מגדלים באוויר: על תקנות חדשות ומגבילות לאדריכלים בארץ
רק ל"אדריכל רשוי" מותר לבנות לגובה. מהיום יגבילו תקנות מחמירות את הזכות לשאת בתואר. יש מי שכועס, אבל לא כולם, אחרי הכל, גם לה קורבוזיה הסתדר מצוין בלי להיות אדריכל רשוי
לראשונה בישראל יתכנסו מחר בבוקר מאות אדריכלים צעירים בביתן העגול של גני התערוכה בתל אביב ויעמדו למבחן רציני שיימשך 8 שעות. מי שיעבור את המבחן יזכה לתואר "אדריכל רָשוי" — זאת אומרת, אדריכל שמותר לו לבנות בגדול: בניינים מעל גובה של ארבע קומות, מגדלים ומבני ציבור מסובכים.
עד היום אדריכל שרצה להשיג את התואר הנכסף הסתפק בסטאז' של שלוש שנים. מהיום, כחלק מהתקנות המחמירות החדשות של רשם המהנדסים והאדריכלים, לא זו בלבד שנוסף המבחן המתיש, אלא גם שונו ההגדרות של הסטאז': הוא חייב להתקיים במשרד בעל ותק של עשר שנים (אם כי יש סיכוי שההגדרות ישונו לוותק של חמש שנים).
רבים מהאדריכלים הצעירים, ובראשם סניף האדריכלים הצעירים בעמותת האדריכלים בראשות אדריכל אורי פדן, תוססים כנגד השינוי, ומחתימים באינטרנט על עצומה הקוראת להקלה והגמשה בתקנות הרישוי.
עצמאי בשטח
"אני לא בטוח בכלל שייתנו לי לגשת לבחינה, ואין לי כוח להיאבק מולם ולהוכיח את עצמי", מתעצבן אדר' צור ברק (38), בוגר הטכניון, שבחר מתחילת דרכו בדרך עצמאית, ולא עבד במשרד אדריכלים לאורך שלוש שנות אימון כנדרש. למרות זאת ממליץ ברק לכל אדריכל לעבור את המסלול העצמאי: "בהתחלה הלכתי לנהל פרויקט באתר הבנייה ולראות בתים נבנים בשטח, דרך העיניים של האינסטלטורים, אנשי הגבס וכו'. זה נתן לי כלים מדהימים ויכולת לייצר פתרונות יצירתיים".
ברק הוא דוגמה לאופן שבו אפשר להצליח גם בלי להיות אדריכל רשוי: "החלטתי שאני מתמקד בשני תחומים עיקריים — בנייה פרטית ודירות, ומשרדים שלהם אני קורא 'סביבות עבודה'. אני משתדל כל הזמן להתמקצע, לשפר את עצמי ולחשוב אילו נושאים חדשים אני יכול להכניס לתחום. אני מטפל עכשיו בשכונה חדשה בכוכב יאיר בעקבות כמה עבודות של בתים שעשיתי ביישוב, ובעקבות פרויקטים בארץ הגיעו אליי פניות של חברים לעבודה גם בחו"ל".
העובדה שאינו מורשה לבנות רבי קומות לא ממש מפריעה לברק, "ביום שאתכנן מגדלים, פשוט אעשה שיתוף פעולה עם אדריכל רשוי", הוא אומר.
לזכור את ורסאי
למרות הכעס של חלק מהאדריכלים, צריך לזכור שלהחמרה בתנאים יש סיבות ממשיות וחשובות, כמו החלטת ועדת זיילר בעקבות אסון ורסאי להסדיר ולהבטיח את הרמה המקצועית. מבחן דומה ובדרגות קושי גבוהות יותר מתקיים ברוב העולם: בארצות הברית צריך לעבור תשע בחינות שנמשכות מספר ימים, באנגליה צריך לעבור חמש שנות סטאז', ובהונגריה בוגר בית ספר לאדריכלות לא יכול בכלל להתקרא אדריכל לפני שצבר שלוש שנות ניסיון ועבר מבחן, וגם אז הוא יוכל לתכנן מבנים בני קומה אחת בלבד. ההחמרה הזו אולי מציקה, אבל היא מצעידה אותנו צעד נוסף בכיוון של המדינות המתוקנות.
התוצאה המיידית של התקנות היא שמהיום עבודה במשרד גדול תהיה הדרך הבטוחה לקבלת הסמכת רשוי. אדר' ערן זילברמן
(32) הוא אדריכל רשוי המשמש כאדריכל עמית במשרד האדריכלים אמיר מן־עמי שנער אדריכלים ומתכנני ערים, אחד מהמשרדים הגדולים והפוריים בארץ. זילברמן החל לעבוד במשרד יומיים לאחר סיום הלימודים: "לטעמי, בשנים הראשונות אין תחליף לעבודה במשרד אדריכלים, ורצוי שיהיה כמה שיותר גדול. בסיום הלימודים יש לך אמנם רקע תיאורטי, אך חסר ידע מקצועי לגבי הכנת היתרי בנייה, הכנת שרטוטים לביצוע וליווי הבנייה בפועל. גם רמת השכר גבוהה יותר במשרדים גדולים, ויש יותר השתתפויות בתחרויות אדריכלים".
אבל יש גם חסרונות בעבודה במשרד גדול: "אדריכל מוכשר שזה עתה סיים את לימודיו, ושזכה לתשבחות רבות על עבודותיו כסטודנט, ימצא את עצמו כחלק מצוות, ויחרוק את שיניו לא פעם, משום שלבעלי המשרד ולאדריכלים האחראים עליו לא בטוח שיהיה בדיוק אותו 'טעם עיצובי' כשלו", אומר זילברמן, "עם זאת ההתמדה משתלמת. אני היום בעל שבע שנות ניסיון, זה מכבר הפכתי להיות 'אדריכל עמית', ואני אחראי על מספר לא מבוטל של פרויקטים ועל צוות של אדריכלים".
בסופו של דבר, אדריכל רשוי או לא אדריכל רשוי — זה לא ממש משנה. מה שחשוב זו היצירתיות, התעוזה והשליחות. גם מי שאינו רשוי יוכל תמיד למצוא דרך להסתדר. אפילו לה קורבוזיה הגדול לא היה אדריכל רשוי במושגים ישראליים; האדריכל פייר ז'רנה חתם בשבילו.
