• תפריט
חדשות הבריאות

"אנחנו מקווים שהכנס ישמש אבן שואבת ובסיס להקמת מכון המחקר"

כנס בינלאומי בנושא חרקים בשירות האדם בדגש על בריאות, רפואה וחקלאות, נערך בעפולה, וסיפק את אקורד הפתיחה להקמת מכון מחקר בעיר עוד השנה

יונתן סידון 09:1012.04.18

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

 

כנס מדעי בינלאומי וראשון מסוגו בישראל נערך בשבוע שעבר בעפולה תחת הכותרת "חרקים בשירות האדם". את האירוע הוביל פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה, ולצדו השתתפו בו חוקרים, רופאים ומדענים מהארץ ומחו"ל. הכנס עצמו סיפק את אקורד הפתיחה להקמתו של מכון מחקרי בבירת העמק שיוקדש לרתימת השימוש בחרקים לשירות המין האנושי, כאשר הכוונה היא שהמרכז יתחיל לפעול עוד במהלך השנה הנוכחית.

 

אחד הפאנלים בכנס הוקדש לנושא "חרקים בשורות הרפואה" ולהרצאתו של ד"ר אייל מלמד – מנהל השירות לכף הרגל וקרסול בקריה הרפואית רמב"ם ומי שמכהן כנשיא החברה הישראלית לכף רגל וקרסול – שעמדה בסימן השימוש בזחלים של זבובים (רימות) בטיפול בכף רגל סוכרתית.

 

פרופ' דן שכטמן פרופ' דן שכטמן צילום: דוברות עיריית עפולה

"היעילות שבשימוש ברימות ברפואה התגלתה די במקרה", מרחיב ד"ר מלמד, "הראשון שהבין את העניין היה רופאו של נפוליאון, דומיניק ז'אן לארה, שהיה רופא הצבא הצרפתי במסעו לארץ ישראל ולמצרים בסוף המאה ה־18. בשלב הראשון אותו רופא ניסה אמנם למנוע מזבובים להתקרב לפצעים אבל כשלא צלח בכך, הוא שם לב שהאינטראקציה בינם ובין הפצעים יוצרת אפקט חיובי. התפתחות נוספת התרחשה במלחמת האזרחים בארצות הברית, כשבמהלך טיפול בחיילים פצועים השכילו שני רופאים להבין שרימות עוזרות לפצעים להירפא והחלו לעשות בהן שימוש. בעידו המודרני, נקודת ציון מרכזית נרשמה במלחמת העולם הראשונה כשהמנתח האמריקאי ד"ר ווליאם בר - מי שנחשב לאחת מאבות האורתופדיה - הבחין שפציעת ירי אצל אחד החיילים החלה להחלים בזכות העובדה שהיא היתה מלאה ברימות. ד"ר בר היה זה שהכניס את הטיפול ברימות לשימוש בזיהומים אורתופדים בבני אדם והראשון שפיתח את השיטה לגידול רימות סטריליות".

 

עוד מוסיף ד"ר מלמד: "בשנות ה־40 של המאה שעברה הופסק השימוש ברימות כמעט לחלוטין בעקבות התרחבות השימוש המסחרי באנטיביוטיקה, ואולם בשנות¬ ה־90 החל להתרחש קאמבק ברחבי העולם. בשנים האחרונות השימוש ברימות הולך וצובר תאוצה ויש מודעות גדולה יותר בקהילה הרפואית לסגולות הייחודיות שלו".

 

על השימוש ברימות ברפואה היום מספר ד"ר מלמד: "השימוש ברימות נהפך לחלק אינטגרלי מטיפול ברגל סוכרתית, פצעי לחץ ופצעי אי ספיקה ורידי – כולם פצעים קשיי ריפוי. הרימות נדרשות בסיוע להטריה, כלומר להליך הכולל ניקוי רקמה נמקית או מזוהמת. לרימות יש שלושה יתרונות ייחודיים: היכולת להבדיל בין רקמה בריאה לרקמה נמקית, הפרשת חומרים שגורמים לעידוד ריפוי ועידוד יצירת רקמת גרעון וכן אפקט אנטי חיידקי. זו גם הסיבה שאנו יכולים להשתמש ברימות גם במקרים שבהם יש חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

 

