עושים לביתנו: המלצות תרבות ליום השואה
זיכרונות מברגן בלזן נהפכים ליצירת אמנות, שאנסונים שמסתירים סיפור חיים קודר, ומחזות של בקט שרלוונטים לימים אלו. המלצות תרבות ליום השואה לנשארים בבית
ילדים
חברות אמת גם בתנאים קשים
“הנקה ופיט”. מנגישה נושא מורכב צילום: בני גם זו לטובה
במסגרת “תיאטרון מהסלון” של המדיטק חולון תהיה היום ההצגה “הנקה ופיט” זמינה לצפייה אונליין. זהו עיבוד בימתי לספרו של רן כהן אהרונוב המבוססת על סיפורה האמיתי של אימו חנה (הנקה) שהוסתרה בילדותה על ידי משפחה הולנדית באמסטרדם, שם התחברה עם בתם פיט. השתיים נשארו בקשר לאורך השנים.
ההצגה זכתה בפרס הצגת הילדים הטובה של 2015 ומיועדת לבני 6 ומעלה ולכל המשפחה. היא מנגישה את הנושא לילדים כשהשואה ברקע, והסיפור המרכזי הוא החברות האמיצה בין הבנות בתנאים מוגבלים ובתקופה מורכבת.
מאיה נחום שחל
מוזיקה
להאזין לאמנית קברט טוטאלית
ברברה. תכנים קשים צילום: גטי
לא רבים מכירים את סיפורה של ברברה, אמנית השאנסון הצרפתיה, שנולדה בשם מוניק סר למשפחה יהודיה בפריז ב-1930. כשהייתה בת 10, בפרוץ המלחמה, היא הסתתרה עם משפחתה, בעוד אביה מתעלל בה מינית. בתחילת שנות השישים פרצה עם שירה "העיט השחור", ובארץ היא מוכרת בעיקר בגלל "הגבירה בחום" שביצעו יוסי בנאי ואילנה רובינא.
להאזין לברברה זה כמו להיכנס לתוך קברט עתיק שמתעורר לחיים. הצבעים אמנם קודרים והנושאים קשים, אבל ההגשה התיאטרלית, הלולייניות בה היא משתמשת בקול שלה, והפסנתר הרועם שבו היא מלווה את עצמה, יוצרים תמונה חיה של אמנית טוטאלית.
ניצן פינקו
תיאטרון
להציץ לתהום הקיום האנושי
"פרגמנטים" של בקט. בימוי נפלא צילום: צילום מסך מתוך המחזה
בימים של אי ודאות וחוסר שליטה מחזאי כמו סמואל בקט יכול להתאים לאווירה. ההפקה "פרגמנטים", חמישה מחזות קצרים שלו שעיבד וביים הבמאי הבריטי המוערך, פיטר ברוק, זמינים כעת לצפיה אונליין. "בקט מציץ לתהום המזוהמת של הקיום האנושי, אבל ההומור שלו מציל אותו ואותנו מליפול אליה", אמר ברוק על בקט, וצודק. באמצעים בימתיים מינימליים, שלושה שחקנים נפלאים וכמה קטעים ללא מילים, מצליחה העבודה הבימתית הנפלאה הזו להאיר כמה דברים על החיים מזווית אחרת.
vimeo.com/398851333
מאיה נחום שחל
אמנות
לשמר זיכרון מודחק
עבודה של דבי מורג. סיפורי דור שני צילום: דבי מורג
לרגל 75 שנה לשחרור מחנה ברגן בלזן היתה אמורה האמנית דבי מורג להציג במוזיאון המחנה תערוכה בשם "בלתי מחיק" (INDELIBLE). מורג, שנולדה במחנה העקורים ברגן בלזן להורים ניצולי שואה, בחרה 12 נשים בנות הדור השני כמוה וצילמה אותן (כשהיא, האישה ה-13, היא הצלמת אבל גם מצולמת). נקודת המוצא היתה המספר, זה שהיה מקועקע על ידי היהודים במחנות, משם התגלגלו העבודות לעסוק בזיכרונות אחרים – מזוודות, תמונות וכל דבר מוחשי אחר שנשאר. בצורה הזו היא עוסקת בזיכרונות אותם ניסו הניצולים לא פעם למחוק כדי שיוכלו להמשיך לחיות, אבל האם מחיקה כזו היא בכלל אפשרית? בשל המצב נדחתה התערוכה לשנה הבאה, אבל בינתיים אפשר לצפות בסרט על הפרויקט באתר של הקונגרס היהודי
yomhashoah.aboutholocaust.org
רעות ברנע
ספר
לצלול לסיפור נוגע ללב
הספר “ארץ, עיר, ילדה” מאת אביגיל קנטרוביץ'. רומן ביכורים
ברומן הביכורים שלה, “ארץ, עיר, ילדה” (מודן), אביגיל קנטורוביץ' עוסקת בפוסט טראומה אישית של מי שגדלו בצל האירוע הקולקטיבי. כזו היא גיבורת הסיפור כליל מילר, אקדמאית ומנהלת חנות ספרים שמרותקת למיטתה במחלקת שמירת הריון ליולדות בסיכון. בזמן שהיא נמצאת בבידוד בבית החולים, חוויה שרבים מאיתנו יכולים להזדהות איתה כרגע, היא מגלה מידע חדש על אביה הנעדר, חוקר שואה נערץ ואבא לא נוכח. הספר עוקב באופן אינטימי, נוגע ללב, מצחיק אך לא קל דעת אחר המציאות היום יומית של הפוסט טראומה, ומתאר את ההתמודדות עמה באמצעות הומור.
ניצן פינקו
