שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חיים בריאים

דו"ח בריאות וסביבה 2017: האתגר בנושא קרינה בלתי מייננת הוא הגברת מודעות הציבור לסכנות

ממצאי הדו"ח בתחומי חומרי הדברה, כימיקלים מסוכנים במוצרי צריכה וקרינה בלתי מייננת חושפים תמונה עגומה, אבל יש מקום לאופטימיות. כתבה שנייה בסדרה

רינה רפאל 09:4518.02.18

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

 

מה אתם יודעים על חומרי הדברה, כימיקלים במוצרי צריכה וקרינה בלתי מייננת? לא מספיק ככל הנראה. למעשה גם בקרב הרשויות והגופים שאמונים על שמירת הבריאות שלנו, הידע המסודר על דרכי ההתמודדות עם נושאים אלה החל להצטבר רק בשנים האחרונות.

 

"בשנת 2016 התקבלה החלטת ממשלה – לגבש תכנית לאומית לבריאות וסביבה שמטרתה לבחון מפגעים סביבתיים בעלי השלכות בריאותיות, ולתקצב את הטיפול בהם כדי לשמור על הבריאות ועל איכות החיים של הציבור ושל הדורות הבאים", מסביר פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בהקדמה לדו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה שפורסם באחרונה.

 

"הטיפול בנושאים של בריאות וסביבה בישראל מאתגר במיוחד", הוא מוסיף, "ישראל, בהיותה מדינה קטנה, צפופה ובעלת משאבי טבע מוגבלים, נדרשת להתמודד עם מגוון נושאים הנוגעים לבריאות וסביבה. לעתים קרובות העיסוק בנושאים אלה מתעורר בעקבות משברים, כגון הרעלות מחומרי הדברה או ריכוזים חריגים של מתכות במכונות קפה. תהליך הכנתו של דו"ח בריאות וסביבה 2017 הוא הזדמנות ולהעריך בצורה אינטגרטיבית את העשייה וההתקדמות בתחום זה ולזהות אתגרים ויעדים לעתיד".

 

 צילום: wuzefe/Pixabay

 

מול אילו אתגרים נתמודד בשנים הקרובות?

"האתגרים המונחים לפתחנו הם רבים: עדיין יש פערי ידע בנוגע להשפעתן של חשיפות סביבתיות על בריאות האדם, ישנו מחסור בהערכת סיכונים במגוון נושאים, והולך וגובר השימוש בחומרים חדשים (Emerging compounds) ובסוגים שונים של קרינה במסגרת פיתוחים טכנולוגים ותעשייתיים מהשנים האחרונות".

להלן סקירה קצרה של המצב הקיים, אל מול ההתקדמות והאתגרים העתידיים בשלושה תחומי השפעה מרכזיים הנוגעים לכל אזרח במדינה.

 

חומרי הדברה

עובדה ידועה היא שחשיפה אקוטית למינונים גבוהים של חומרי הדברה מסוימים עלולה לגרום לבעיות בריאותיות חמורות, כולל בעיות נוירולוגיות ועד מוות. בין ינואר 2015 לאוקטובר 2016 הוגשו 255 תלונות ציבור באזורים חקלאיים, ובהן 128 דיווחים על תסמיני בריאות שליליים. בין ינואר 2014 לדצמבר 2015 דווחו 26 מקרים של שימוש ביתי לא חוקי בחומרי הדברה חקלאיים. שתי ילדות נפטרו ב־2014 בעקבות שימוש לא חוקי בפוספין (גז זרחן מימני) להדברה בבניין מגורים בירושלים, וב־2015 דווח על מקרה נוסף של שימוש לא חוקי בפוספין בבניין מגורים בהרצליה.

 

כיצד זה קורה? דו"ח 2017 קובע כי לא הייתה התקדמות משמעותית בהקמתה של ועדה משותפת לרישום חומרי הדברה. אחד המכשולים העיקריים בקידומה של מדיניות מקיפה בנושא חומרי הדברה בישראל הוא החפיפה – ולעתים הפיצול – של תחומי האחריות בין גופים ממשלתיים רבים. הדבר מהווה מכשול בדרך לעדכון התקנות והסדרת מכירת חומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים וחומרי הדברה בקרב בתי ספר.

 

כימיקלים מסוכנים במוצרי הצריכה

בשנים 2017-2015 פרסם משרד הכלכלה והתעשייה כמה אזהרות לציבור וקריאות להחזרה (recalls) של מוצרים בשל חריגות שנמצאו בבדיקות כימיות, בהן קריאה להחזרה של מוצצים המכילים ניטרוזמינים (חומרים מסרטנים) ברמות שמעל לתקן וצעצועים המכילים פתלאטים (חומרים מגמישים בתעשיית הפלסטיק) ברמות שמעל לתקן; ב־2017 פרסם משרד הבריאות אזהרה לציבור בדבר מתכות כבדות בתכשיטי ילדים.

