גלישת עפיפונים - ספורט אתגרי המתאים לכולם

חם בטבריה. הטמפרטורות נוסקות לשמים והזיעה ניגרת כמו מים. סיוט אמיתי, שיכול להוציא מהדעת גם טיפוסים רגועים ושלווים מטבעם. אז מה גרם למאות אנשים, בהם לא מעט סלבריטאים ואנשי עסקים ידועים, להתכנס בחוף לידו בצהרי יום שישי האחרון, ולחכות בחום הלוהט יותר מ־3 שעות לבואן של רוחות מערביות? קוראים לזה קייט סרפינג, או גלישת עפיפונים. המשתתפים והצופים בתחרות, הגדולה מסוגה בארץ, חברים כולם במועדון של עמית ענבר: גולש רוח בעל עבר מפואר, שזכה שלוש פעמים באליפות אירופה ופעמיים באליפות העולם.

לפני ארבע שנים, לאחר פרישתו מקריירה של ספורטאי מקצועי, הקים ענבר את Kite Away, בית ספר לגלישה בחוף ינאי, ועד היום כבר הספיק להדביק רשימה ארוכה של תלמידים בחיידק. "קייט סרפינג נחשב לצעיר מבין ענפי הספורט האתגרי־ימי", מספר ענבר, "הוא נולד בסוף שנות התשעים, כשגולשי הרוח חיפשו ריגושים חדשים, ושדרגו את הספורט בעזרת עפיפונים משולשים שאליהם חיברו מיתרים ומוטות. ב־1997 הומצא מצנח מיוחד שמצויד בקשתות פנימיות שניתנות לניפוח, ומאפשרות להעלות אותו לאוויר אם הוא מתרסק במים. לאחר מכן פיתחו גלשנים שמתאימים לספורט החדש וטרפז (רתמה מיוחדת), והקייט סרפינג החל לצבור תאוצה".

מתוך תחרות גלישת העפיפוניםצילום: עמית שעל

 

מתי הוא הגיע אלינו?

"הקייט סרפינג נחת בישראל בערך לפני עשר שנים, והיום כבר אפשר להגיד שמדובר בסיפור הצלחה. אם מדברים במספרים, כיום יש בסביבות 5,000 ישראלים שעושים את זה".

ולמי זה מתאים? ענבר טוען שכולם יכולים לעשות קייט סרפינג, ולהתקדם בהתאם לכישרון ולניסיון שצוברים. "בארץ אין ליגה מסודרת של קייט סרפינג, אבל בשנה שעברה בית הספר שלנו החליט לקחת יוזמה ולארגן תחרות מקצועית. זאת השנה השנייה שאנחנו עורכים את התחרות, ומגיעים אליה 20 הגולשים הטובים במדינה. צוות השופטים בוחן את המתחרים, וגם לקהל יש אפשרות להצביע ולהשפיע על בחירת המנצח".

נראה שלא מעט מחשבה הושקעה בהפקת האירוע. על המזח עוגנת ספינה. הצופים בתחרות יפליגו ללב האגם, יצפו בביצועי המשתתפים בתחרות ובמקביל ייהנו ממסיבה על הסיפון, שמגובה במוזיקה טובה, בר סושי ואלכוהול.

הבעיה היחידה היא שאין רוח, ובלעדיה אי אפשר לפצוח בתחרות. "חבר'ה, חסרים לי מתנדבים למניין, ואני מבקש מכולם להתחיל להתפלל", מכריז ענבר במיקרופון, ומייחל לבואה של הבריזה.

בינתיים אפשר לראות בין הממתינים את ספי ויגיסר (ממייסדי מירביליס) ואת רמי ברכה (46), מנכ"ל חברת פיטנגו. ברכה איבד יד ורגל במלחמת לבנון הראשונה, אבל המגבלות הפיזיות לא מנעו ממנו להפוך לחובב קייט סרפינג מושבע. "הייתי חייל סדיר בצנחנים, וכשיצאתי למבצע חילוץ פצועים עליתי על מוקש", מספר ברכה, "בהתחלה היה בי המון כעס. תהיתי אם לא היה עדיף לסיים את החיים, במקום לעבור את מסע הייסורים שאחרי הפציעה, אבל עם הזמן הכעס נרגע, ואת מקומו תפסה קבלה. מה שעודד אותי היתה הידיעה שלא משנה מה אבחר לעשות בחיים, בגלל הנכות שלי זה אמנם יהיה קשה לי יותר מלאחרים, אבל זה בטוח יהיה מאתגר ומעניין יותר. עבור כל מי שלומד לעשות קייט סרפינג, הרגע שבו אתה מצליח בפעם הראשונה לעמוד על הגלשן הוא רגע מרגש. כשאין רגל ויד, זה רגע הרבה יותר מיוחד".

