רשות ני"ע רוצה להנגיש את קרנות הגידור, השוק פחות

ענף קרנות הנאמנות חווה בשנים האחרונות תקופה מאתגרת: מוצרים, ובראשם קופות גמל להשקעה, זכו לפופולריות על חשבון קרנות הנאמנות, בעיקר בשל יתרונות מיסוי. במשבר הקורונה היו קרנות הנאמנות המוצר הפיננסי היחיד שספג פדיונות עתק בזמן המפולת בבורסה, בהיקף של למעלה מ־40 מיליארד שקל.

כעת, רשות ני"ע מנסה להפיח רוח חיים בענף: בשבוע שעבר פרסמה הרשות כי היא מתכוונת לאפשר שני מוצרי ההשקעה חדשים בתחום: קרן גידור בנאמנות ואגד קרנות גידור. מדובר במוצרים שהם מעין הכלאה בין קרן גידור וקרן נאמנות, ומטרתם המרכזית היא להנגיש לציבור הרחב את אפשרות ההשקעה בקרנות הגידור, ששמורה כיום רק למשקיעים מתוחכמים ולא נמצאת תחת פיקוח. 

מוצרים אלה יהיו תחת המסגרת הרגולטורית של קרן נאמנות — מוצר החיסכון השכיח ביותר בשוק הישראלי, המנהל כספים בהיקף של כ־300 מיליארד שקל. אלא שעולה השאלה האם ההכלאה בין קרנות הנאמנות לקרנות הגידור מתבקשת או מאולצת? בעוד שברשות ניירות ערך נלהבים לקדם את המוצרים ההיברידיים, בשוק נשמעים קולות סקפטיים לגבי יכולתם להצליח, הן מבחינה מעשית והן מבחינה שיווקית.

קרנות הגידור המסורתיות מתמחות בניהול השקעות תוך ביצוע וניהול של פוזיציות גידור, בין היתר באמצעות אסטרטגיות שמשלבות בין לונג ושורט. המטרה של הקרנות האלו, שפתוחות להשקעה בפני משקיעים כשירים בלבד, היא לספק גיוון למשקיעים בעלי ממון, שמעוניינים להשקיע במוצר שמספק להם מעין תעודת ביטוח.

בהתאם לכך, קרנות גידור קלאסיות פועלות בארבעה מצבים: כשהשוק עולה מעט או יורד מעט, הן אמורות להניב תשואה דומה לשוק; כשהשוק יורד בחדות, הן אמורות לרדת בצורה מתונה משמעותית, או אפילו להרוויח מהתנודתיות; וכשהשוק עולה בחדות הן אמורות לעלות בצורה מתונה יותר — פועל יוצא של עלויות הגידור.

אחד המאפיינים המרכזיים של קרנות הגידור המסורתיות, שמאפשר להן להיכנס לפוזיציות מורכבות, הוא הנזילות שלהן: בעוד שקרנות הנאמנות הרגילות נזילות ומאפשרות משיכת כספים מדי יום, בקרנות הגידור משיכת הכספים ניתנת אחת לתקופה (בין חודש לרבעון). בישראל פועלות 15 קרנות בולטות, שמנהלות כ־20 מיליארד שקל.

המוצר החדש מיועד לציבור הרחב, שכיום לא חשוף לקרנות גידור. הסיבה לכך היא שרף ההשקעה המינימלי בקרנות הגידור עומד על מאות אלפי שקלים, בעוד שהשקעה במוצר החדש, שתיעשה דרך קרנות נאמנות, אפשר גם לעשות עם כמה מאות שקלים.

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: ענבל מרמרי

"צורך בגיוון תיק ההשקעות"

"רוח התקופה מחדדת את הצורך בגיוון תיק השקעות", אומר ל"כלכליסט" דודו לביא, מנהל מחלקת ההשקעות ברשות ני"ע. "אנחנו חווים אי ודאות מאוד גדולה בשווקים בשל משבר הקורונה, לצד סביבת ריבית נמוכה שגורמת להיעדר חלופות השקעה, מה שמגביר את הצורך לספק מוצר שיכול להשיא תשואות נאות גם במצבי סיכון משתנים. החלטנו לקחת את הטוב מקרנות גידור ומקרנות נאמנות ולחבר ביניהם, כדי לאפשר גם למשקיעים קטנים להיות נגישים למכשירי השקעה כאלה".

כאמור, הרשות משיקה שני מוצרים: קרן גידור בנאמנות ואגד קרנות גידור. קרן גידור בנאמנות אמורה להיות דומה במאפייניה ובדפוסי פעילותה לקרן הגידור המוכרת היום, שאינה מפוקחת. אולם יצטרפו לכך מגבלות רגולטוריות הנוגעות לכללי ההשקעה בנכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן, לאופן שערוכם, למועדי פרסום מחירי הקרן לציבור, ומנגנון מוגדר לגביית דמי הצלחה. מטרת המנגנון היא להבטיח כי מנהל הקרן לא ייקח סיכונים מיותרים וכי המשקיע ישלם דמי הצלחה אך ורק במקרים שהקרן אכן הפיקה רווחים גבוהים ביחס למצופה.

