• תפריט
דעות

מחלת העיניים קרטוקונוס: המחלה הים תיכונית שנפוצה במיוחד בישראל

סקר אוניברסיטת קרדיף ומכללת הדסה: שיעור המחלה בישראל עומד על 2.34% וגבוה פי 10 ביחס למדינות מערביות. טיפולים חדשניים ימנעו פגיעה הדרגתית בראייה

ד"ר שמואל לוינגר 09:3630.05.18

בשיתוף "עיניים" – רשת מרכזים רפואיים

 

העין האנושית היא מבנה מורכב ועדין להפליא הדורש תפקוד מושלם והרמוני של עשרות רכיבים. אחד מאותם רכיבים החשובים ביותר לתפקוד העין הוא הקרנית, שכבה עדינה הפוגשת ראשונה את האור בעין ואחראית במידה רבה על מיקודו. שיבוש של צורת הקרנית עתיד להביא לפגיעה בראייה בדרגות שונות, כאשר בדרגות קשות גם עדשות או משקפיים יתקשו לתקן את הנזק הראייתי.

 

קרטוקונוס (Keratoconus) היא מחלת עיניים הגורמת לשיבוש מתמשך במבנה הקרנית, עקב סיבה שאינה ברורה לעולם הרפואי – כך שזו הופכת דקה יותר וקמורה יותר, עד שהיא מגיעה לצורה של קונוס (ומכאן שמה). צורה זו מקשה על תפקוד הקרנית וגורמת לפגיעה קשה ומתמשכת בראייה, לעתים עד כדי עיוורון. המחלה נפוצה באזור הסובב את הים התיכון, תוקפת בעיקר צעירים בגילאי ה־20 (משני המינים), מתמשכת ומחמירה בהדרגה עד שהיא מגיעה להתייצבות לקראת גיל 40.

היות וסיבות המחלה אינן ברורות קשה לחזות מי יחלה בקרטוקונוס. ידוע שיש למחלת הקרטוקונוס מרכיב גנטי – שכן יש אוכלוסיות שבהן המחלה נפוצה במיוחד, כמו בעיראק, איראן וישראל. עם זאת, ברור שהגורם הגנטי אינו הגורם היחיד, מכיוון שרק ל־8% עד 20% מחולי קרטוקונוס יש קרובי משפחה חולים.

 

חוקרים מאוניברסיטת קרדיף בבריטניה וממכללת הדסה בירושלים ניסו לאפיין בשנת 2011 את התחלואה בקרטוקונוס בישראל. לאחר שסקרו כ־1,000 סטודנטים, נמצא כי שכיחות המחלה בישראל גבוהה במיוחד ועומדת על כ־2.34%, פי 10 מהשיעור שהוערך במדינות מערביות. החוקרים מצאו שקרטוקונוס אצל אדם נוסף במשפחה מעלה את הסיכוי לחלות במחלה. כמו כן, מחלה אטופית (דוגמת אסתמה, אטופיק דרמטיטיס ונזלת אלרגית) מקושרת גם היא עם שכיחות גבוהה יותר של המחלה. בהקשר הזה יש להוסיף כי שורה של גורמים סביבתיים והתנהגותיים, ובראשם גירוד תדיר של העין, מקושרים גם הם להופעת המחלה.

 ד"ר שמואל לוינגר, המנהל הרפואי של רשת המרכזיים הרפואיים "עיניים"  ד"ר שמואל לוינגר, המנהל הרפואי של רשת המרכזיים הרפואיים "עיניים" צילום: אילן ספירה

 

באשר לסימני הקרטוקונוס, הרי שמדובר במחלה הפוגעת בשתי העיניים ויכולה להופיע בדרגת חומרה שונה בכל אחת מהן. כמחצית מהחולים מדווחים על הפרעת ראייה רק באחת העיניים בשלביה הראשונים של המחלה, כשעם השנים כאמור היא מחמירה את ההפרעות לראייה. בין הממצאים השכיחים ביותר בקרטוקונוס ניתן לציין ירידה בראייה, קושי בשימוש בעדשות מגע, עלייה מהירה במספר ובצילינדר, כמו גם כאבי ראש והופעת הילות ביום ובלילה.

 

המחלה עצמה מאובחנת באמצעות מיפוי של הקרנית בעזרת מכשירים מתקדמים, כגון EyeSys ו־Sirus Orbscan. מכשירים אלה מודדים את עובי הקרנית במקומות שונים על פני שטח הקרנית, מאפשרים להדגים בצורה מדויקת את הצורה החרוטית של הקרנית ובכך לאבחן בסבירות גבוהה את המחלה. רופא עיניים מנוסה יכול לאתר סימנים מקדימים של המחלה בשלבים התחלתיים ולהציע טיפולים מוקדמים ויעילים יותר. על רקע המרכיב המשפחתי הקשור במחלה מומלץ לכל מי שיש במשפחתו מקרה של קרטוקונוס לשקול ביצוע של סריקת קרנית, גם ללא הופעת תסמינים.