מעבר ליתרונות הרפואיים, ד"ר מלמד מבקש לשים את הדגש גם על הצד הכלכלי: "הטיפול ברימות חוסך למערכת הרפואית ניתוחים ומוזיל משמעותית את עלויות הטיפול. היום טיפול ברימות נמצא בסל הבריאות, כשתעריף משרד הבריאות עומד סביב סכום של 400 שקל. אגב, ניתן לטפל ברימות על ידי קופות החולים גם במסגרת הקהילה, ובכך לחסוך ימי אשפוז יקרים. תחום הטיפולי בפצע - שכף רגל סוכרתית הוא חלק בלתי נפרד ממנו - הוא תחום של 20-10 מיליארד דולר בשנה. בארץ אני מעריך שמדובר בסכומים של 100-50 מיליון דולר".

 

(מימין) ד"ר אייל מלמד, ראש העיר עפולה יצחק מירון (מימין) ד"ר אייל מלמד, ראש העיר עפולה יצחק מירון צילום: דוברות עיריית עפולה

 

"במה לשיתוף ידע, רעיונות ויוזמות"

חשוב להבין: שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא בתנופה גדול והוא מתרחב לשורה רחבה של תחומים. בין השאר מדובר בשימוש בחרקים כמזון לאדם ולבעלי חיים, בשימוש בחרקים בחקלאות, בשימוש בחרקים בטיפול בפסולת ובשימוש בחרקים בהדברה ביולוגית.

 

ד"ר שמעון שטיינברג, מדען ראשי ומנהל מחקר ופיתוח בחברת ביו-בי ומי ששימש כיו"ר הוועדה המארגנת של הכנס, מציין: "הכנס ביקש להסתכל ממעוף הציפור על הקשר שבין החרקים לאנושות. היום כבר ניתן לומר בפירוש שהעולם מבין את החשיבות של חרקים במגוון רחב של תחומים ואני מאמין שבשנים הבאות כולנו נראה המשך במגמת ההתפתחות. אני סבור שייסדנו כאן מסורת והכנס הזה שזכה לשבחים רבים הוא רק הראשון בדרך לכנסים נוספים. חשוב להודות ליצחק מירון, ראש העיר עפולה, על התמיכה, הסיוע והרוח הגבית. בזכותו הקמת מרכז הידע, שהינו הראשון מסוגו בישראל, הופכת מחזון למציאות. הרצון הגדול הוא שהמקום ישמש בראש ובראשונה מרכז מידע לכל ביטוי חיובי שנוגע לחרקים למען האנושות ומכאן לבניית שיתופי פעולה וחיבורים בין גורמים שונים מתחומים שונים בעולם החרקים, כאלה שאולי יולידו מחקרים ורעיונות למוצרים חדשים ותעשיות חדשות בארץ ובעולם".

 

"הכנס סיפק במה לשיתוף ידע, ניסיון, רעיונות ויוזמות", מדגיש פרופ' שכטמן, "הוועידה תיזכר כמשהו ייחודי וראשוני. זה היה אירוע מוצלח וברמה מקצועית גבוהה מאוד, ואני אומר את זה כמי שכבר השתתף בכמה וכמה ועידות. כאשר ראש העיר יצחק מירון פנה אלי עם הרעיון להקים מרכז מחקר בעפולה הוא לא היה צריך להתאמץ, זה רעיון שמלהיב אותי כבר שנים רבות".

 

יצחק מירון, ראש העיר עפולה, מסכם: "עפולה מתפתחת באופן מואץ והכנס הזה הוא חלק מהכנסת החדשנות אל העיר שלנו. אנחנו מקווים שהמשתתפים בכנס יפיקו ממנו תועלת והוא ישמש אבן שואבת ובסיס להקמת מכון המחקר בנושא החרקים בשירות האדם שיקום עוד השנה בעפולה ויתרגם את יתרונותיה הגיאוגרפיים והתחבורתיים של העיר לטובת העניין החשוב הזה".

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

הוועידה הכלכלית הלאומית 2017 - יעקב ליצמן
ליצמן: "התקשורת לא צריכה לפרסם ידיעות על תרופות 'מצילות חיים'"
כנס טכנולוגיה ואוכל 2018 - קרני לוטן מרקוס
"המהפכה החדשה תשנה את מה שאנחנו חושבים, עושים ומבינים בתחום גידול המזון"