עדי שטראוסצילום: עמית שעל

הנה באה הרוח

השעון מורה על שלוש אחר הצהריים, הרוחות המיוחלות מתחילות לנשב, והאירוע יוצא לדרך. בתוך הקהל שמתגודד על הסיפון קשה להתעלם מצעיר הנוכחים: אמיר בן ה־7, שהגיע לתחרות עם אביו. די מהר מתברר שלאבא של אמיר קוראים עדי שטראוס, בן למשפחה המפורסמת ואחד היזמים במלון נובו (Nobu) שייבנה מעל קניון ארנה.

שטראוס לא משתגע על הרעיון שדבריו יצוטטו בעיתון כזה או אחר, אבל בחסות הים והגלישה מוכן לדבר קצת. הוא מספר שתמיד התחבר לכל סוג של ספורט אתגרי שנעשה בסביבה של מים כחולים ושמים פתוחים, "ידוע שלמים יש יכולות הידרותרפיות, ולים יש השפעה מרגיעה", הוא אומר, "מעבר לכך, אני נמשך לספורט ימי בגלל האנשים שעוסקים בו: בדרך כלל אלה טיפוסים אמיתיים וחברותיים, שמתחברים לטבע ומתרחקים מכל סוג של פוזה".

כשאני שואלת את שטראוס בזכות מי גילה את הקייט סרפינג, הוא מצביע על בחור צעיר ואומר: "תשאלי את הילד הזה". לילד קוראים נמרוד משיח, ובגיל 20 כבר יש לו קריירה בינלאומית בגלישת רוח: בגיל 13 זכה באליפות העולם הראשונה לצעירים, וכיום הוא גולש בליגת הבוגרים ומדורג 12 בעולם.

בימים אלה משיח נהנה מפגרה קצרה, שאחריה מחכות לו ארבע שנים של אימונים מפרכים ואין ספור תחרויות. בתומן הוא מקווה לייצג את ישראל באולימפיאדה הבאה.

הוא נולד באילת והחל לגלוש בגיל 8. בגיל 10 פגש את שטראוס. "עדי יצא להפלגה עם חברים בסיני על הספינה של אבא שלי, ואני הצטרפתי אליו כדי לגלוש. כשעדי ראה אותי גולש הוא מאוד התרשם, ונוצר בינינו חיבור מיוחד, שהוא הרבה מעבר לספורט. מאז ועד היום הוא מעודד את הקריירה שלי ועוזר בכל מה שצריך: אם זה כיסוי עלויות הציוד, האימונים והטיסות לתחרויות, או שיחות מוטיבציה ותמיכה מורלית".

משיח מספר שאם גלישת רוח היא המקצוע, קייט סרפינג הוא עושה בשעות הפנאי, ולו רק בגלל הקשר שנוצר בינו לבין עמית ענבר. והוא לא היחידי: כמעט כל מי שניסה והתמכר יספר לכם שענבר מושך אנשים כמו מגנט.

"לפני חמש שנים פגשתי לראשונה את עמית, וזאת היתה נקודת תפנית בחיים שלי", אומר ערן גרינברג (41), מנכ"ל משרד הפרסום גורני, שמתמחה באינטרנט. "הקייט סרפינג השפיע עליי והפך אותי לבן אדם אחר".

מה השתנה?

גרינברג: "הכל. אתה נכנס למועדון חברתי, פוגש אנשים חדשים ויוצר קשרים עם חבר'ה צעירים, או כאלה שלא מסתובבים במעגלים שלך. כבר לא מעניין אותך בתי מלון או לטוס לחו"ל. גם סגנון הלבוש משתנה: נטשתי את המראה הפורמלי לטובת בגדים משוחררים, והיום אני מגיע למשרד בכפכפים ומכנסי גלישה. הקייט סרפינג גרם לי לפתח זווית ראייה אחרת, אבל חשוב לי להדגיש שזאת לא מסגרת מלחיצה. כדי לשמור על שגרת אימונים במכון אתה צריך משמעת עצמית והתמדה. לקיט סרפינג יש קטע הרבה יותר חזק, ויותר משאתה רוצה ללכת, זה פשוט לוקח אותך".