בגלל הרוח: דירות גג בתל אביב
אחת הדרכים היחידות לחיות את תל אביב בחזונה המקורי - עיר שקטה וירוקה עם בריזה מהים - היא לעלות על הגג. רק חבל שהצרפתים קונים את רוב הדירות
"תל אביב נבנתה כעיר גנים", טוען האדריכל חנן פומגרין, שותף במשרד "החדר" שמתגורר עם משפחתו על גג תל־אביבי, "אבל שכבת הרעש ודחיסות האוויר מונעים מאיתנו להרגיש את זה בגובה הרחוב. רק כשעולים גבוה נזכרים שתל אביב היא עיר הממוקמת ליד הים, עם בריזה נהדרת, שקט יחסי ומגורים בין שלכת העצים".
גם האדריכל אלון בן נון ואשתו אביבה לוינסון (מי שיזמו ומפיקים את אירועי "בתים מבפנים") גרים בדירת גג בתל אביב, שאותה תכנן בן נון בעצמו. "מזג האוויר בתל אביב מאפשר כמעט כל השנה ליהנות מהגג, ויש תקופות, מאפריל ועד נובמבר, שאנחנו ממש חיים בחוץ: אוכלים, רואים טלוויזיה ומארחים. לילדים יש טרמפולינה, ערסל, משחקים ובריכה".
"אני לא יכול לחשוב על מגורים שאינם על גג", מוסיף מפיק האירועים והאופנה ("מעצבי העיר", למשל) ים טיראן, "זו איכות חיים ואוויר מינימלית בעיר, כמו וילה בפרבר. וזה גם הכי קרוב לאלוהים".
חופש עיצובי
טיראן למד אדריכלות במשך חמש שנים, וכמו יתר המרואיינים בכתבה, עיצב את הגג שלו בעצמו. בלילות הוא משמש למסיבות סוערות, ואילו ביום הוא שטוף שמש, פורח, עמוס פירות (ליצ'י, תפוז סיני, פסיפלורה מטפסת על המעקה) וציפורים מצייצות. יום אחד הוא גם שחרר שם חמוס קטן, ועקבותיו נעלמו עוד באותו יום. לפי גרסתו של טיראן, עורב חטף אותו.
"בנייה על הגג היא מעין אמצע הדרך בין תכנון דירה שמתרכז בשינוי פנים אך נתון בתוך מסגרת קיימת, לבין בנייה על מגרש ריק שבו אפשר לקבוע את החוקים והעיצוב כרצונך", מסביר פומגרין ומספר על דירת גג שעיצב המשרד שלו: "אפשר להתייחס לגג השטוח כאל מגרש ריק, אך בכל זאת הבניין קיים וחדר המדרגות כבר קיים, כך שמראש נקבע אזור הכניסה, שהוא מרכזי לכל תכנון. המעניין הוא היחסים שאתה קובע בין החדש לישן - אם היינו בונים על קרקע היינו מנסים ליצור חצר פנימית הנותנת לב מרכזי. במקרה הספציפי הזה, מאחר שהבנייה היא עירונית, החצר הפנימית נכנסה פנימה, והלב של הבית הוא חלל מרכזי של שתי קומות המתפקד כסלון וחדר פעילות ראשי, וכל שאר החדרים בנויים מסביבו".
"הבעיה העיקרית של דירות גג בארץ היא השמש, והיתרון המרכזי שלהן הוא הרוח", מרחיב בן נון. "אם מתכננים חכם אפשר להפוך את הדירה למוצפת שמש בחורף ומאווררת ונעימה גם בשיא הקיץ. אצלי בדירה בחרתי להפנות את החלונות הגדולים לכיוון צפון, כך שהם לא מקבלים שמש בקיץ, ולפתוח לכיוון מערב חלונות אופקיים מעל גובה העיניים, שדרכם נכנסת לדירה רוח מערבית מכיוון הים".
