הוצאות נלוות: מצבן של הוצאות הספרים הקטנות בשוק
בענף המו"לות הישראלי הגדולים שולטים. איך בכל זאת שורדים בהוצאות הספרים הקטנות? מוכרים בתחנות דלק, עובדים מהבית או חוברים להוצאות המרכזיות. אבל אפילו רם אורן אינו אופטימי: תרבות המבצעים מאיימת על ההוצאות הקטנות
במדינה שבה יוצאים כ־70 ספרים בשבוע, מי שרוצה לשרוד צריך לנקוט שיטות שיווק והפצה אגרסיביות. אם הספר שלך לא יבלוט, אף אחד לא יחפש אותו. "במצב של השוק היום כמעט בלתי אפשרי להוצאה קטנה לשרוד בלי מוציא לאור תומך או חברת הפצה", אומר ישראל מזרחי מההוצאה הקטנה אגם, המתמחה בספרות ילדים.
כדי לשמור בכל זאת את הראש מעל המים משתמש מזרחי בשירותיו של המפיץ ליאור שרף ונוקט שיטות ייחודיות: "אנחנו לא מסתמכים רק על חנויות הספרים והרשתות הגדולות, שהן בעלות אינטרסים. אנחנו מציעים למכירה את ספרינו גם בתחנות דלק או בסופרמרקטים, ואני לא רואה בזה זילות. כל אחד יכול היום לייצר ספר, אבל למכור ולמצב דעת קהל זה דבר אחר לגמרי".
כחלק ממערך ההישרדות מתרבים בשנים האחרונות חיבורים ושיתופי פעולה בין ההוצאות הגדולות לקטנות, ובהן הוצאת עברית, שחברה לכתר, והוצאת חרגול, המשתפת פעולה עם הוצאת עם עובד. "בישראל יש שני סוגים של קזינו חוקי: האחד מפעל הפיס, והשני הוצאת ספרים", אומר יוסף כהן, הבעלים של עברית, "הוצאת כתר היא המשווקת והמפיצה שלנו ומשקיעה בחלק מהכותרים של עברית — 50% לכותר תמורת 50% מההכנסות".
בהוצאת חרגול שבבעלות חיליק נדב ודן דאור מודים כי ייתכן שלולא תמיכת עם עובד לא היו שורדים. "חברתי לעם עובד כדי להוריד תקורות ולחסוך כסף במשך הזמן", אומר נדב, "להוצאת ספרים קטנה אין היום קיום אם אין לה חוט שדרה של ספרים שיצאו בעבר וממשיכים למכור. רבי המכר הם רק צ'ופרים".
אשתי העורכת
מצד שני כשאתה קטן, ההוצאות השוטפות אינן גדולות. הוצאת ספרים גדולה מעסיקה עובדים רבים, בעוד שהוצאה קטנה יכולה להתנהל ממחשב נייד או מהבית. בהוצאת עברית, למשל, עושים הכל לבד למעט ההדפסה. לדברי כהן, הוצאה של ספר אחד עולה בין 30 אלף ל־100 אלף שקל (תלוי באורך). "אני צריך למכור פחות עותקים מהוצאה כמו כתר, שיש לה תקורות יותר גבוהות. אם בחישוב שמרני ואחרי חישוב התמלוגים, הרווח לפני מס עבור ספר הוא 20 שקל, אז ספר שעלה 100 אלף צריך למכור 5,000 עותקים כדי להיות מאוזן. להוצאה קטנה הרבה יותר קל להיות יעילה".
הוצאת הספרים נהר בבעלותו של הסופר ומבקר הספרות ראובן מירן נתפסת בשוק כייחודית. אין לה גב של הוצאה גדולה והיא גם לא מעוניינת באחד. "אנחנו מוציאים רק ספרים שהם באני מאמין שלנו, טקסטים מכוננים, בעיקר עיוניים בתחום התרבות, לרוב כאלה שלא תורגמו קודם לעברית — ומצליחים למכור אלפי עותקים", אומר מירן. מירן משתדל לצמצם עלויות: "יש לנו קונספט של עטיפה שעיצבנו במו ידינו, אנו מעסיקים מתרגמים פרילנסרים. אני מתרגם ועורך טקסטים, ומי שעובדת איתי היא שותפתי לעסק ולחיים שושי מירן, שהיא עורכת לשונית במקצועה, והיחידה בהוצאה שמושכת משכורת שהיא בערך חצי מהשכר הממוצע במשק. אם היינו צריכים לחיות מזה ולהתעקש על הספרים שלנו לא היינו יכולים". לעתים מקבל מירן תמיכה כלכלית מהמפעל לתרגום ספרות מופת או מהמכון הצרפתי. התמיכה מכסה את עלות התרגום, שמהווה כ־30% מההוצאות.
