מי שינצח עבורך בשוק ההעברות הוא מנהל בדרג הביניים
ניתן ללמוד רבות בעניין מימיו של קלוד מקללה, שחקן העבר האפור והלוחם, שיש אפילו תפקיד בכדורגל על שמו; גם בדרג הניהול חייבים "מקללה"
- נטפליקס תיכנס לשוק שידורי הכדורגל דרך צרפת?
- איך יעשו אתחול מחדש לכדורגל האירופי?
- פוגבה כוכב בטוויטר, פחות על המגרש
מדובר בתפקיד של הקשר האחורי שעושה עבודה הגנתית רבה מול קו ההגנה שלו. תפקיד שלא תמיד זוכה לכבוד הראוי.
קלוד מקללה בימיו כשחקן צילום: רויטרס מקללה ספג שריקות בוז מהקהל של ריאל מדריד על הכדורגל הפשוט מדי שהציג. הוא "סתם" חטף כדורים והעביר לשחקנים המוכשרים יותר. אך עד מהרה התברר שהוא קריטי להצלחה של ריאל מדריד. "הרגשתי מאוד מוערך על ידי חבריי לקבוצה והמאמן", הסביר מקללה בראיון למגזין "פור-פור-טו", "הם ידעו את העמדה שלי. בקושי הייתי צריך לעבור את קו החצי כשהיו לצידי שחקנים כגון רונלדו, זינאדין זידאן, ראול ולואיש פיגו. התפקיד שלי היה להפוך את המשחק ליותר קל עבורם. היו תמיד סיפורים על ההבדלים בשכר ביני לבינם אבל זה לא העסיק אותי. התרכזתי בעבודה שלי וזה לא עניין אותי".
מקללה היה מנהל העבודה של "הגלאקטיקוס" דמות הכרחית בפרויקט "הגלאקטיקס ופאבונס" (שחקני ענק לצד שחקני בית) של הנשיא פלורנטינו פרס. אחרי אליפות אחרי שנים ללא אחת כזו ואליפות אירופה, המנהלים של המועדון אמרו שיציעו לו העלאה נאה, אך התוכניות הללו בוטלו כאשר דיוויד בקהאם הנוצץ הובא ממנצ'סטר יונייטד. "נאמר לי שאני לא אוכל לקבל העלאה", סיפר מקללה, "אמרו לי שאני צריך להיות שמח מזה שאני בריאל מדריד ושאני צריך להיות שמח שאני מקבל את מה שאני מקבל. אז הרגשתי שאין לי מה לתרום יותר ורציתי לעזוב".
פלורנטינו פרס צילום: איי אף פי
ב-2003 מקללה עזב לצ'לסי והתחיל שם במסורת של הצלחות שנמשכת עד היום. ריאל מדריד הידרדרה לכאוס שהוביל לחילופי שבעה מאמנים עד הזכייה הבאה שלהם באליפות - תחת נשיא אחר, לא פלורנטינו פרס שגם היה צריך לעזוב את תפקידו ב-2006. כשמקללה עזב, זינאדין זידאן הסביר שריאל מדריד "הוסיפה שכבת צבע זהב לבנטלי אחרי אובדן המנוע". וכך זה הרגיש.
ב-2009, כשפלורנטינו פרס חזר לתפקיד הנשיא, הוא הביא - לצד כוכבים גדולים כגון קאקה וכריסטיאנו רונלדו - גם שחקן בתפקיד "מקללה": צ'אבי אלונסו. ומאז לריאל מדריד תמיד יש מישהו "בתפקיד מקללה" - לא בהכרח העמדה אבל בעיקר האישיות: השחקן שמוכן לעבוד קשה כדי להפוך את העבודה של חבריו לקבוצה לקלה יותר. אין בעולם קבוצה מצליחה בלי "מקללה" כזה בקבוצה. ואין בעולם חברה או ממשלה בלי מישהו שמוכן לעשות את העבודה המלוכלכת בלי התהילה.
חזון ללא מנהלים "אפורים" לא מתקיים
חזון - גדול, מפורט וטוב ככל שיהיה - לא יכול לצאת לפועל בלי מנהלים בדרג הביניים שהינם איכותיים, מוכנים לעשות את העבודה המלוכלכת וכפויית הטובה ויהיו "המקללה" של הארגון. כך לפי מחקר של חמישה חוקרים ופסיכולוגיים מהארוורד (Why Visionary Leadership Fails). הם ביצעו סקרים וראיונות בקרב 136 מנהלים ובעלי חברות והראו שהחזון שלהם יוצא לפועל רק כאשר מנהלי הביניים היו חלק מבניית החזון האסטרטגי ויידעו לתקשר את החזון הזה לעובדים. "ככל שההבנה של החזון היתה משמעותית יותר בקרב מנהלי הביניים, ככה הקבוצה היתה מחויבת יותר לביצוע האסטרטגיה", לפי החוקרים. כדי להגיע לביצוע האסטרטגיה לפי החזון, מנהלי הביניים צריכים להרגיש מוערכים ומעורבים בקביעת האסטרטגיה. הם צריכים להישאל על ידי "בעלי החזון" איך הם היו מבצעים את האסטרטגיה והם צריכים לעבוד קשה כדי להבהיר את החשיבות של המשימה לכל עובד שלהם. כשאין את "הדבק" הזה, בין אסטרטגיה לעבודה, עובדים מדווחים על כך שהם "יעדיפו" להתמקד בעבודות היומיומיות מבלי "לדאוג יותר מדי" ממה שקורה למעלה.
לפי מחקר של הארוורד 81% מהעובדים חושבים ששיתוף פעולה הוא "קריטי לעתיד החברה" ו-71% חושבים שזו צריכה להיות משימה בעלת עדיפות ראשונית של הבוסים.
שיתוף הפעולה הזה והעברת המסרים הזו - בחברה או בארגון ממשלתי - תלויה במנהלים במעמד הביניים או "הפקידים". אנשי המקצוע "האפורים", שיעשו את העבודה מבלי הקרדיט.
הם אולי לא ירצו את הכותרות אבל הם כן חייבים את הכסף ואת הערכה של הבוסים והעובדים. אם הם לא יקבלו את הדברים הללו הם יעזבו והארגון יהיה פחות טוב.
