פסטיבל הסופרים הבינלאומי: המדינה לא סופרת אותו

הפעם היחידה במשך הראיון שבה יעל נהרי, יוזמת פסטיבל הסופרים הבינלאומי הראשון שנפתח אתמול, מאבדת מעט משלוותה, היא כשהיא נשאלת אם האירוע קשור לחגיגות ה־60: "מטה אירועי ה־60 לא נתן לנו שקל. מאוד הופתענו מזה. זו חגיגה בינלאומית מבחינת רמת הסופרים שמגיעים, וכל הסופרים הישראלים הגדולים נמצאים בפסטיבל. אם אנחנו עם הספר, איך יכול להיות שחגיגות ה־60 לא נתנו לנו שקל?".

על האירוע, שמתוכנן מאז החלה נהרי בתפקידה כמנהלת מחלקת התוכניות של משכנות שאננים לפני ארבע שנים, היא עמלה כבר שנה וחצי, בתקציב של כמיליון שקל. "ישראל היא המדינה שסטטיסטית מתרגמים בה הכי הרבה ספרות זרה לנפש, שזה נתון מדהים", היא מספרת, "כשהגעתי למשכנות לא הבנתי איך יכול להיות שעד היום לא עשו בארץ פסטיבל סופרים בינלאומי".

תת־תרבות

נהרי ושכמותה מייצגים תופעה ראויה לציון, אם גם עגומה: תרבות השורדת הודות לנחישותם הבלתי מתפשרת של אזרחים. היא מצרה על קוצר היד הממסדי, שמתקשה להבין את מידת חשיבותו של אירוע בסדר גודל שכזה לא רק לספרות ולתרבות, אלא גם לתיירות ולמסחר: "אני מקווה שזו תהיה הצלחה שיהיה לה המשך. זה חשוב, ואנשים כן רוצים לבוא לכאן".

את הרקע שלה היא מגדירה כ"אקלקטי", מה שמאפשר לה ללהטט בין הפקת אירוע בינלאומי, ראיונות, טלפונים ועבודה שוטפת: "אני באה מארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, תקשורת, עיצוב, בישול והרבה מקומות. לפני כן הייתי בעלת חברה לתערוכות. אני גם אמא לשני ילדים נהדרים שתומכים בי לאורך כל הדרך המאוד מורכבת הזו", היא מספרת, "העבודה פה מאוד אינטנסיבית, כל הזמן צריך להמציא את עצמך מחדש. הבן שלי כל הזמן אומר לי לזכור שאני לא מנתחת מוח. העבודה כאן היא מסביב לשעון, וצריך לקחת את זה בפרופורציות".

נהרי וקומנדו ההפקות שלה, שמונה עוד ארבע עובדות, אחראי ליותר מ־100 אירועי תרבות שנתיים, לרבות השקות ספרים, ימי עיון ומחוות לסופרים ומשוררים. "אנחנו צוות קטן שצריך היה גם לבנות את התוכנית האמנותית, גם לאסוף כספים וגם לדאוג להפקה בפועל", היא מספרת, "החל במה יאכלו בארוחת הערב וכלה בגרפיקה של התוכנייה".

במשך הפסטיבל, שמתקיים עד יום חמישי, יהיו במשכנות שאננים ובמוסדות אחרים בעיר הבירה עשרות מפגשים בין סופרים, מתרגמים וקוראים, הצגות על פי ספרים, אירועים לילדים, סיורים בעקבות ספרים ועוד. על רחבת המרכז אוהל ל־400 איש, ובו ממוקמים הלהיטים הבטוחים, כמו שיחה בין עמוס עוז לנדין גורדימר או בין ג'ונתן ספרן־פויר לאתגר קרת.

"אנשים אוהבים לבוא לפסטיבל שצבר מוניטין", מעידה נהרי, בספרה כי מתוך 100 מוזמנים נענו 17, ובהם נתן אנגלנדר, אנה אנקוויסט וארי דה לוקה. מובן שלא נפקד מקומם של נציגיה הבולטים של הספרות המקומית, כמו סמי מיכאל, אמיר גוטפרוינד, סביון ליברכט ויהודית קציר.

נהרי אינה כועסת על הסרבנים: "יש סופרים שהזמנו ואמרו שיבואו בשנה הבאה. הם לא מכירים את משכנות שאננים, ולבוא לארץ זה תמיד בעייתי. נוסף על כך, סופרים הם אנשים מאוד עסוקים, שנוסעים מפסטיבל לפסטיבל ומהרצאות כאן להקראות שם. גם אם חלקם לא באמת עסוקים — בפעם הבאה ננסה שוב".

ואיך שוכנעו אלו שכן באים?

"התברר שהערוץ הכי יעיל היה היכרויות אישיות. הסופרים הישראלים פשוט הביאו סופרים שהם פגשו בחו"ל".

הזוג הספרותי האמריקאי המוערך ג'ונתן ספרן־פויר וניקול קראוס, למשל, הגיע הודות לשכנוע אישי. "יש להם ילד קטן וזו בעיה גדולה. בסופו של דבר, לפני חודשיים נסעו דויד גרוסמן, צרויה שלו ומאיר שלו לארצות הברית, פגשו אותם והם השתכנעו", מגלה נהרי. הענן היחיד שאיים להעיב על החגיגה סולק במהירות: נדין גורדימר הדרום־אפריקאית, כלת פרס נובל לספרות ופעילה פוליטית, שהגיעה בזכות היכרותה עם עמוס עוז, כמעט חזרה בה. "היא אמרה שמופעלים עליה לחצים פוליטיים ושתוכל להגיע רק בתנאי שתפגוש את הצד הפלסטיני. אז ארגנו לה מפגשים עם סטודנטים באוניברסיטת אל קודס ברמאללה".

המימון לפסטיבל מקורו בקרן לירושלים (המממנת גם את הפעילות השוטפת של משכנות שאננים) ובמועצת הפיס לתרבות ולאמנות. גופים רבים נוספים נתנו חסותם לפסטיבל, בהם משרד החוץ ומשרד המדע, התרבות והספורט, שגרירויות, מוסדות תרבות וחברות מסחריות. "כדי ללמוד איך עושים פסטיבלים, נסעתי לסלון הספרותי בפריז ולברלין, והבנתי כמה מצבנו עגום", היא מסבירה, "יש להם תקציב של 3 מיליון יורו, מבנה ו־25 איש שעובדים כל השנה על פסטיבל כמו שלנו. ארבעה חודשים לפניו הם מקבלים תגבור של 100 סטודנטים לספרות. אצלנו צריך היה ממש לחזר על הפתחים".

1,000 דולר מפה ו־1,000 משם?

"כן, ממש כך. זה נותן לכרטיס טיסה, זה נותן רק לתרגום סימולטני וזה רק לצילום. אבל היה מעודד לראות איך אנשים פותחים את הלב ואת הכיס". לפרטים על הפסטיבל: www.mishkenot.org.il

תגובת מטה אירועי ה־60

"אכן היתה פנייה (ממארגני הפסטיבל — ר"ש), אבל מטה ה־60 אינו תומך כספית באירועים מסוג זה, ולכן הוצע לפונים לפנות למסלול של קבלת חסות באירוע". חסות, יש לציין, אינה קשורה בתמיכה כספית. לשאלה אילו אירועים נתמכים הוסבר שהכספים מחולקים לפי קריטריונים שקבעה ועדת השרים בראשותה של השרה המקשרת, רוחמה אברהם־בלילא.