 

בשלבים הראשונים של המחלה ניתן לשפר את הראייה באמצעות משקפיים או עדשות מגע רכות. מכאן והלאה, המטופלים צריכים להכין את עצמם להתאמה תדירה של העדשות בהתאם לקצב התקדמות המחלה. פתרון ביניים נוח עבור חולי קרטוקונוס הוא עדשות קשות: עדשות בעלות מאפיינים ייחודיים המשטחים את הקרנית ומסייעים לשיפור הראייה. נדרשת התאמה אישית של העדשות למבנה העין הייחודי של כל חולה וחולה – כאשר שירות זה ניתן לקבל במרפאת קרטוקונוס ייעודית, הפועלת ברשת המרכזיים הרפואיים "עיניים".

 

בשלבים מתקדמים של המחלה מציעה הרשת שלושה סוגי טיפולים לייצוב הקרנית ולעצירת התקדמות הקרטוקנוס: השתלת טבעות תוך קרניתיות מסוג INTACS, קרוס-לינקינג (cross-linking) ובמקרים הקשים ביותר: השתלת קרנית בלייזר.

 

השתלת טבעות תוך קרניתיות נעשית באמצעות ניתוח של כ־15 דקות בכל עין בעזרת קרן לייזר מהירה ומדויקת. טבעות התמיכה מייצבות את הקרנית ומפחיתות את הסיכון להמשך הדרדרות הראייה. חשוב לציין כי הטבעות מושתלות בהיקף הקרנית ואינן פוגעות בחדות הראייה ובשקיפות של הקרנית במרכז הראייה – והן מאפשרות לחולים לשפר את ראייתם באמצעות עדשות או משקפיים. השתלת טבעות בקרנית היא ניתוח הפיך וניתן במקרה הצורך להוציאן או להוסיף טבעת אם נחוץ.

 

קרוס-לינקינג הוא טיפול נוסף במחלה כאשר ניתן לבצע טיפול זה עם או ללא טבעות. מדובר בפעולה לא פולשנית שבמסגרתה מטפטפים על הקרנית ויטמין B2 ומאירים עליה באמצעות קרני UV. פעולה זו מחזקת את חלבוני הקרנית ומייצבת אותם, ובדרך זו עוצרת את התקדמות המחלה ומאפשרת איזון ארוך טווח באמצעות עדשות או משקפיים.

 

במקרים מורכבים ומתקדמים של המחלה, כשחדות הראייה נפגעת מאוד ואי אפשר לשפר אותה בעזרת עדשות או משקפיים, או במקרים שבהם החולה סובל מכאבים ורגישות בעיניו, ניתן לבצע השתלת קרנית. הקרנית מושתלת בעזרת קרן לייזר מדויקת המבצעת את החיתוך בקרנית התורם ובקרנית המקבל בדיוק באותו קוטר – ומאפשרת החלמה מהירה יותר ותוצאות ראייתיות טובות יותר מאשר בניתוח השתלת קרנית ללא לייזר.

 

למעלה מ־10% מהפונים לרשת "עיניים" במטרה להסיר משקפים מתגלים כסובלים מהמחלה, חלקם מבלי שכלל ידעו על כך עד לבדיקת ההתאמה. הבדיקה המקיפה כוללת סריקה ומיפוי של הקרנית ובדיקת רופא עיניים מומחה המכיר היטב את הנושא. למטופלים אלו לא מומלץ בדרך כלל לבצע ניתוח לייזר להסרת משקפיים, אך ניתן להציע עדשות קרטוקוניות, השתלת טבעות תוך קרניתיות, טיפול קרוס-לינקינג או השתלת קרנית במצבים החמורים. לרשת "עיניים" ניסיון רב הכולל ביצוע מאות טיפולים בקרטוקונוס, בתוצאות טובות מאוד.

 

לסיכום, מחלת הקרטוקונוס נפוצה יחסית בישראל ביחס למדינות אחרות בעולם. התחושה בקרב הרופאים היא כי קיימת עלייה בשכיחות המחלה גם בישראל ומחקרים רבים עוקבים אחר קבוצות חולים לאורך שנים רבות לקבוע דרכי הורשה וטיפול במחלה.

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

הוועידה הכלכלית הלאומית 2017 - יעקב ליצמן
ליצמן: "התקשורת לא צריכה לפרסם ידיעות על תרופות 'מצילות חיים'"
כנס טכנולוגיה ואוכל 2018 - מינגלינג
מה קורה כשטכנולוגיה פוגשת מזון