$
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

שתי בנות זוג, שלושה אבות, ארבע אימהות, חמישה הורים?

בעבר הייתה מקובלת הגדרה אחת ויחידה למשפחה – זוג הורים וילדיהם הביולוגיים. היום, משהפתיחות החברתית חברה לקדמה הרפואית, גם העולם המשפטי נראה אחרת

יחזקאל מרגלית ויהונתן קניר 16:2704.01.21

 

לפני מספר שבועות נחגג בארץ ובעולם חג החנוכה, שהינו חג משפחתי – "נר איש וביתו", שאף הוא נחגג השנה, לצערנו הרב, בקרב המשפחה הגרעינית בלבד בשל מגפת הקורונה. כולנו תקווה שמבצע החיסונים הגדול בארץ ובעולם יאפשר לנו, לכל הפחות, להסב בחג פסח עם כל בני המשפחה המורחבת, לחג שאף הוא נתפס במסורת היהודית כחג שאין משפחתי ממנו. בסדר הפסח, כמיטב המסורת היהודית, יושר השיר – אחד מי יודע. על המספרים שלוש וארבע כל אחד יודע להשיב - "שלושה אבות, ארבע אמהות".

 

ואולם, עושה רושם שמאז כתיבת ההגדה של פסח ועד ימים אלו הרבה מים זרמו בתחום, ולא רק תודות לתחילת החורף הגשום שהתברכנו בו גם השנה. למען סבר את האוזן, במהלך החודשים האחרונים התפרסם פס"ד מהפכני של בית המשפט לענייני משפחה שהכיר בשתי נשים כבנות זוג של אותו הגבר. כמו כן, התפרסם פס"ד תקדימי של ביהמ"ש העליון, שבין היתר, שלל את אפשרות ההכרה בשלושה הורים משפטיים לילד ועוד היד (ולא הזרוע) נטויה.

 

ואכן, בעשרות שנים האחרונות ניתן לראות בארץ, כבעולם כולו, שינויים דרמטיים העוברים על המשפחה וההורות. בעבר הייתה מקובלת הגדרה אחת ויחידה למשפחה – "זוג הורים נשואים המגדלים את ילדיהם הביולוגיים תחת קורת גג אחת". ואולם, די בשני פסקי הדין שהובאו לעיל בכדי ללמדנו נאמנה על הפתיחות החברתית, שחברה לקדמה הרפואית המאפשרת להביא ילדים לעולם במבני משפחה שונים ומגוונים, שלא שערום אבותינו.

 

ילדים אלו הבאים לאוויר העולם במנעד המשפחות המודרניות, לא אחת נולדים באמצעות טיפולי פוריות שונים, כתרומת זרע וביצית, פונדקאות, הולדה לאחר מות המוליד וכד'. ברובם ככולם של מקרים אלו מערכת המשפט אינה מכירה בפרטים שהולידו את הילד כהוריו המשפטיים. חוסר הכרה זה מונע מהם את הזכויות הבסיסיות ביותר כהורה ושולל מהילד את סיפוק צרכיו השונים באמצעות הטלת החובות ההוריות השונות עליהם.

 

אחת הדרכים המרכזיות לפתרון בעיה זו אותן פיתחה הפסיקה בארץ בשמונה השנים האחרונות הינו מתן צו הורות פסיקתי. צו שיפוטי זה מאפשר להכיר באמצעות צו שיפוטי של בית המשפט בהורות של אותם פרטים, חרף העובדה שאינם הוריו הביולוגיים של הילד – לא גנטית ולא פיזיולוגית. מנתונים שהגיעו לכותב שורות אלו מלשכת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט עולה שמאז שנת תשע"ד ועד נכון לפני שנה ניתנו מאות צווי הורות כאלו, קרוב ל – 500 בסך הכול. בשנת תשע"ד לבדה ניתנו 108 צווים כאלו, ואילו עד לחודש טבת השנה, ברבעון הראשון, ניתנו כעשרים צווים. באופן דומה, בנציגויות ישראל בחו"ל משנת 2013 ועד לשנה החולפת נערכו מאות רבות, כ – 1500 בסך הכול, של בדיקות גנטיות לבחינת ההורות הביולוגית של ההורים, הנערכות בעקבות לידתם של ילדים שנולדו לאחר הליך פונדקאות מחוץ לגבולות הארץ.

 

ד"ר יחזקאל מרגלית ועו"ד יהונתן קניר ד"ר יחזקאל מרגלית ועו"ד יהונתן קניר צילום: משה נחומוביץ והלל מרגלית

 

פס"ד המנחה של העליון הנזכר לעיל הינו הפסק הרביעי שניתן בנושא על ידו והוא מהווה נסיגה דרמטית מאד מפס"ד הראשון שניתן בנושא בתחילת שנת 2014, שהכיר בלגיטימיות של הליך זה. לכך יש להוסיף עתירה שנדחתה באמצע חודש אוגוסט האחרון בבג"ץ שביקשה להורות למנהל בתי המשפט להורות על הפסקה אפיק זה לאלתר. זאת שכן, בין היתר, הליך זה הינו יציר כפיו של בית המשפט ואינו מעוגן בחקיקה ראשית ובלא שעבר את כור ההיתוך של כנסת ישראל.

 

לא למותר לציין שהנפגעים העיקריים מכך הינם חברי הקהילה הלהט"בית, שמטבע הדברים, לא אחת אינם ההורים הביולוגיים של הילדים והם מבקשים לעגן את ההכרה המשפטית בהם באמצעות צווים אלו. זאת שכן בשל העדר הזיקה הביולוגית, הגנטית ו/או הפיזיולוגית, ליילוד, הם אינם מוכרים כהורים המשפטיים של היילוד ומבחינת המדינה הם למעשה זרים לילד לכל דבר ועניין.

 

עושה רושם שטרם נאמרה המילה האחרונה בסוגיה אקטואלית ומאתגרת זו.

 

וכך בצד הערעור האחרון של בג"ץ על עצם לגיטימיות מתן הצווים, בין היתר, נותרו פתוחות הדילמות הבאות: האם ניתן לתת צווים אלו עוד קודם לידת הילד ולחילופין, האם ניתן לתיתם גם לאחר חלוף זמן ארוך ממועד לידת הילד? בפס"ד תקדימי של העליון, שעבר מתחת לרדאר, אשרר ביהמ"ש מתן צו שכזה, אף שחלפו קרוב ל – 16 שנים והילד כבר – "sweet sixteen". האם הצו הופך את ההורה להורה משפטי לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכות הילד לרשת אותו? והאם ניתן לבטל את הצו לאחר שניתן?

 

בדילמות ואתגרים אלו יעסוק כנס דיגיטלי ייחודי שיוקדש לנושא, בשיתוף האקדמית נתניה ומשרד עו"ד קניר ושות', שיתקיים ביום שלישי 12.1.21 בשעה 17:00, לפרטים נוספים והרשמה לכנס (ללא עלות) >> https://bit.ly/2VOIHVY