יומן פגרת קורונה: מנהיג מדביק אם הוא רוצה או לא
מנהיג אמיתי נותן דוגמה אישית. אם זה בספורט, בסיליקון ואלי, בחברת תקשורת ישראלית וגם בסדר פסח בימי קורונה. תשאלו את ביל ראסל
12:3011.04.20
לביל ראסל, אחד מגדולי המנהיגים בהיסטוריה של הספורט, היו שלושה "חוקים" גדולים שליוו אותו לאורך הקריירה (וקובי בראיינט, לפי הסיפורים, בא ללמוד אותם אחרי ששאקיל אוניל עזב את לוס אנג'לס לייקרס).
קראו עוד בכלכליסט:
- יומן פגרת קורונה: אולי התפרצות הנגיף תוליד תקרת שכר?
- יומן פגרת קורונה: גם המגיפה לא מוציאה את הכדורגל מהשמרנות שלו
- יומן פגרת קורונה: סוף סוף יש קצת זמן במעבדה
חוק ראשון: "ללמוד זו חוויה יומית ומשימה לחיים". בספרו, Russell Rules, הסנטר האגדי של בוסטון סלטיקס מסביר שהיה מבלה שעות בספריות שונות וקורא מגזינים וספרים על כדורסל וכדורסלנים. כשרצה לעבוד על עבודת הרגלים שלו בהגנה, היה צופה בצילומים שהיו אז, הוא גם למד שחקנים כדי לזהות נקודות תורפה אבל גם מה הוא יכול ללמוד מהם. היום זה נשמע כמובן מאליו עבור מקצוען, אבל בזמנו - ראסל היה ראשוני ומוביל דרך.
ביל ראסל מתחבק עם דיויד סטרן המנוח צילום: איי פי חוק שני מתחבר לחוק הראשון: "אֻמָּנוּת ואיכות הן אף פעם לא תאונות". ראסל האמין ש"אֻמָּנוּת (מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו) היא תוצאה של מאמץ כנה, כוונות עם עקרונות, כיוון אינטנלגנטי וביצוע כישרוני". לפיו "אֻמָּנוּת היא הבחירה הטובה ביותר מבין כל האלטרנטיבות". ראסל, כאמור, ניסה ללמוד על כל אלמנט בכדורסל מעבודת רגליים ועד 'חשיבות בחירת השפה כדי לגרום לאנשים להקשיב בצורה יעילה יותר". ראסל אף פעם לא מתח ביקורת על חבריו - זה היה הסגנון שלו וחלק מהאמנות שלו. אבל הוא גם ציין ש"החשיבות האמיתית בהתמחות ועבודה מואמצת ואינטלגנטית קשורה לעבודה עם אנשים".
וכאן מגיעים לחוק השלישי: "להפוך את המלאכה שהגיעה לדרגת מומחיות למדבקת. "אֻמָּנוּת ועבודת צוות הולכות יד ביד" הסביר ראסל. "אין זה בלי זה". הוא מוסיף: "אם אחרים רואים את הדבקות במשימה, את האיכפתיות שלך לעבודה ולניצחון, הם ילכו אחרייך. להשיג זאת, זה הסימן של מנהיג מנצח".
ראסל לא מדבר על "דוגמה אישית", הוא מדבר על לעשות כדי שיעשו כמוך. הוא מדבר על להתמחות כדי שאחרים יתמחו. להראות מאמץ בהגנה ובעבודה על עבודת רגליים כדי שאחרים "ידבקו" ברצון לעבוד על הגנה.
ראסל לא דיבר על "מדעי ההנהגה" או "ניהול מודרני". אבל מנהיגות בסגנון שלו - על יד דוגמה אישית - היא המנהיגות היחידה שלא משקרת. בספורט היא המדינות היחידה שבאמת עובדת. וראסל הציב את הסטנדרטים למנהיגים גדולים בספורט עם 11 אליפויות ב-13 שנים, כולל רצף אליפויות שנראה בלתי אפשרי (8).
ניורונים והדבקה
מה "הסוד" של דוגמה אישית?
בזכות טכנולוגיה מתקדמת כמו MRI או סורקים של פעילות מוחית, ניתן היום להבין מדוע אנשים "מופעלים" ולמה הם נוטים "לחקות" פעולות של אנשים אחרים. הסורקים רואים מדוע משהו בפנים "גורם" להם לעשות משהו שהם לא מחליטים לעשות, אלא פשוט עושים אותו. כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, מומחים למדעי המוח מצאו הסבר לתופעה כאשר גילו נוירונים במוחות קופים, שאותם כינו "נוירון מראה".
נוירון מראה הוא תא עצב שמצוי באזורים מסוימים בקליפת המוח הקשורים לפעילות מוטורית. ייחודו הוא בכך שהוא מגיב לא רק כאשר החיה (או האדם) שבמוחה הוא נמצא מבצעת תנועה כלשהי, אלא גם כאשר החיה צופה בחיה אחרת, בדרך כלל מאותו המין, מבצעת תנועה כזאת. הניורונים הללו קריטים ללמידה בשלבים מוקדמים בחיינו.
הצורך שלנו "לחקות" הוא לא נלמד. הוא חלק מהמוח שלנו. אנחנו "מחקים" אם אנחנו רוצים או לא רוצים. בגלל זה תופעות כגון "הדבקה רגשית" (מעבר של רגשות מאדם אחד לשני) הן חלק מחשוב מתחום הפסיכולוגיה החברתית, הארגונית והניהולית.
או כפי שבהארוורד ביזנס ריוויו כתבו "מנהיג נותן דוגמה אם הוא רוצה או לא רוצה". ולכן התנהלות המנהיגות, הדוגמה האישית, היא עניין קריטי בחברות מתפקדות ברמה גבוהה.
מחקרים והוכחות
לפי מחקר שערכו באוניברסיטת בר אילן והתפרסם ב- Journal of Applied Psychology דוגמה אישית חשובה יותר מכל הוראה או הנחיה בחברות. במחקר בדקו 683 עובדים בחברת ענק ישראלי ורצו לבדוק איך ההתנהגות של המנהלים השפיעו על התנהגות העובדים בכל קבוצה. הממצאים שהתנהגות אזרחית ארגונית (OCB) של המנהל השפיעה על כל הקבוצה יותר מכל דבר שהמנהל אמר. כלומר, הקבוצה התנהגה לפי התנהגות המנהל או המנהיג ולא לפי הוראות שניתנו או הנחיות. יותר מזה, המחקר הראה שמנהיג שהתנהג בצורה ה"אזרחית ארגונית" הכי טובה, "הדביק" את שאר החברים בהתנהגות הזו ואלו גם "הגדילו ראש" בעבודות ובמשימות אחרות. לרוב נהפכו לעובדים יעילים יותר (או "אזרחים ארגוניים" טובים יותר).
מחקרים ב-MIT, הארוורד וגם מחקרים פרטיים של חברות בסיליקון ואלי הגיעו לאותה מסקנה: דוגמה אישית יעילה יותר מכל הוראה, הנחייה או חוק. "אם רוצים או לא, המנהיג נותן דוגמה אישית" כותב ד"ר מייקל שארג', שחקר את הנושא ב-MIT, "מנהיגות בתרבות בריאה היא למצוא את הדרכים הכי טובים להוביל על ידי דוגמה".
או בקיצור. מנהיג אמיתי נותן דוגמה אישית. אם זה בספורט, בסיליקון ואלי, בחברות תקשורת ישראלית וגם בסדר פסח בימי קורונה.
