכן החדש של תיאטרון באר שבע, הכולל שני אולמות: אחד ישמש למשכנו הקבוע של התיאטרון, ובו 500 מקומות, והשני, אודיטוריום להצגות אורחות ובו 1,000 מקומות. בבאר שבע עוד לא פרסמו את הרפרטואר המלא לעונה הבאה, אבל שייקספיר וצ'כוב תמיד שם.

"קומדיה של טעויות". המחזה מאת שייקספיר ובבימוי נתן דטנר יחנוך את המשכן החדש. הפקה מחודשת לתסבוכת העלילתית של חילופי זהויות משעשעות בין אנשים. ההתרחשות תמוקם בהוואנה.

"השחף". מחזה מאת צ'כוב, כנראה גם כן בבימוי דטנר, עם נעמה שפירא, יונית טובי ויהודה עפרוני. אחד מארבעת המחזות הטובים ביותר של צ'כוב, שעוסק בתיאטרון, קנאה, מערכות יחסים ומעגל אהבות. קוסטיה רוצה את נינה השחקנית, שמאוהבת בטריגורין הסופר, ש"נחטף" על ידי ארקדינה. כל דמות חולמת על משהו, אבל אף אחת לא משיגה אותו.

החאן: חוזרים למולייר

החאן ידוע במדיניות ההפקות המועטות שלו הנוגעות כמעט בכל ז'אנר.

"דון ז'ואן". מחזה מאת מולייר בעיבודו ובימויו של מיכאל גורביץ'. על הקונפליקט הנצחי בין יצרים למוסר. גיבורו של מולייר נהנה מהצורך לכבוש כל אשה שנקרית בדרכו, מורד בכל עיקרון דתי ומוסכמה חברתית קיימים, וכמובן סופו להיענש. המולייר האחרון שהחאן עשה בהצלחה היה "הקמצן", שתמשיך לרוץ גם העונה, ונראה שהתיאטרון בחר להמשיך בדרך הנכונה.

"משחיז הסכינים הסיני". מאת דניאל הורוביץ, על פי סיפורים של נסים אלוני בבימוי מור פרנק. סיפור התבגרותו של נער תל־אביבי בימי מלחמת העולם השנייה. הורוביץ הפך את סיפורי "הינשוף" הקסומים של אלוני על ילדותו בצל המלחמה למחזה שבו הרבה כאב, געגועים ואהבה. חומרים של אלוני הם מצרך יקר, ותמיד כדאי לראות אותם.

מחירי המינויים

המחירים המובאים הם מחיר מינוי יחיד במקומות הטובים ביותר, ללא מבצעים והטבות. ברוב התיאטרונים קיימים מבצעי רכישה בכרטיסי אשראי תמורת נקודות, וקיימות הנחות למחדשי מינוי, לסטודנטים, לחיילים, לגמלאים, לנוער ועוד. לעתים מחיר מינוי יכול לרדת עד ל־50% מהמחירים האלו. במקרים מסוימים תידרשו לשלם על מחזמר תוספת של כ־50 שקל.

הקאמרי: 7 הצגות - 693 שקל.

הבימה: 7 הצגות - 686 שקל.

בית ליסין: 6 הצגות - 710 שקל.

חיפה: 7 הצגות - 595 שקל.

באר שבע: 5 הצגות בית + שתי הצגות אורחות ובונוס - 630 שקל.

החאן: 6 הצגות - 725 שקל.