הכסף

מדריך כלכליסט

עובדים עם מוגבלויות? דעו את זכויותיכם בימי הקורונה

בישראל חיים כיום כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות המהווים למעשה כ-17% מהאוכלוסייה; בעקבות משבר הקורונה, 62% מהעובדים עם מוגבלות לא מועסקים; מדריך כלכליסט משיב על שאלות של מעסיקים ועובדים בתחום שספג מהלומה קשה במשבר הקורונה הכלכלי

בעולם רגיל, לפני הקורונה, 61% מקרב אנשים עם מוגבלות עבדו בשוק העבודה הישראלי ו-39% לא עבדו. אבל אז הגיע חודש מרץ והביא עמו את מגפת הקורונה. מממצאים של סקר שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עבור נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עולה כי בקרב 473 משתתפי הסקר 41% לא היו מועסקים בחודש פברואר 2020, טרום פרוץ הקורונה, ואילו 62% לא היו מועסקים בחודש אוקטובר 2020.

 

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מציין כי "זה נתון מדאיג ביותר. אני חושש שמעסיקים ניצלו את משבר הקורונה להיפרד מעובדים עם מוגבלות. בגל הראשון בסקר בקרב מעסיקים - המעסיקים דיווחו כי הוציאו פי 4 יותר עובדים עם מוגבלות לחל"ת מאשר עובדים ללא מוגבלות. יש חשש שהקורונה החזירה אותנו כמעט עשור אחורה במספרים של עובדים עם מוגבלות שמועסקים כרגע".

 

חשוב להבין, עובד בלי מוגבלות, יכול בכל רגע נתון להפוך לעובד עם מוגבלות. בישראל חיים כיום כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות המהווים למעשה כ-17% מכלל האוכלוסייה. בגילאי העבודה קיימים כ-780 אלף אנשים עם מוגבלות, שרק חלקם עובדים.

 

בשבוע הבא יצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. עו"ד סיגל פעיל, בעלת משרד עורכי הדין סיגל פעיל ושות', מומחית למשפט העבודה האישי והקיבוצי, עונה כאן על שאלות חשובות בנושא העסקת עובדים עם מוגבלות בתקופת הקורונה ובכלל.

 

  • אני עובד עם מוגבלות שהוצאתי לחל"ת בקורונה. רוב העובדים בלי מוגבלות הוחזרו ואני ועוד כמה עובדים עם מוגבלות לא הוחזרו. כיצד עלי לפעול?

 

עו"ד סיגל פעיל: ככל שאין סיבה עניינית לאי החזרתך לעבודה, ותקבל החלטה להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, נטל ההוכחה יעבור למעסיק שיצטרך להוכיח לבית הדין לעבודה שסיבת אי החזרתך לעבודה אינה בשל הפליה ושלא הוחזרת לעבודה מטעמים ענייניים, על אף שעובדים בלי מוגבלות הוחזרו לעבודה.

 

טעמים ענייניים לאי החזרתך לעבודה יכולים להיות היות העובד בקבוצות סיכון או שהתחוללו בחברה שינויים וצמצומים נוכח משבר הקורונה. נדגיש, כי גם במקרה זה, המעסיק יהיה צריך להוכיח שאין המדובר בהפליה על רקע המוגבלות.

 

עו"ד סיגל פעיל עו"ד סיגל פעיל צילום: יח"צ

 

  • אני מעסיק עובד שחלה בקורונה בצורה קשה. אושפז וטרם שב לעבודה אחרי חודשיים. האם הוא נחשב לעובד עם מוגבלות ומה המשמעות?

 

"עובד שחלה בקורונה ונעדר מעבודתו עקב מחלה, זכאי לתשלום דמי מחלה בהתאם לימי המחלה הצבורים שעומדים לזכותו ובכפוף להמצאת אישור רפואי. יצוין, כי אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר עקב מחלתו במהלך התקופה שבה זכאי העובד לקבל דמי מחלה.

