שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חיים בריאים

שינויי אקלים: האיום הגדול ביותר על הבריאות העולמית במאה ה־21

ממצאי דו"ח בריאות וסביבה 2017 בנושאי שינויי אקלים, תהליכי עיור מואצים ודאגה לאוכלוסיות רגישות: כתבה שלישית בסדרה

רינה רפאל 11:0522.02.18

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

 

דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה סוקר 40 תחומים שונים שמשפיעים על בריאות הציבור ועל איכות החיים בישראל. בכתבה זו נבחן את המצב בשלושה תחומים משמעותיים: שינויי אקלים, תהליכי עיור מואצים ודאגה לאוכלוסיות רגישות.

 

ד"ר לינדה בירנבאום, ראש המכון הלאומי האמריקני למדעי בריאות וסביבה, ראש התכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארצות הברית ובעלת שם עולמי בנושאים אלו, אמרה בהתייחס לממצאי הדו"ח: "האיום הגדול ביותר על הבריאות העולמית במאה ה־21 הוא שינויי האקלים. כבר היום אנו עדים לאירועים רבים יותר של מזג אוויר קיצוני, שינויים בתפוצת וקטורים נשאי מחלות והתפשטותו של חוסר הביטחון התזונתי. כל אלו ימשיכו ואף יגברו מכיוון שהטמפרטורה הגלובלית מוסיפה לעלות. גלי החום שאנו עדים להם גורמים למוות ויש להיערך לקראתם במרץ ולהסתגל לכלל התופעות כדי להגן על בריאות האוכלוסייה כולה, ובכלל זה אוכלוסיות רגישות. ישראל היא מדינה קטנה, וכדי לצמצם את זיהום האוויר הגורם להתחממות הגלובלית, נדרש פיתוח של תחבורה ציבורית יעילה יותר ושל מקורות אנרגיה נקיים יותר".

 

ההנחיה התכנונית לשטח פתוח לאדם השתנתה מ־25 מ"ר ל־10-5 מ"ר ההנחיה התכנונית לשטח פתוח לאדם השתנתה מ־25 מ"ר ל־10-5 מ"ר צילום: ohurtsov/Pixabay

 

שינויי מזג האוויר

האתגרים העיקריים הקשורים לשינויי האקלים, כפי שמופיעים בדו"ח, כללו גיבוש תכנית פעולה לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים, תוך חיזוק שיתוף הפעולה בין השירות המטאורולוגי הישראלי למשרד הבריאות ויצירת מאגר נתונים ארצי המאגד את ההשלכות הבריאותיות של שינויי האקלים. בשנים שחלפו הושגה התקדמות משמעותית בפיתוח אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים, אך יצירת מאגר נתונים ארצי כמצוין לעיל, היא עדיין בבחינת אתגר מרכזי. יש צורך באיסוף נתונים על תחלואה ותמותה הקשורים לחום, וכן בניתוח ההיארעות של אסתמה ושל אלרגיות ומחלות אחרות הקשורות לשינויי אקלים. כמו כן, נדרשת הערכה של ההסתגלות הלאומית לשינויי האקלים, ובייחוד בהבנת ההשפעה על בריאות הציבור של גורמים, כגון שריפות, הצפות ותלות גוברת במי שתייה מותפלים. ככל שמפלס המשקעים ממשיך לרדת ומקורות מי השתייה הטבעיים מוסיפים להתייבש, תגבר ההסתמכות על מי שתייה מותפלים. מכאן, ששינויי האקלים יתרמו בעקיפין גם להשפעות שליליות על בריאות הציבור עקב ירידה בצריכת מגנזיום, פלואוריד ויוד.

 

אחד האתגרים בהתמודדות עם שינויי האקלים הוא היעדר מדדים מוגדרים. בשנת 2015 אירח המשרד להגנת הסביבה שתי סדנאות שעסקו בקביעת מדדי הסתגלות לשינויי אקלים, לרבות מדדים בריאותיים. הסדנאות התמקדו בגישות שונות ובניסיון שהצטבר במספר מדינות באירופה בנושא קביעת מדדי ההסתגלות לשינויי האקלים.

