שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מיסוי ומשפט

הארנונה של חברות ההיי-טק – הכרעות בתי המשפט מול המציאות בפועל

אף שהפסיקה הכירה בפעילותם כיצרנית לכל דבר, פעמים רבות בתי תוכנה אינם מסווגים בקטגוריית "תעשייה ומלאכה" – ומפסידים הפחתות של מיליוני שקלים. מנכ"ל ערך מיסוי עירוני, נאור אליהו: "העיריות מתעלמות מכך שהחברות האלה לעולם אינן מפסיקות לפתח את המוצר"

מאת דב כהן 09:2105.02.20

בשיתוף זירת הנדל"ן

 

בשלושת העשורים האחרונים, בעיקר מאז פריצתו של האינטרנט לחיינו, הכלכלה העולמית השתנתה ללא הכר – בתחומי המסחר, התקשורת, הבנקאות ועוד. אחד מהביטויים המובהקים לתמורות אלה נראה בענפי התעשייה והמלאכה: אם בעבר פעילות הייצור היתה מתבצעת במפעלים, ובמהלכה היו הופכים פועלי כפיים חומר גלם למוצר מוגמר – הרי שכיום נעשה חלק מהייצור בצורות "נקיות" יותר, כשלא פעם חומר הגלם אינו חומר פיזי כלל.

דוגמה מובהקת לכך היא במקרים שבהם המוצר הוא קוד תוכנה או אלגוריתם. אין מדובר במוצרים מוחשיים או נראים לעין, ועם זאת, לאחר תהליך של פיתוח, הם הופכים לאפליקציה או תוכנה לשימוש המוני.

לעניין זה השלכות רבות – כלכליות, חברתיות וגם, איך לא, בהיבט המיסוי. בעוד תעריפי הארנונה המקסימליים לנכס המשמש למשרדים, שירותים או מסחר מגיעים לכ-400 שקל למ"ר לשנה, תעריפי הארנונה המקסימליים לנכס המשמש לתעשייה הם פחות ממחצית – כ-170 שקל למ"ר.

 

ואמנם, בתי המשפט נדרשו רבות בשנים האחרונות לשאלה מתי יש להכיר בפעילות בנכס כפעילות יצרנית, כלומר כזו המזכה את הנישום בתעריפי ארנונה מופחתים. בפסיקותיהם בנושא הם הרחיבו את תחומי פעילות אלה. כך למשל קבעה ב-2015 שופטת העליון דפנה ברק ארז כי "פעילות תעשייתית אינה מתקיימת עוד רק במתכונת של מפעלים עשנים. היא יכולה ללבוש גם מתכונת 'היי-טקית'. את הדין יש לפרש אפוא באופן שיהלום את המציאות הטכנולוגית והכלכלית דהיום".

 

עו"ד ענבל שמול-רביב עו"ד ענבל שמול-רביב

 

שירות או פיתוח?

לדברי עוה"ד אלדד וקחי וענבל שמול-רביב, ממשרד עורכי הדין גל ורד וקחי, "קביעה זו של ברק ארז משתלבת עם המגמה הרווחת בפסיקה הרואה 'ייצור רעיוני' כייצור לכל דבר ועניין. כך לדוגמה הוכרו מערכות עיתונים, מכבסות, אולפני עריכה ולאחרונה אף עסק לחיתוך פירות ומארזי שי ככאלה הזכאים לסיווג 'תעשייה ומלאכה'. חברות היי-טק ובתי-תוכנה הוכרו גם הם בפסיקה כמפעלים דה פקטו".

 

"על פניו, מדובר במשימה לא פשוטה לרשות המקומית", אומר נאור אליהו, מנכ"ל קבוצת ערך מיסוי עירוני וניהול נדל"ן, המתמחה ומייעצת בנשואי מיסוי מוניציפלי. . "כיצד היא יכולה להכיר בנכס ככזה הזכאי לסיווג תעשייה בזמן שבביקור בו לא נראה פעילות ייצור המבוצעת על ידי עובדי כפיים לבושי סרבלים, כי אם 'משרד' עם עמדות עבודה ממוחשבות ומהנדסים בלבוש יומיומי?

 

לדבריו, שלא מפתיע, בכל מה שקשור לבתי תוכנה הרשויות המקומיות מנצלות מציאות זו כדי לצמצם עד כמה שניתן את המקרים שבהם יינתן בפועל הסיווג בעל התעריף המופחת. "בתחום שהפך למוביל בכלכלה העולמית ושמניב דיווחים תכופים על אקזיטים בהיקפים אדירים, דומה כי הרשויות המקומיות מנסות גם הן להגדיל את הנתח 'שלהן' בעוגה", אומר אליהו. "בין היתר הן מערימות קשיים ודוחות בקשות מצד חברות היי-טק ובתי תוכנה לחייבם לפי התעריפים שנקבעו לתעשייה ומלאכה".