 

"עובד שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע בעבודה להיות זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף להגשת תביעה מתאימה ואישורה. במקרה כזה, ימי ההיעדרות לא ינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים לזכות העובד. אם שובו לעבודה וככל שיהיו לעובד מגבלות הנתמכות באישורים רפואיים, הוא עשוי להיחשב כעובד עם מגבלות ובמידת הצורך על המעסיק יהיה להתאים את מקום העבודה ותנאי העבודה לצרכיו".

 

  • אני עובדת 15 שנה ללא שום מוגבלות. השנה גילו לי לפתע סרטן שד ואני עוברת טיפולים כימותרפיים שמקשים עלי לעבוד שוטף. האם אני נחשבת לעובדת עם מוגבלות? האם אסור לפטר אותי?

 

"בפסיקה של בתי הדין לעבודה, נקבע, כי במקרה של מחלה קשה (ביניהן מחלת הסרטן) מדובר במגבלה זמנית של תפקוד העובד, ולכן את זכאית להגנה המשפטית של חוקי השוויון.

 

"מעסיק אינו יכול לפטר עובדת שאובחנה כחולה בסרטן השד (או בכל סרטן או מחלה קשה אחרת) ללא סיבה מוצדקת אחרת, ואם יעשה זאת, הדבר ייחשב כהפרת חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, וניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בעניין.

 

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: אלעד גרשגורן

 

"חולה בסרטן השד יכולה להתפטר מהעבודה, ותחשב כמי שפוטרה לפי חוק פיצויים, מאחר ואבחון בסרטן מוגדר כעילה מוצדקת להתפטרות. במקרה כזה, תהיה רשאית לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי כמי שפוטרה גם ללא מכתב פיטורים, ולא כמי שהתפטרה, בכפוף להצגת אישורים רפואיים על אבחון בסרטן".

 

  • זומנתי לריאיון לקבלת עבודה, אני עם מוגבלות ניכרת לעין ביד ימין, אך עם השנים למדתי להשתמש ביד שמאל שהפכה ליד הדומיננטית שלי. המעסיק הפוטנציאלי שאל אותי שאלות רבות על מצבי הפיזי ובאותו היום הודיע לי במייל שלא התקבלתי לעבודה. מה זכויותיי?

 

"מעסיק רשאי לשאול מועמד לעבודה שאלות הקשורות למוגבלותו, רק אם מטרת השאלה היא לאפשר איוש של תפקידים לצורך מתן ייצוג הולם או על מנת להבין מהן ההתאמות הדרושות למועמד. בכל מקרה, המעסיק חייב להבהיר למועמד לעבודה שהוא לא חייב לענות על שאלות אלו והמעסיק מחויב לשמור על סודיות בקשר למידע זה ולהשתמש בו רק למטרה שלשמה הוא נמסר.

 

"מועמד לעבודה עם מוגבלות אינו מחויב לדווח למעסיק על מוגבלותו, אלא להיות כן לגבי יכולתו לבצע את העבודה הנדרשת על ידי המעסיק.

 

"על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אסור להפלות עובד בקבלה לעבודה בשל היותו אדם עם מוגבלות, כל עוד הוא כשיר לבצע את עבודתו. עם זאת, פעולה/הימנעות מפעולה המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה לא תיחשב בגדר אפליה.

 

"ניתן להעלות בבית הדין לעבודה טענת אפליה של מועמד בקבלה לעבודה, בין היתר מהטעם שעצם העלאת השאלות מטעם המעסיק, מעידה כי העובד לא התקבל לעבודה בגלל מוגבלותו, ולא מטעמים אחרים. נטל ההוכחה מכח חוקי השוויון, יעבור לכתפי המעסיק שיצטרך לשכנע, כי לא הפלה את העובד על רקע מוגבלותו ובית הדין עשוי לחייב את המעסיק לשלם פיצויים למועמד לעבודה או לעובד, אף לא נגרם להם שום נזק, ואף אם לשאלה עצמה לא הייתה שום השפעה על ההחלטה אם להעסיק אותם או על כל החלטה אחרת בעניינם".

