$
מוזיקה

קול במדבר: איתי פרל יוצר אחרי 6 שנות שתיקה

אחרי שש שנים של שתיקה מאז עזב את תל אביב לדרום, הוציא איתי פרל את האלבום "מלון ערבה" והגשים פנטזיה: "ככה רציתי להישמע מהאלבום הראשון"

אלעד בילו 08:5403.10.18

לפני שש שנים עזב איתי פרל את תל אביב, שבה גר יותר מעשור, ועבר לבאר שבע — באקט שלא אופייני להרבה מוזיקאים. "הרגשתי שאני הולך במעגל ומאבד כוח על תחרות ועל כל העניינים של העיר הגדולה. רציתי רק לעוף מפה", הוא מספר. השנה, אחרי שש שנים של תרדמת, נולד אלבומו "מלון ערבה" (ברביעי הבא, 10.10, יופיע איתו בבארבי).

 

"די מהר הדרום הקסים אותי", אומר פרל. "בעיר שקטה, שבה אין הרבה מקום לשיח, אין הסחות ואין פוזות, אפשר לגשת לעומקו של עניין".

פרל השתקע בעיר, פתח בה בר שפועל כבר ארבע שנים ואפילו קנה בית. "עזבתי את תל אביב שנה אחרי המחאה, ונוח לי, המחירים שפויים. קניתי בית, שזה לא נתפס בכלל בתל אביב, הבר שפתחתי הפך להיות מין בית כנסת קטן שלי. יש לי קהילה נעימה שלא הייתי מחליף בשום דבר".

 

אחת הסיבות העיקריות למעבר הסופי שלו לבאר שבע היא צמד המוזיקאים נדב אזולאי וגיל נמט, "אמנים מקומיים ברמה הכי גבוהה שיש", שהרבה בזכותם גם נולד האלבום החדש. אזולאי, מבעלי אולפני קקטוס בעיר, הוא המפיק המוזיקלי של האלבום, הרביעי של פרל (מלבד אלבום נוסף עם דנה ברגר), וגם נמט לקח חלק גדול בעבודה עליו. "הם הכי מקצועיים בתחום שלהם. הוקסמתי מהעובדה שהם לא עברו לתל אביב, שהם לא הלכו לביזנס של המוזיקה. הרגשתי שאלה האנשים שאני רוצה לחיות איתם".

 

 

עטיפת האלבום של פרל "מלון ערבה" עטיפת האלבום של פרל "מלון ערבה" צילום: אוהד רומנו

 

"באתי לפה כזר"

 

גם הבר של פרל היה זרז לאלבום החדש. "על רוב השירים באלבום אמרתי: אפשר לנגן את זה בבר. מטרת האלבום, כמו הבר שלי, היא לגרום לזרים להרגיש בנוח". גם שמו של האלבום קשור למקום, שנמצא בקומת הקרקע של מבנה גדול ונטוש בעיר העתיקה בבאר שבע. בשנות השישים שימש המבנה כמלון פועלים שנקרא "מלון ערבה". "זה מלון מיתולוגי של פעם", מסביר פרל, "וכמי שהיה נווד הרבה שנים ראיתי בעצירה שלי בבאר שבע כאילו הגעתי למלון. באתי לפה כזר, ובזכות קהילת המוזיקאים אני כבר תושב קבע".

 

"מלון ערבה" הוא האלבום הטוב ביותר של פרל, ויש בו מוזיקה נעימה ואינטליגנטית לשעת לילה על הבר, בדיוק כמו שהתכוון המשורר. השירים בו נעים בין אקוסטי לדיסטורשן קליל ומעושן, סיפורי אהבה־אכזבה אטיים שלוקחים את הזמן ברוח הדרומית, כולל מפוחית.

 

"אני מרגיש שהצלחתי לעשות משהו שאני שנים רוצה לעשות", הוא אומר, "אקוסטי־בלוזי, משהו קצת קליט אבל קצת מורכב, לא פופ אבל גם לא אוונגרד, פשוט בית ופזמון. עם אזולאי הגשמתי המון מהפנזטיות האלה, ככה רציתי להישמע מהאלבום הראשון".

 

 

פרל ותמר אייזנמן, אותה הוא מארח בהופעתו הקרובה בבארבי. "לגרום לזרים להרגיש בנוח" פרל ותמר אייזנמן, אותה הוא מארח בהופעתו הקרובה בבארבי. "לגרום לזרים להרגיש בנוח" צילום: אלה מאירוביץ'

 

"הכל אונליין בכל מקרה"

 

למרות המעבר לעיר הדרומית פרל לא הפסיק לעבוד עם אמנים במרכז, והוא אחראי לכתיבתם של להיטים רבים כמו "ממי" של מירי מסיקה, "ארץ תכלת לבנה" של גידי גוב ושירים נוספים לאיה כורם ואפילו לאריק סיני. הוא גם מלווה את יוני רכטר כבר שנים.

 

את העובדה שהוא מושמע פחות הוא לא קושר למרחק הפיזי שלו מלב התעשייה. "תמיד עשיתי מוזיקה לא הכי נפוצה ברדיו, המיקום הגיאוגרפי לא משנה, אני לא הראשון שעזב את המרכז. הכל קורה אונליין בכל מקרה. ברור שאני כן רוצה להיות מושמע ומסוקר בעיתון. אני לא אומר 'וואלה, עזבתי לדרום ואני עושה מוזיקת שוליים ולא אכפת לי'. אבל אין לחץ, יש לי בר שהוא מקור פרנסה נוסף, והרבה יותר קל לי ככה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x