 

מנכ"ל קבוצת ערך, נאור אליהו  מנכ"ל קבוצת ערך, נאור אליהו

 

מטבע הדברים תופעה זו נפוצה בעיקר בתל אביב, המשופעת בחברות היי-טק ובתי תוכנה שבחרו לקיים את פעילותם בתחום שיפוטה. אלו נדרשים להגיש בקשה להכרה כ"בית תוכנה" לפי נוהל פנימי שקבעה העירייה ובליווי מסמכים ואסמכתאות התומכים בטענה שליבת פעילותם היא פיתוח תוכנה ומוצרים, ולא אספקת שירותי תוכנה.

 

"קביעת נוהל על ידי רשות מקומית היא דרך טובה להשגת בהירות, אחידות ושקיפות. אולם הניסיון שלנו מלמד שהנוהל שנקבע להכרה בנכס כ'בית תוכנה' מיושם בצורה בעייתית מאוד, באופן שמביא חברות היי-טק לדחיות שווא וחיובים מופרזים", אומר אליהו.

 

אליהו מתכוון למדיניות עיריית תל אביב המכירה בחיוב מופחת רק לחברות הנמצאות בשלבי הפיתוח של התוכנה – כשמרגע שהן מתחילות למכור את המוצר בכמויות גדולות, מרכז הכובד שלהן עובר לשיטת העירייה מפיתוח למכירה. אליהו מסביר: עיריית תל אביב דורשת שעיקר השימוש בנכס בשלב הראשוני, מה שמכונה 'שלב ההזנק', יהיה לצורך פיתוח תוכנה. אבל בכך היא מתעלמת מהעובדה שחברות היי-טק לעולם אינן מפסיקות לפתח את המוצר שלהן".

 

הוא מביא כדוגמה את חברת גוגל – "איך נקבע אם גוגל היא חברת היי-טק או חברה לאספקת שירותי חיפוש מקוונים? אם ננקוט בגישה של העירייה, ייתכן שנגיע למסקנה ששלב הפיתוח הראשוני בגוגל הסתיים; ואולם כולנו יודעים ששלב הפיתוח של מנוע החיפוש גוגל מעולם לא הסתיים, ושהוא ממשיך להתבצע מדי יום".

 

 

עו"ד אלדד וקחי עו"ד אלדד וקחי

 

 

"אמנם עיריית תל אביב קבעה בצו הארנונה שלה סיווג ייעודי לבתי תוכנה, אולם בניגוד למה שניתן לחשוב – הסיווג הייעודי הזה לא בא להיטיב עם חברות ההיי-טק", מסכם אליהו. "למעשה הוא נועד לעשות בדיוק את ההיפך: להצמיד את התעריף שיושת עליהן למקסימום האפשרי בחוק עבור שימושי 'תעשייה ומלאכה'. כך למשל הסיווג הזה שולל מבתי תוכנה את 'היתרון לגודל' שניתן למפעלים גדולים, וזאת למרות שבתי המשפט הכירו בפעילות הנעשית בהם כבעלת מאפיינים זהים לחברות היי-טק גדולות".

 

הגודל כבר לא קובע

עוה"ד אלדד וקחי וענבל שמול-רביב, ממשרד גל ורד וקחי, מעלים בעיה נוספת שיוצר הנוהל שקבעה עיריית תל-אביב: האם הגשת הבקשה במסגרת הנוהל העירוני, להכרה בנכס כבית תוכנה, פוטרת את הנישום מלהגיש השגה על שומת המס? האם המועדים שנקבעו בחוק (60 ימים) למתן מענה להשגה חלים על מנהל הארנונה גם לעניין מענה להגשת הבקשה לפי הנוהל המדובר? וממתי נמנים 30 הימים להגשת הערר מצד הנישום במקרה של מענה לבקשתו לסיווג מופחת ארנונה?

 

"כמי שמנהלים תיקים רבים מול עיריית תל אביב בנושא הזה, נראה לנו כי גם לה אין תשובות ברורות לשאלות האלה", מודה וקחי. "לדעתנו, הנישום חייב לנקוט גם בהליכים רשמיים של השגה וערר, בנוסף להגשת הבקשה לסיווג לפי הנוהל שקבעה העירייה. בכל מקרה אנו ממליצים לפעול באמצעות אנשי מקצוע המתמחים בנושא".

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

 

פאנל פוליטיקה תמר זנדברג זירת הנדלן
זנדברג: דירות קטנות זה לא "דיור בר השגה"; ספקטור: "את לא בכיוון"
פאנל חולון מוטי ששון
ראש העיר חולון: "אם לא תהיה תמ"א 38 - נגבש תוכנית משלנו"