 

  • אני בעל חנות בקניון ויש לי 5 עובדים בשתי משמרות. האם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חל עלי?

 

"כן. החוק חל על כל המעסיקים במשק. יחד עם זאת, חובת ייצוג הולם להעסקת עובדים עם מוגבלות והתאמת מקום העבודה לעובדים אלו, חל על כל מעסיק במגזר הפרטי, המעסיק מעל 25 עובדים".

 

  • קיבלתי לעבודה עובד מוכשר עם מוגבלות בניידות, אשר מצריך התקנת רמפה לפני הכניסה למקום ושירותים לצורך נגישות ועוד. האם עובד צריך להשתתף בעלויות אלה?

 

"העובד אינו צריך לשאת בעלויות התאמת מרחב העבודה. החוק קובע שעל המעסיק חלה החובה להתאים את מקום ותנאי העבודה לעובד עם מוגבלות, כדי לאפשר לו למלא את תפקידו, ועל חשבונו.

 

"המעסיק אינו חייב לבצע את ההתאמות כאשר הן פוגעות במהות התפקיד או כאשר ביצוען מטיל נטל בלתי סביר על המעסיק. מפירוט ההתאמות שצוינו, נראה, כי לא מדובר בהתאמות המטילות נטל כלכלי בלתי סביר על המעסיק. ישנם מקרים בהם המדינה משתתפת במימון ההתאמות במקום העבודה, בדרך של מתן הלוואה אשר הופכת כעבור שנה למענק, בהתאם לתנאים ומומלץ לשואל לבחון האפשרות לקבל מימון חיצוני".

 

  • אני בעלים של רשת בפריסה ארצית, אילו חובות חלות עלי מבחינת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות במקום העבודה?

 

"סעיף 9 לחוק קובע, כי המעסיק לפחות 25 עובדים, חייב לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות בקרב עובדיו. גם אם מדובר ברשת בפריסה ארצית שבכל אחד מהסניפים מועסקים פחות מ- 25 עובדים, הרי שאם הסך הכולל של העובדים הינו מעל 25 עובדים, חלה חובת ייצוג הולם על המעסיק.

 

"המשמעות היא שהמעסיק צריך לבצע פעולות אקטיביות לקידום הייצוג ההולם, בין היתר ביצוע התאמות במקום העבודה לאנשים עם מוגבלות, ככל שהדבר לא מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר בנסיבות העניין.

 

"בנוסף להשתתפות המדינה במימון ביצוע ההתאמות, יכול המעסיק לפעול לצורך העדפה מתקנת. כלומר, העסקה או קידום של אנשים עם מוגבלות, אם הם כשירים לתפקיד או למשרה והם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה. אם מדובר במקום עבודה שיש בו 100 עובדים ומעלה, ייצוג הולם בהתאם להוראות החוק ייחשב אם לפחות 3% מבין העובדים הם אנשים עם מוגבלות".

 

  • הגשתי מועמדות למקום עבודה ואני עיוור המחזיק בתעודת עיוור. כעת המעסיק ביקש ממני לשאת בעלויות של מבדקי הקבלה והמיון מאחר ומדובר במבחן מותאם עם עלות גבוהה. האם הדרישה חוקית?

 

"מועמד לעבודה אינו צריך לשאת בעלויות של התאמת מבדקי קבלה לעבודה בשל מוגבלותו או ברכישת ציוד מיוחד במהלך העבודה, גם אם נגרמה למעסיק עלות נוספת. המעסיק יכול להגיש למשרד העבודה והרווחה בקשה להשתתפות המדינה בעלות התאמה לעובד עם מוגבלות. ההשתתפות בעלות התאמת מבדקי הקבלה תינתן בהתאם להנחיות משרד העבודה והרווחה ורק אם המועמד התקבל לעבודה".

 

x