לעומת זאת, אגד קרנות גידור יהיה דומה יותר באופיו לתעודת סל. במסגרתו, יוכל הציבור להיחשף לקרנות גידור רגילות, שאינן בפיקוח, באמצעות האגד, שיפוקח וינוהל ע"י גורם שתפקידו להבטיח את זכויות המשקיעים בקרנות הגידור המוחזקות במסגרת האגד.

על אף שברשות מאמינים בפוטנציאל המוצרים, הם מבהירים שהציפייה היא שמוצרים אלה "יתבלו" את תיק ההשקעות של הלקוח, ולא יהוו את הנתח המרכזי שלו. "מדובר במוצר בעל פוטנציאל סיכון־סיכוי גבוה ביותר. מי שלא מוכן להעלות על דעתו שיפסיד נתח משמעותי מההשקעה — זה לא המוצר עבורו. זה לא מוצר שמשק בית אמור להשקיע בו בהיקפים גדולים, אלא מוצר נישתי. לא הייתי ממליץ להשקיע יותר מ3־5% מהתיק במוצרים האלה", אומר לביא.

אלא שבסביבת קרנות הגידור מפגינים סקפטיות בנוגע לערך המוסף של המוצרים האלה עבור המשקיעים ובאפשרות שלהם להצליח להשיא תשואות שיצדיקו את קיומם.

"מכונית הלוטוס אספריט של ג'יימס בונד (מתוך הסרט 'המרגלת שאהבה אותי', נ"צ) היא אמנם מיוחדת מאוד — גם מכונית וגם צוללת. אבל היא גרועה ביחס לכל מכונית וביחס לכל צוללת בנפרד. כשיוצרים מוצר משולב כזה יש לו המון חסרונות מעצם השילוב, וצריך לוודא שהיתרונות אכן גוברים עליהם. במקרה הזה השילוב מרגיש מאולץ ואני לא בטוח שיש לו הצדקה", אומר בכיר בתחום קרנות הגידור ל"כלכליסט".

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך צילום: עמית שעל

"יש סיבה שקרן גידור מיועדת ללקוחות מתוחכמים"

מהם החסרונות? ראשית, מדובר במוצרים שיהיו יקרים יחסית, מכיוון שככל הנראה יידרש שיתוף פעולה בין קרנות נאמנות לקרנות גידור קיימות, כך שכל אחד מהגורמים ירצה להרוויח נתח יפה מדמי הניהול ודמי ההצלחה, הנהוגים בתחום הגידור. "מבחינה עסקית, האינטרס היחיד של קרנות גידור להיכנס לתחום של המוצרים ההיברידיים הוא אם הן לא מצליחות לגייס מספיק כסף בעצמן, ואז אפשר כבר להבין לבד מה זה אומר על הביצועים שלהן", טוען הבכיר.

הסתייגות נוספת של אנשי קרנות הגידור מהמוצרים החדשים קשורה לחסמים שמציבה הרשות ונובעים מהיותם של מוצרים אלה מפוקחים. "בשביל לנהל קרן גידור שמשיאה תשואות גבוהות צריך מומחיות ומי שיש לו מומחיות כנראה לא ירצה להיכנס למוצר ביניים שיש בו הרבה מגבלות על אסטרטגיית ההשקעה", אומר הבכיר. "כשאני לא יכול לפעול לפי האסטרטגיה שאני מאמין בה באופן מלא זה יפגע בתשואות, גם אם אני מנהל ההשקעות הכי טוב שיש ההגבלות יפגעו בביצועים שלי. יש מוצר שנקרא קרן גידור שמיועד ללקוחות מתוחכמים ויש לזה סיבה, לא צריך לשנות את זה בכוח".

עם זאת, בקרנות הגידור מעריכים כי למוצר שמהווה סל קרנות גידור יש סיכוי טוב יותר להצלחה. "יש במוצר זה הרבה פחות חסמים, בעיקר בכל הקשור לתמהיל ההשקעה. אולם גם כאן צריך לבחון האם בשורה התחתונה זה משתלם. האם יצליחו לעשות תשואות מספיק גבוהות כדי שגם אחרי דמי ניהול ודמי הצלחה לקרנות הגידור ודמי ניהול למנהל האגד — תישאר ללקוח תשואה עודפת על פני המדדים", אומר הבכיר.

עבור בתי השקעות שמנהלים קרנות נאמנות מדובר בהזדמנות לגוון את פורטפוליו המוצרים, אולם גם בסביבתם יש סקפטיות לגבי המוצרים. בבתי ההשקעות חוששים שיועצי ההשקעות בבנקים (זרוע השיווק המרכזית של קרנות הנאמנות) לא יתלהבו מהמוצר החדש, ויחששו מרמת הסיכון. "בתי השקעות שרצו לשווק את עצמם כבעלי מוצרים הכוללים קרנות גידור, כבר עשו זאת", אומר בכיר באחד מבתי ההשקעות.