 

בהתייחסות להתמודדות עם שינויי האקלים, הכריזה ישראל על יעד הפחתת פליטות עד 2030, הכולל ירידה של 20% בשימוש בתחבורה פרטית. יעד זה מהווה המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שראינו בשנים 2015-2010. ועדיין, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב־2017 מצביעים על עלייה חדה של 5.6% במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל.

שינויי האקלים: מתוך דו"ח בריאות וסביבה 2017, פרק 11 שינויי האקלים: מתוך דו"ח בריאות וסביבה 2017, פרק 11

 

פיתוח מואץ, תיעוש ועיור

תהליכים הגורמים לעלייה בזיהום האוויר ובצפיפות האוכלוסין – כדוגמת פיתוח מואץ, תיעוש ועיור – הם בעלי השפעה פוטנציאלית על בריאות הציבור, כך עולה מהדו"ח. בשנים האחרונות בוצעו שינויים רגולטוריים רבים כדי לאפשר פיתוח אזורי מגורים בעלי צפיפות גבוהה, שרובם תוכננו ללא ביצוע תסקיר השפעה על הבריאות. בדו"ח מצוינים שני שינויים בעלי חשיבות עליונה שלהם השפעה שלילית על בריאות הציבור: המרחק המינימלי הנדרש בין תחנות תדלוק לאזורי מגורים צומצם ל־20 מטרים. ההנחיה התכנונית לשטח פתוח לאדם השתנתה מ־25 מ"ר ל־10-5 מ"ר (והיום היא כוללת פינות רחוב, מדרכות רחבות מהרגיל ושמורות טבע הסמוכות לעיר).

 

אז מה צופן לנו העתיד? אין ספק שאחד האתגרים המרכזיים הוא העמידה מול הלחץ הפוליטי לפיתוח מהיר, בד בבד עם צמצום הסיכונים בתחום בריאות וסביבה וקידום מידה מסוימת של תכנון המביא בחשבון את בריאות הציבור. חשוב לציין כי הנחיות משרד הבריאות לביצוע תסקיר השפעתם של פרויקטי פיתוח על בריאות הכלל טרם התקבלו על ידי מינהל התכנון. עוד עולה מהדו"ח כי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה אינם משתפים פעולה באופן מספק בנוגע להפיכת תסקיר ההשפעה על הבריאות לחלק מתסקיר ההשפעה על הסביבה כאשר מדובר בפרויקטים רחבי היקף בעלי פוטנציאל להשפעות בריאותיות.

 

בנוסף, התכנון העירוני להולכי רגל ולרוכבי אופניים צובר תאוצה בעיקר בתל אביב, אך פחות בערים אחרות שבהן עדיין שולטים תכנון מוכוון רכב ואורח חיים בלתי פעיל הנובע ממנו. כדי להשיג התקדמות משמעותית יותר בנושא זה, נדרשת מעורבות מוגברת מצד המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה בקידום תכנון וסלילה של שבילי אופניים ובמתן תמריצים לרשויות המקומיות.

 

הדו"ח מציין שלושה סעיפים משמעותיים נוספים באתגרי התכנון: הדאגה הציבורית הגוברת בגין הצבת טורבינות רוח בקרבת אזורי מגורים עלולה להוות מכשול בפני המאמצים הממשלתיים לפתח מקורות אנרגיה מתחדשים. יש לפעול להרגעת הציבור מפני חששות נטולי ביסוס מדעי באשר לסיכונים הבריאותיים. יש לייחד תשומת לב דחופה להיעדר מדיניות כוללת לצמצום פליטת חום, קרינה וגזי חממה במדינה כמו ישראל, שבה ריכוזים עירוניים גדולים והיא סובלת מאקלים שהופך לצחיח יותר. היעדר טיפול בבעיית חשיפה לקרינת UV בשטחים ציבוריים עלול להשפיע לטווח ארוך על נטל התחלואה הלאומי, ובכלל זה סרטן. לא קיימת עדיין דרישה לכלול הצללה בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים, והתוצאה היא שטחים רבים – לרבות מגרשים ציבוריים וגינות משחקים – שבהם אין הצללה מספקת.

