האתגר: להאכיל 10 מיליארד בני אדם עד 2050
האתגר: להאכיל 10 מיליארד בני אדם עד 2050
ההתחממות הגלובלית, בעיות בשרשראות האספקה והזינוק במספר התושבים על כדור הארץ הם הזרז לחידושים בתעשיית הפודטק, שבה ההייטק הישראלי הולך ומסתמן כמוביל עולמי. לקראת תחרות הפודטק של כלכליסט ו־Tnuva Ventures מצביעים בכירי התעשייה על האתגרים בתחום
אירועים גלובליים כמו הקצנת תופעת התחממות האקלים והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה הדגישו בשנה החולפת עד כמה גוברת התלות של כל תושבי כדור הארץ בתעשיית הפודטק. כאשר בצורת, שריפות ושיטפונות מכים באזורים נרחבים באירופה ובאמריקה, וכאשר אחד מאסמי התבואה הגדולים בעולם משותק למשך חודשים ארוכים עקב מלחמה - העולם זקוק לפתרונות טכנולוגיים שייצרו עבורו חומרי גלם מזינים, טעימים וכאלו שניתן להכין מהם מוצרי מזון איכותיים.
כל אלה ובנוסף ההכרה בביקוש ההולך וגובר במזון בריא ובר קיימא הם הסיבה ש"כלכליסט" ו־Tnuva Ventures, זרוע ההשקעות החדשה של תנובה לקידום מנועי הצמיחה המבטיחים בשוק המזון העתידי, מחפשות, זו השנה החמישית ברציפות, את המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון. סטארט־אפים וגופים שעומדים בתנאי הסף ופועלים בתחומים כגון תחליפי חלבון ובשר, כלכלה מעגלית, אופטימיזציה של שרשרת האספקה, תזונה ובריאות ועוד — יכולים להגיש את מועמדתם ולזכות בחשיפה ובחבילת פרסים.
השופטים בתחרות השנה הם אייל מליס, מנכ"ל תנובה; יובל זעירא, מנהל השקעות ראשי, לאומי פרטנרס; חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי, הפניקס; אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל ופנסיה; נגה סלע, מנכ"לית חממת הפודטק Fresh Start; פרופ' נורית ארגוב ארגמן, המחלקה למדעי בעלי חיים באוניברסיטה העברית, מייסדת Wilk - ייצור מתורבת של חלב פרה וחלב אם; יואל אסתרון, מו"ל "כלכליסט"; יעקב חן, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, תנובה; ד"ר מיכל הלפרט, מנהלת קשרי האקדמיה, GFI Israel; אורית מרום אלבק, יו"ר נבטים פרטנרס; וחנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק, רשות החדשנות. את התחרות מלווה רון צדוק, שותף ביקורת וראש תחום פודטק ואג־טק, KPMG סומך חייקין.
"תעשיית הפודטק הישראלית היא מהמובילות בעולם, וישראל נמצאת במקום השני בעולם בהשקעות חלבון חלופי אחרי ארצות הברית. מדי שנה מוקמות בישראל בממוצע 42 חברות פודטק, בשוק עתיר טכנולוגיה שבפיתוח שלו מושקעים מאות מיליארדי דולרים מדי שנה", אמר אייל מליס, מנכ"ל תנובה.
לדברי מליס, תפיסת החדשנות של תנובה מתבססת על שלושה רכיבים: ההבנה שחל שינוי בדרישה של הצרכנים למזון בריא ונקי יותר, השינוי באופן צריכת המזון עם המעבר לרכישות אונליין והצורך ביצירת מקורות מזון חדשים ושיטות גידול חדישות. "בחמש השנים האחרונות תנובה עוברת טרנספורמציה דיגיטלית ולוגיסטית עצומה, הכוללת בין היתר הכנסת רובוטיקה, החלפת ושדרוג קווי הייצור והתאמתם לאתגרי העתיד, הקמת מרלוג חדש ומתקדם למזון והשקעות אדירות בפיתוח ההון האנושי בחברה. אנחנו נמצאים בקשר עם סטארט־אפים רבים שפונים אלינו, עם גופי אקדמיה וגופי מחקר. האסטרטגיה שלנו היא להשקיע בחברות, ולהוות עבורם בטא סייט, על בסיס היכולות המוכחות שלנו".
צמיחה אקספוננציאלית
מרום אלבק אמרה כי "אנו עדים לשתי מגמות מרכזיות בתחום: האחת היא הגידול המשמעותי באוכלוסייה והשנייה היא המודעות ההולכת וגוברת לקשר בין בריאות לבין המזון שאנו צורכים, עם מגמה מובהקת להפחית צריכת מזון פחות בריא".