בן נון עשה בדירתו גם שימוש באלמנטים תל־אביביים כמו מרצפות טראצו וקירות ותריסי עץ לבנים. "אני משתדל להכניס לבתים שאני מתכנן אלמנטים תל־אביביים נוספים של תקרות גבוהות - יותר מ־3 מטרים -וחלונות שמגיעים עד התקרה, שני דברים שמסייעים מאוד לשחרור אוויר חם מהדירה החשופה לשמש קופחת".
תייר על הגג
אבל הבעיה הגדולה של גגות תל אביב היא שקשה מאוד למצוא אחד פנוי. "אני מסיים חוזה שכירות של חמש שנים בדירת הגג שלי, וכבר כמה חודשיים מחפש לשכור דירת גג דומה במרכז תל אביב, קרוב לאזור העבודה שלי, ופשוט לא מוצא כלום", זועם טיראן, "אני לא מדבר על חדר כביסה שמשווקים לך כפנטהאוז, ולא אכפת לי באיזה מצב היא תהיה, כי אני ממילא משפץ אותה לפי טעמי. אבל אין כלום, ללא כל קשר למחיר. הגעתי כבר עד ל־12 אלף שקל לחודש. בהתחלה לא הבנתי איך יכול להיות שאין, אבל אז הסבירו לי המתווכים מי גנב את כל הגגות - הצרפתים! הם קנו את כל הגגות של העיר. באים לחודשיים בשנה, עכשיו בוואקאנס, ולנו התל־אביבים האמיתיים, שגרים פה באופן קבוע והופכים את העיר הזו למרכז תוסס, לא השאירו אפילו פיסת שמים קטנה".
טיראן גר תקופה באמסטרדם ("שם כמעט אין דירות גג, אבל בכל זאת מצאתי לי דירה עם עליית גג"), ומציע לייבא לארץ את עקרונות התקנות העירוניות שנחשף אליהן שם, הקובעות כי אסור למכור דירה במרכז למי שאינו תושב העיר וגר בה באופן רצוף וקבוע. כדי לאכוף זאת העירייה בודקת את חשבונות המים והחשמל של הדירות. דירה שאין בה צריכה לאורך תקופות ארוכות, יכולים לנקוט נגד בעליה הליכים משפטיים. ברור שיש בעיות עם גישה זו, אבל המצב שבו בלילות העיר חשוכה כי אין מי שמדליק אור בדירות אינו טוב יותר. תל אביב בדרך להיות עיר רפאים. אולי אפשר להתנחם בעובדה שבעוד מספר הגגות מוגבל, כמעט לכל דירה יש מרפסת.
מה אפשר לעשות במרפסת כדי שתתקבל תחושת גג קטן?
בן נון: "אני תמיד מנסה לשכנע לקוחות לא לסגור את המרפסת לטובת חדר, וגם אם חייבים, להשאיר לפחות איזשהו שטח שיאפשר 'בריחה' מהאקווריום. כדי לתת למרפסת הקטנה הזו תחושה של חוץ, אני ממליץ לרצף אותה בחומר שונה מהריצוף של הדירה ולגדל בה צמחייה רבה ככל האפשר, גם בגלל השיפור באיכות האוויר שצמחייה מייצרת. מאוורר תקרה יכול להחליף את הרוח הטבעית שנושבת על הגג".
מעניין להרהר מה היה אומר האדריכל לה־קורבוזיה, שעל פי עקרונותיו נבנתה "העיר הלבנה", אם היה מגלה שהיום הגג -אותה חזית חמישית של הבניין, שנועד לתפיסתו להיות חופשי ומשותף לכל דיירי הבניין למסיבות, תליית כביסה ומרגוע - הפך לפרטי ומופרט.
"זהו אמנם רעיון סוציאלי נפלא, אולם במבחן המציאות התל־אביבית, לצד הגינות סביב הבניינים הוזנחו גם שטחי הגג והפכו למחסנים או מזבלות", מסכם בן נון. "אצלנו בבניין לדוגמה, הדיירת היחידה שעלתה לגג לפני שבנינו עליו עלתה רק כדי לשפוך בו את החול המלוכלך בצרכים של החתולים שלה. לטעמי הפרטת שטחים אלה, גינות וגגות כאחד, מאפשרת שמירה עליהם וטיפוחם".