 

אוכלוסיות חלשות מחזיקות בנתח גדול מאוד של נטל התחלואה הנקשר לחשיפות סביבתיות אוכלוסיות חלשות מחזיקות בנתח גדול מאוד של נטל התחלואה הנקשר לחשיפות סביבתיות צילום: StockSnap/Pixabay

 

נשים הרות, ילדים, קשישים וערבים

המונח "אוכלוסיות רגישות" מתייחס לתת קבוצות שבהן החשיפות הסביבתית גבוהות יותר מאשר בכלל האוכלוסייה, ומכאן שפוטנציאל הרגישות שלהן להשפעות שליליות הוא גדול יותר. כיום הולכות ומצטברות ראיות שאוכלוסיות חלשות מחזיקות בנתח גדול מאוד – שאינו תואם את חלקן היחסי באוכלוסייה – של נטל התחלואה הנקשר לחשיפות סביבתיות. האוכלוסיות הרגישות העיקריות בישראל בעלות הפוטנציאל לרגישות מוגברת לחשיפות סביבתיות הן ילדים ונשים בהיריון; אוכלוסיות ערביות, ובכלל זה בדואים; חולים כרוניים וקשישים.

 

ב־2016 החליטה הממשלה על פיתוח תכנית לאומית לבריאות וסביבה, עם דגש מיוחד על אוכלוסיות רגישות, כשאחד האתגרים בתכנית יהיה זיהוי אוכלוסיות רגישות נוספות בישראל, תוך התאמת יעדים ומטרות ייחודיות לקבוצות הרגישות השונות.

 

בנוסף, חשוב לזכור כי המדיניות והחקיקה בנושאי בריאות וסביבה בישראל ישימות בתוך גבולותיה הגיאוגרפיים של המדינה, ואולם ישראל מוקפת מדינות ושטחים שבהם יש פיקוח רגולטורי מופחת בכל הקשור לזיהום תעשייתי, שימוש בחומרי הדברה והרכב מוצרי הצריכה שזולגים אל ישראל. למשל, מחקר שפורסם ב־2014 הראה כי 42% מצעצועי הפלסטיק שנמכרו בשוק הפלסטיני הכילו ריכוזי עופרת גבוהים מהשיעור המרבי המותר.

 

במצב הנוכחי, איננו יודעים אילו אוכלוסיות בישראל הן הרגישות ביותר לסוגיות המהוות אתגרי בריאות וסביבה חדשים. לדוגמה, לא ברור כיצד משפיעים גורמים, כמו תזונה שונה ורגישויות כאלה ואחרות, על ספיגת מגנזיום ויוד ממי שתייה. ישנן עדויות ששונות גנטית משפיעה על הרגישות למתכות כבדות, חומרי הדברה מקבוצת הזרחנים האורגניים ומזהמים סביבתיים אחרים.

 

משרדי ממשלה – ובהם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה – מפרסמים אמנם המלצות מיוחדות לאוכלוסיות רגישות, אך לא ברור באיזו מידה המלצות אלה מגיעות לקהל היעד שלהן בשל מגבלות שפה ונגישות לאמצעי תקשורת. שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה וארגוניים חברתיים אזרחיים הפועלים למען אוכלוסיות רגישות, עשוי לשפר את זרימת המידע בנוגע לסיכונים סביבתיים ומניעתם, ועשוי לקדם מנגנונים לשיתוף הציבור.

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

 

הוועידה הכלכלית הלאומית 2017 - יעקב ליצמן
ליצמן: "התקשורת לא צריכה לפרסם ידיעות על תרופות 'מצילות חיים'"
כנס טכנולוגיה ואוכל 2018 - מינגלינג
מה קורה כשטכנולוגיה פוגשת מזון
עוד בזירת הבריאות