מי שהגיע למסקנה שלבד הכי משתלם הוא הכלכלן ואיש העסקים מיקי וייס. עוד כשהוציא את ספרו הראשון קיבל ממנכ"ל הוצאה גדולה הצעה של 4 שקלים ברוטו עבור כל עותק, ולאחר שעשה חשבון פשוט בחר להמשיך לבדו ולהיעזר במפיץ ליאור שרף. "יצאתי מורווח, ובספרי האחרון כבר הוצאתי שתי מהדורות, 6,000 ספרים, וכיסיתי תוך חודש את העלויות בסך 70 אלף שקל, כולל העורך אמנון ז'קונט, היחצ"נות וההדפסה", אומר וייס.
קרב ההישרדות של ההוצאות הקטנות, כמו גם של הגדולות, מסתכם במאזן השנתי. "אנחנו יותר ממאוזנים", אומר חיליק נדב, "בחתך רב שנתי של השנים האחרונות אנחנו גם מרוויחים. אבל אנחנו מושכים משכורות מאוד נמוכות, זה חלק מהעניין של הישרדות. אם לא היו לנו משאבים כלכליים בשנים הראשונות, לא היינו יכולים לצלוח".
לנדב, כמו לרבים אחרים בשוק, יש טענות נגד רשתות הספרים הגדולות: "תחרות המבצעים היא שקר, וזה מה שהעלה את מחירי הספרים, הגדיל את הנתח של הוצאות ספרים מסוימות, הוריד את שורת הרווח אצל כל המו"לים ומטה את בחירת הקהל".
60% הולך להפצה
גם שבוע הספר אינו מקפצת מכירות משמעותית עבור ההוצאות הקטנות. ספרי הוצאת נהר יופצו בדוכן של הוצאת ספרות עכשיו, וזאת כיוון שעלות דוכן, שמגיעה לכמה אלפי שקלים, היא בלתי הגיונית ולא משתלמת לדעת מירן. הוצאת עברית תוצג בדוכני כתר, עם עובד יציגו את חרגול. לדברי נדב מוכרים יותר בשבוע הספר, אך אין לכך המשמעות שהיתה בעבר, כאשר מו"ל יכול היה להגיע ל־25% מהמכירה הרבעונית שלו.
אבל כאשר מדובר בסופר מצליח כמו רם אורן, שעומד מאחורי הוצאת הספרים הפרטית שלו, קשת, הדברים נראים אחרת. לדברי אורן הוא יכול להתקיים יפה מאוד גם אם יוציא לאור את ספריו שלו בלבד. אורן מקבל כ־200 כתבי יד בחודש. את רובם הוא דוחה, ובוחר להתמקד בספרים איכותיים בעלי פוטנציאל מסחרי. "הכל קם ונופל על הכסף. אם משקיעים אנרגיה וכסף ובסופו של דבר הספר אינו מצליח, זה מאכזב כלכלית ונפשית", אומר אורן.
גם בתחום התמחור מגלה אורן בעיות. "אי אפשר לתמחר ספר ביותר מכ־80 שקל. מזה יורדים מע"מ, 60% הפצה, ומכל מה שנשאר צריך לכסות שיווק, פרסום, הדפסה ותמלוגים — אז מה שנשאר למו"ל ולסופר הן ממש פרוטות". אורן אינו אופטימי באשר לעתיד השוק, וטוען שתרבות המבצעים והעובדה שיוצאים כ־70 ספרים חדשים בכל שבוע מאיימים על ענף המו"לות ובעיקר על ההוצאות הקטנות.