 

צעצועים, מוצצים או תכשירי איפור יכולים לסכן אותנו כי בניגוד לארצות הברית ואירופה, בישראל אין מסגרת רגולטורית לבחינה שיטתית של כימיקלים ומתכות במוצרי צריכה, ובמקביל, היעדר פיקוח ואכיפה מאפשר מכירת מוצרים מסוכנים בהיקפים נרחבים, גם בתחומים שבהם הרגולציה אפקטיבית.

 

הבשורות הטובות הן כי בשלוש השנים האחרונות הושגה התקדמות בשיתוף הפעולה ובהעברת נתונים בין משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה ומכון התקנים הישראלי – זאת במטרה לקדם תקנים חדשים, להכריז על תקנים כמחייבים ולאכוף דרישות חובה קיימות בנוגע למוצרי צריכה. עם זאת, עדיין אין מנגנון פורמלי להבטחת שיתוף פעולה וזרימת מידע הדדית בין המשרדים. אתגר משמעותי נוסף הוא להבטיח כי תקנים חדשים יתחשבו באופן משמעותי בבריאות הציבור ויתווספו לשיקולים הכלכליים הקיימים כיום בקביעת תקנות הסחר והייבוא מול אירופה וארצות הברית.

 

חומרי הדברה: מתוך דו"ח בריאות וסביבה 2017, פרק 6 חומרי הדברה: מתוך דו"ח בריאות וסביבה 2017, פרק 6

 

קרינה בלתי מייננת

המונח "קרינה בלתי מייננת" (Non-Ionizing Radiation – NIR) מתייחס לקרינה אלקטרומגנטית בעלת אנרגיה שאינה מספיקה כדי ליינן (תהליך שינוי מטען חשמלי) אטומים או מולקולות. בחיים המודרניים אנו נחשפים לקרינה זו על בסיס יומיומי באמצעות המיקרוגל, הרדיו, מתקני תקשורת אלחוטיים, ובכלל זה טלפונים סלולריים ורשתות סלולריות. הדאגה העיקרית מקרינה זו נוגעת כמובן לסיכונים בריאותיים פוטנציאליים. מחקרים הנערכים ברחבי העולם מוצאים קשר בין מחלות לחשיפה לקרינה ולכן מקובל לנטר ולהגביל אותה.

 

בישראל, חוק הקרינה הבלתי מייננת משנת 2006 מעניק למשרד להגנת הסביבה סמכות להגדיר ולהגביל את רמות החשיפה המרביות. בשנת 2011 המליצו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה על קווים מנחים לקביעת רמות מרביות מותרות של חשיפה לקרינה, אולם ההמלצות הללו לא תורגמו לתקנות בשל התנגדות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומשרד האוצר. בשנת 2015 הוגשה לבית המשפט העליון עתירה המבקשת שהמשרד להגנת הסביבה יקבע תקנות בדבר חשיפה לקרינה בתדרים נמוכים מאוד. עדיין לא הושגה התקדמות בנושא והמחסום העיקרי הוא מחלוקת על העלויות של יישום התקנות. בשנת 2013, בעקבות החלטת ממשלה, הקימו המשרד להגנת הסביבה ומשרד המדע והטכנולוגיה את מרכז הידע תנודע – מרכז ידע לאומי בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעותיה על בריאות הציבור. מרכז תנודע אוסף ומעבד ידע מדעי על קרינה בלתי מייננת, מנתח אותו, מנגיש אותו לקהל ואף ממליץ על צעדים לצמצום החשיפה והסיכונים הקשורים אליה. המרכז פועל להרחבת הידע בתחום זה ומנחה את הציבור בקבלת החלטות מושכלות בנוגע לשימוש בטכנולוגיות שבהן מעורבת קרינה בלתי מייננת.

 

למרות צעדים אלה נראה כי המודעות עדיין נמוכה. בציבור הרחב ניכרת התעלמות מהמלצות משרד הבריאות בנושא הפחתת החשיפה לקרינה זו (באמצעות שימוש בדיבורית או באוזניות למשל), והאתגר המרכזי כיום הוא הגברת המודעות. במקביל לניסיונות צמצום והפחתת החשיפה, העתיד מזמן לנו גם כיוונים הפוכים. כך לדוגמה, מנהלת ערים חכמות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים חותרת לשלב טכנולוגיות מידע ותקשורת ברשויות המקומיות כדי לשפר היבטים אדמיניסטרטיביים, ניהוליים וכלכליים. בנוסף, הצעות כמו המרת מוני מים ומוני גז ביתיים במכשירי מדידה אלחוטיים חכמים, עלולות להגביר את החשיפה של כולנו לקרינה.

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

x