פרופ' ארגוב ארגמן אמרה כי התמריץ העיקרי להתפתחות תעשיית הפודטק הוא הצורך להאכיל כמעט 10 מיליארד בני אדם ב־2050: "כולנו צריכים להתבונן בעיניים פקוחות ולהבין שאם לא נמצא פתרון אמיתי, העתיד הקרוב צופן בחובו מלחמות על אוכל בין מדינות. אנחנו יכולים ללמוד ממה שקורה באפריקה בהקשר של מי שתייה והשקיה - מלחמות בין שבטים על מקורות מים שהצטמצמו בגלל שינויי האקלים".
בנוגע לתעשיית המזון ה"מסורתית", אמרה כי "גם שם יש עוד הרבה מאוד מה לעשות כדי להקטין את הפגיעה בסביבה ובבעלי החיים. טכנולוגיות כאלה מפותחות ברחבי העולם, ובישראל בהחלט יש במה להתגאות בקידום התהליכים הללו".
לדברי ברנד, לאקוסיסטם הישראלי יש כמה חוזקות שהופכות אותו למוביל בינלאומי: "מובילות מחקרית בתחומים רלוונטיים, לצד תעשיית מזון מסורתית חזקה וריכוז, ברמה הכמותית והאיכותנית, של סטארט־אפים. בישראל למעלה מ־370 חוקרים ומומחים בתחום, לרבות חוקרים בעלי שם עולמי בתחומי הנדסת מזון, אגרוטק וטיפוח זנים, ביוטכנולוגיה, כימיה, הנדסה גנטית, מיקרוביולוגיה והנדסת רקמות, הפועלים ב־17 מכוני מחקר ואוניברסיטאות".
לדבריו, "בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה אקספוננציאלית, פעילה וחדשנית בתעשיית הפודטק הישראלית, ושמחים שרשות החדשנות היא חלק אינטגרלי בצמיחה זו עוד מ־2015, בתמיכה במיזמים עוד משלב הרעיון. מנתוני IVC עולה כי בישראל קמו מעל 320 חברות פודטק, והרשות תמכה ביותר מ־50% מהן מתחילת הדרך. עם זאת, בעינינו צמיחה זו היא רק ההתחלה, ואנחנו נראה בשנים הקרובות שילובים מאוד מעניינים של טכנולוגיות מהעולמות של ביג דאטא, בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים (IoT) , תאום דיגיטלי (Digital Twin), הנדסה וביולוגיה (ביוקונברג'נס), שיחד ייצרו שיבושים שקשה לנו היום לדמיין בצורה שבה פועלת תעשיית המזון העולמית והרגלי הצריכה שלנו".
טווחי זמן קצרים מדי
גם ארגוב ארגמן התייחסה לתפקידם של הגופים הממלכתיים בדחיפת הענף לשלב הבא: "בשנים האחרונות קמו קרנות רבות של משרדי ממשלה המיועדות לפיתוח הטכונלוגיות ולביצוע upscale (שדרוג וצמיחה). קרנות המיועדות לשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין התעשייה, בשילוב החממות כקרש קפיצה, זו הדרך לפתח טכנולוגיות חדשות".
לדבריה, דבר נוסף וחשוב הוא הפניית כספים למחקר בסיסי: "קרנות המחקר צריכות להפנים כי דרוש מחקר בסיסי, המהווה את הבסיס כמעט לכל פיתוח, ומחקר כזה דורש זמן. כסף רב של רשויות המחקר הממשלתיות מופנה למחקר קצר מועד, שאמור להוביל לשלב היישומי בתוך שנתיים־שלוש בלבד. מדובר בטווחי זמן קצרים מדי לביצוע מחקר בסיסי שיכול להוביל לפריצות דרך".
לדברי מרום אלבק, "פעילות ממשלתית במישור השיווקי הבינלאומי שתמקד את הזרקור על ישראל כמוקד עולמי לטכנולוגיות אגריטק ופודטק תעודד חברות ענק להשקיע בטכנולוגיות האלו, ולא פחות חשוב לקדם את הטכנולוגיות האלו בזירה הבינלאומית".
סלע העריכה שהמגמה הנוכחית של הטמעת טכנולוגיות מתחום הביוטכנולוגיה בתעשיית המזון רק תימשך בשנים הקרובות, וכי יותר כלים מתקדמים של ביולוגיה סינתטית ייובאו לתחום כדי לשפר יעילות, לאפשר ייצור בר קיימא, ולהבטיח בטחון תזונתי שנסמך על יכולות ייצור עצמאיות. לרגולציה תפקיד משמעותי בקידום ההטמעה הזו ובהנגשת הפתרונות לשוק. "תעשיית המזון עדיין מסורתית מאוד, ויש עוד המון מה לעשות כדי למצות את איסוף הנתונים ובהמשך את הניתוח שלהם. בנוסף, המודלים העסקיים המקובלים כיום לשירותי תוכנה (SaaS) עשויים להיות מאתגרים ללקוחות מתעשיית המזון, ומחייבים יצירתיות בהתאמה לשולי הרווח, הביזור הרב של תשתיות הייצור וריבוי החוליות בשרשרת", אמרה סלע.
