$
פרסום ושיווק

בלעדי לכלכליסט

הרווח של רשת דבאח מבשר זינק ב־66% ב־4 שנים

תכתובת בין משרד הכלכלה לחברה חושפת את תוצאותיה של אחת משתי השולטות בשוק הבשר הריכוזי. המשרד דורש שדבאח תחזיר מענק שקיבלה להרחבת מפעלה

נורית קדוש 07:4013.08.20

מחלוקת בין חברת הבשר דבאח למשרד הכלכלה על מענק שקיבלה החברה להרחבת מפעלה, מאפשרת הצצה ראשונה לתוצאותיה העסקיות של אימפריית הבשר של משפחת דבאח, השולטת, ביחד עם תנובה, בשוק הריכוזי.

 

הרווח הגולמי של דבאח זינק ב־2017 ב־29.8% והסתכם ב־87.6 מיליון שקל. הוא היווה בשנה זאת 11.4% מהמכירות לעומת 8.6% ב־2016. הרווח התפעולי של החברה זינק ב־42% ל־52 מיליון שקל ושיעורו עמד על 6.8% מהמכירות לעומת 36.6 מיליון שקל שהיוו 5% ב־2016. בהמשך לזינוק של 34.8% ברווח הנקי שהסתכם ב־30.7 מיליון שקל, חילקה החברה דיבידנד בגובה 2.5 מיליון שקל. הכנסות דבאח צמחו בעשר שנים ב־384.9% ל־767 מיליון שקל בשנת 2017 לעומת הכנסות של 158 מיליון שקל בשנת 2008.

 

בתכתובת מוצגות תוצאותיה הכספיות של דבאח בשנים 2017-2014. ב־2016 החלה המדינה לראשונה לחלק מכסות ליבוא בשר פטור ממכס. על רקע זה ניתן להעריך שדבאח רשמה ירידה בהכנסות וברווחים בשנה זאת, אבל ב־2017 הם שבו לטפס.  

 

ניתן להעריך כי בשנתיים האחרונות המשיכה דבאח להציג צמיחה, זאת על רקע הרחבת פעילותה לראשונה לתחום התובלה. דבאח רכשה ב־2017 אונייה להובלה ימית של עגלים לישראל. ממאזן החברה עולה שבשנת 2017 עלה הרכוש הקבוע ל־209 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ב־2016. רכישת האונייה נועדה לצמצם את עלויות השינוע של העגלים לישראל.

 

"יצוא עקיף"

 

התכתובת בין הצדדים עוסקת בדרישת משרד הכלכלה מדבאח להשיב מענק שקיבלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון לטובת הרחבת מפעל בבעלותה. לפני 10 שנים, ביוני 2010, אושרה בקשת דבאח להרחבת מפעל לייצור מוצרי בשר עגלים ובשר כבש בדיר אל־אסד בהשקעה של 21.2 מיליון שקל. האישור למענקים ניתן תחת התניות שונות, שאחת מהן קובעת כי ישולמו רק לאחר שיציגו יצוא בהיקף של מיליון דולר. אלא שפעילותה של דבאח מתקיימת בשוק המקומי, ולכן נדרשה החברה למצוא דרך להציג פעילות יצוא.

 

 

רשת הקמעונאות המשפחתית סאלח דבאח רשת הקמעונאות המשפחתית סאלח דבאח צילום: אלעד גרשגורן

 

החברה ביקשה לשנות תנאי זה והציגה מסמך שלפיו היא מבצעת "יצוא עקיף", בכך שהיא מספקת עורות של בשר וכבשים לחברה בשם תמר נצרת טריידינג, המעבדת את העורות לשטיחים שאותם היא מייצאת לאיטליה ולהודו. לטענת דבאח, כפי שעולה מההתכתבות עם משרד הכלכלה, בשנת 2013 אושר לשלם לחברה מענקים והתנאי ליצוא בוטל על ידי מנהל ההשקעות. אלא ששלוש שנים לאחר מכן, בתחילת 2016, נשלח לחברה מכתב התראה על אי־עמידה בתנאי "מפעל בר־תחרות" ובסוף אותה שנה החליט מנהל ההשקעות לבטל את כתב האישור ודרש מדבאח להחזיר את המענקים שקיבלה בגובה 1.9 מיליון שקל, כולל 33 אלף שקל ריבית והצמדה. טענתו היתה כי החברה לא עמדה בתנאי הסף, כיוון שלא ביצעה יצוא וכי היצוא העקיף לא בוצע על ידי מפעלי תעשייה אלא דרך חברות מסחריות ולכן לא מהווה יצוא כהגדרתו בחוק.

 

הערר שהגישה דבאח נדחה, בטענה כי החברה אינה עומדת בתנאי מפעל בר־תחרות ואישור רו"ח שהגישה אינו תקין. הוועדה הוסיפה כי גם אם האישורים היו מובאים בחשבון, עדיין שיעור היצוא זניח יחסית לפעילות החברה. עוד נטען כי מצבה הפיננסי של החברה יציב מאוד, ולפיכך אין מקום לוויתור על החזר המענקים.

 

שליטה בכל שרשרת הייצור

 

דבאח החלה בשנות השישים כקצבייה קטנה של אב המשפחה סלאח דבאח. בשנות השמונים התרחבה הפעילות לתחום קמעונאות המזון שהיום מתקיימת תחת רשת סלאח דבאח ובניו, המונה ארבעה סניפים ונערכת לפתוח שלושה נוספים. במקביל, בנתה המשפחה קניונים בדיר אל־אסד ובמעלות תרשיחא. כל זאת לצד ליבת הפעילות, שכללה הקמת אחד מבתי המטבחיים הגדולים בישראל ופיתוח פעילות ליבוא עגלים מאוסטרליה. פעילות הבשר מנוהלת על ידי הבן באסם דבאח, והפעילות הקמעונאית בבעלות אחיו אחמד, ראש מועצת דיר אל־אסד.

 

בדיקה שערכה רשות התחרות ב־2016 לקראת הרפורמה לפתיחת שוק הבשר ליבוא, העלתה כי שוק הבשר נשלט על ידי דבאח ותנובה שמחזיקות ב־77% מהשחיטה הכשרה. זאת ועוד, במקטע השחיטה הכשרה, תנובה ודבאח הן השחקניות היחידות בענף הבקר שפעילות בכל מקטעיו — אספקה, פיטום, שחיטה ושיווק — והן היחידות אשר באפשרותן לייצר מוצרי בשר מפורק לנתחים ארוזים בוואקום אשר שיווקם מאפשר לקמעונאי למכור אותם מבלי לבצע פעולות נוספות. הן גם הגורמים המשווקים את רובם המוחלט של מוצרי הבשר המפורק משחיטה מקומית. על רקע זה התנגדה הרשות לאפשר לדבאח ולתנובה לקבל מכסות בפטור ממכס ליבוא בשר.

 

מדו"ח של משרד החקלאות לסיכום פעילות שוק הבשר ב־2018 עולה כי החלק היחסי של ההוצאה של הצרכנים בישראל על מוצרי בשר בקר עומד על כ־6% (165 שקל בחודש) מההוצאה החודשית על מזון, וכ־1% מכלל ההוצאה של משקי הבית, העומדת על 16,267 שקל בחודש. צריכת הבשר בישראל ב־2018 ירדה ב־9.8% ביחס לשנה הקודמת. עם זאת, צריכת הבשר הקפוא ירדה ל־46% לעומת 50% ב־2017, על רקע התחזקות הבשר הטרי והמצונן.

 

x