"א.א רוטשטיין צלחה את המשבר בזכות היצירתיות והמשאבים הפיננסים"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

 אם בראשית משבר הקורונה, ועל רקע הגדרתו של ענף הנדל"ן "חיוני למשק", עוד חשבו הפעילים בתחום ההתחדשות העירונית כי ניתן לשחרר אנחת רווחה ולהמשיך בשגרה, הרי שהיום כבר ניתן לקבוע מפורשות כי המציאות לא יישרה קו עם החזון האופטימי.

בפועל, לאורך השבועות האחרונים ספג התחום פגיעה קשה ומתמשכת, כאשר עתידן של חברות יזמיות רבות, ואיתן שורה ארוכה של מיזמי תמ"א 38 ופינוי-בינוי, נמצאים כיום בערפל. עד כמה מורכב המצב? ובכן, ניתוח של חברת המידע העסקי CofaceBdi מצביע על כך שאחת מכל שלוש חברות העוסקות בהתחדשות העירונית ניצבת כיום בפני סכנת קריסה. 

עורכי המסמך מציינים כי מאז פרוץ המגפה חל גידול של כ-80% במספר החברות שנקלעו לקשיים: "מתוך כ-1,400 חברות הפועלות בתחום ההתחדשות העירונית, עוד טרם המשבר היו כ-300 חברות בקשיים, ובעקבות המשבר נוספו להן כ-235 חברות", נכתב. לדבריהם, הצעדים בהם נקטה הממשלה לנוכח המגפה גרמו לכך שהליכי התכנון צומצמו וההוצאות גדלו, כשבנוסף נוצר קושי בקבלת אשראי לפרויקטים מצד גופי המימון – בעיקר עבור החברות הקטנות – מה שהביא להחמרת המצב.

פרויקט תמ"א 38 של א.א רוטשטיין בנס ציונה. חוסנה של החברה בא לידי ביטוי בימי הקורונה

רוח גבית

לצד אותן החברות המתקשות לשרוד, ניצבות גם חברות שידעו לתמרן בכללי המשחק החדשים שנכפו על התחום, ועל אף הקשיים לא הורידו הילוך. מדובר בעיקר בשחקנים הגדולים שידעו לנשוך שפתיים ולהמשיך בפעילות, בעוד השחקנים הקטנים ונטולי המשאבים ספגו כאמור מכה אנושה.

אחת מהחברות שצלחו היא קבוצת א.א רוטשטיין, שגם תחת גל הקורונה רשמה נקודות ציון חשובות בפרויקטים עליהם היא אמונה. כך למשל, בשיאו של המשבר שילמה הקבוצה אגרות בנייה בגובה 4 מיליון שקל לפרויקט במסלול תמ"א 38/3 בשכונת רמת סמל בנס ציונה, במסגרתו יחודשו, ימוגנו וישודרגו תשעה מבנים ותיקים. תנופת העשייה של הקבוצה מתבטאת במגוון פרויקטים נוספים שמתקרבים לשלב המימוש, ובראשם זה שברחוב בלוך בתל אביב הניצב לקראת קבלת טופס 4 וצפוי להתאכלס עוד השנה.

"יש לכך משמעות גדולה עבורנו, במיוחד בתקופת הזמן הזו, כי הדבר משדר חוסן", אומר מנכ"ל הקבוצה, איגור רוטשטיין. "בסופו של דבר, בימים של האטה כלכלית, מה שעושה את ההבדל בין חברה שתשמור את הראש מעל המים לבין חברה שתתמוטט זו האיתנות הכלכלית שלה".

כך למשל, לדברי רוטשטיין, הקבוצה שבבעלותו מקפידה באופן גורף שלא לצאת דרך מבלי שלפרויקטים שלה יש ליווי בנקאי: "חשוב להבין שלרתום בנק למיזם בהתחדשות עירונית זה לא תהליך פשוט, הרי אף בנק לא ייקח סיכון מיותר וישחרר כספים סתם כך. שיתוף פעולה פיננסי יגיע רק אחרי עיון מעמיק בספרים ובדיקת הרזומה של החברה בתחום. מעבר לרוח הגבית שליווי בנקאי מעניק ליזמים, יש לו חשיבות גם בכל מה שנוגע לדיאלוג עם בעלי הדירות. כשהם מבינים שיש בנק מאחוריך, זה משדר רצינות ומחויבות לאחד כוחות למען קידום הפרויקט".

איגור רוטשטיין. "לא יוצאים לדרך מבלי שלפרויקט יש ליווי בנקאי"

עוד מיזם של קבוצת א.א רוטשטיין שעשה צעד קדימה גם בימי המגפה, הוא זה שברחוב נעמן בראשון לציון. מדובר בפרויקט תמ"א 38/1 שכבר נאספו בו חתימותיהם של למעלה מ-90% מבעלי הדירות. "היינו חייבים לגלות יצירתיות ולאמץ דרכי פעולה חדשות, אחרת היינו דורכים במקום", מבהיר רוטשטיין. "כך למשל עבדנו מרחוק באמצעות אפליקציית זום, כשאת מפגשי הדיירים עשינו במתכונת מצומצמת ובהתאם להנחיות משרד הבריאות".

בין לחלום לסיוט

לנוכח הטלטלה שעובר התחום ובזכות העשייה הענפה של קבוצת רוטשטיין, בתקופה האחרונה זוכה הקבוצה לפניות רבות מצד בעלי דירות המבקשים ממנה להיכנס בנעלי היזם המקורי שהחל בפרויקט אצלם בבניין ונתקע, ולחלץ אותו מהבוץ. "מגיעות אלינו בקשות רבות, בעיקר מחברות שפועלות באזור השפלה וגוש דן, וכל אחת מהן מקבלת תשומת לב נרחבת ונבדקת באופן יסודי", מספר עו"ד עמנואל יוז'וק, היועץ המשפטי של א.א רוטשטיין.

עו"ד עמנואל יוז'וק. "התחדשות עירונית זה לא חלטורה"

יוז'וק מוסיף כי באחרונה מזהה החברה תופעה מדאיגה, במסגרתה בעלי דירות דומיננטיים פועלים להתקשר עם יזם שמקורב אליהם באופן אישי, ולא על בסיס איכות עבודתו או המוניטין שצבר: "לצערנו זו הדרך הבטוחה לגרור את שאר הדיירים לסרבול ותקלות. צריך לזכור שהתחדשות עירונית זה לא חלטורה. פרויקטים כאלה יכולים למנף את איכות חייהם של בעלי הדירות, ולחילופין גם להפוך לסיוט מתמשך עבורם. מי שלא יעשה את שיעורי הבית, ימנע מהתנהלות אחראית ובכל זאת יצרף אליו חברה נטולת ניסיון ויכולת פיננסית מוכחת, עשוי לשלם מחיר כבד".