שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
השקעות ומימון

מגמה: עוברים מהמרכז אל הפריפריה

כ־33 אלף משפחות עברו מאזור המרכז להתגורר ביישובי הנגב והגליל בשנים 2016-2002. התהליך המורכב וההכרח להחזיק שתי מכוניות כנראה לא עומדים בפני הרצון באיכות וסגנון חיים אחרים

יעל גל-און 09:4724.12.17

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

 

על רקע יישומה של תכנית מחיר למשתכן של שר האוצר משה כחלון, הסכמי הגג שברובם הגדול כבר נחתמו וההאטה שחווה שוק הנדל"ן בישראל, כבר למעלה מעשור אלפי זוגות צעירים בוחרים להעתיק את חייהם מדירה בעיר ועוברים להתגורר בהרחבות הקהילתיות בקיבוצים ובמושבים בפריפריה.

 

על פי נתונים של תנועת אור, בשנים 2016-2002 עברו כ־33 אלף משפחות להתגורר ביישובי הנגב והגליל. בנוסף, מרכז המידע של תנועת אור ליווה בשנת 2017 מעל ל־3,600 משפחות חדשות שלראשונה החלו את תהליך המעבר לנגב ולגליל ו־2,124 משפחות שהשלימו את התהליך ועברו להתגורר ביישובים.

 

 

 

 

 

 

לצאת מהמגדלים אל הבית בכפר. מגדלי גינדי שרונה בתל אביב לצאת מהמגדלים אל הבית בכפר. מגדלי גינדי שרונה בתל אביב צילום: אריק דורי

 

"אנחנו מעדכנים את החזון של מדינת ישראל", אומר מנכ"ל התנועה רוני פלמר. "מאז הרצל ובן גוריון אף אחד לא כתב את הפרק הבא. מחקרים שעשינו מראים כי מדינת ישראל תכפיל את עצמה ב־30 השנים הבאות ומדובר בתוספת של 2.5 מיליון דירות. מה שאומר שקיים במדינה פער של 80 אלף יחידות דיור בכל שנה. אנחנו פועלים לתיקון היסטורי שכולל את הפיכת עיירות הפיתוח למקום לעלייה לרגל לתושבי המרכז וחיזוק יישובי הנגב והגליל דרך ההרחבות הקהילתיות".

 

במחקר שנערך כבר ב־2013 על ידי ד"ר יעקב אזרחי מחברת מרטנס הופמן עבור משרד הבינוי והשיכון עולה כי "איכות החיים וסגנון החיים בהתיישבות הכפרית היו הסיבות העיקריות שהניעו זוגות צעירים לעזוב דירה בעיר ולעבור למרחב הכפרי הקהילתי בפריפריה". הסיבה לפריחת הנדל'ן במרחב הכפרי לא הייתה אידיאולוגית. הקיבוצים והמושבים שנקלעו לחובות כלכליים קשים בשנות ה־80 הגיעו להסדר עם המדינה על הפשרת שטחים כלכליים והסבתם להרחבות קהילתיות, וכך הציעו למשפחות, מלבד בית צמוד קרקע עם חצר, גם איכות חיים הכוללת חינוך, חיי קהילה וחברה, והרוכשים הצביעו ברגליים. מהמחקר עולה כי "עבור מרבית התושבים, המעבר ליישובים הכפריים הוא לא פחות מ'מהפך'. מרביתם הגיעו לפריפריה מהמרכז". על פי הנתונים, גילם הממוצע של העוברים ליישובים כפריים היה 40.5, כלומר, מדובר במשפחות צעירות. 89% דיווחו על שיפור מבחינת הדיור (מגורים בבעלות, בית גדול יותר, חצר), 54% עברו ממגורים בשכירות למגורים בבעלות, 66% דיווחו על שינוי לטובה מבחינת הפרנסה, 67% מתוכם הגיעו מחוץ לאזור הצפון או הדרום ו־72% באו מהערים.

 

 

פאי התפלגות הפונים לתנועת אור באחוזים לפי אזורים – נגב/גליל פאי התפלגות הפונים לתנועת אור באחוזים לפי אזורים – נגב/גליל

 

ועדת קבלה והליך רכישה מורכב

רונית, רואת חשבון, ודורון, איש הייטק, הורים לשלושה ילדים, התגוררו בדירת 4 חדרים בבעלותם באשקלון. הם שילמו משכנתא בגובה של 3,400 שקלים בחודש וחלמו לעבור לעיר הגדולה. חברים שהתעניינו בהרחבה הקהילתית במושב תלמי יפה במועצה האזורית חוף אשקלון, שכנעו אותם "רק לבוא לראות", והשניים קיבלו החלטה לבנות שם את ביתם. הם מכרו את הדירה באשקלון ב־900 אלף שקלים וגייסו 900 אלף שקלים נוספים מההורים לטובת רכישת קרקע ביישוב. רעיון המעבר מהעיר לכפר קסם להם כל כך שהם שכרו דירה במושב לאורך כל תהליך הבנייה שנמשך כשנה. עלות הבנייה הסתכמה בכמיליון שקלים.

 

אולם לא בכך מסתכם סיפורם של רונית ודורון. במועצה האזורית חוף אשקלון שונו אזורי הרישום לבית הספר ובני הזוג קיבלו הודעה כי ילדיהם יאלצו לעבור לבית ספר אחר במועצה האזורית שער הנגב. רונית ודורון שכרו בית בהרחבה בקיבוץ גבים בשער הנגב בעלות של 5,200 שקלים לחודש והשכירו את ביתם בתלמי יפה תמורת 4,900 שקלים לחודש. המהלך הזה השתלם להם מכיוון שקיבוץ גבים זוכה בהטבות מס, וכך נתווספו לחשבון הבנק שלהם 7,000 שקלים נטו בכל חודש. מבחינת הוצאות רכב, רונית נוהגת במכונית חברה ולדורון יש הסדר הוצאות רכב ממקום עבודתו.

 

"שנינו נולדנו בערים וגדלנו בבניין מגורים. המעבר להרחבה קהילתית משנה את כל החיים", מספרת רונית, "הצטרפתי לוועדת תרבות והקמנו חיי קהילה של חגים, אירועים משפחתיים ואירועי ספורט משותפים. הקהילה הפכה לסוג של משפחה והחברים מהעיר אוהבים לבוא להתארח. החסרונות הם ההכרח להחזיק שתי מכוניות, הכל רחוק, התחבורה הציבורית מעטה ומסורבלת, לא יורדים למכולת כמו בעיר, ואנחנו צריכים לקום ממש מוקדם לעבודה. אבל בסך הכל רמת החיים שלנו עלתה מאוד". יחד עם זאת, תהליך הרכישה של בית בהרחבה מורכב יותר מרכישת דירה בעיר, וכולל התקשרות חוזית עם שלושה גורמים: רשות מקרקעי ישראל (להלן בעל הקרקע), היזם (להלן עוסק בעבודות פיתוח וספק שירותי בנייה) והיישוב עצמו. אגב, לפני כל מעבר להרחבה נדרש לעבור ועדת קבלה.

 

הבית של רונית ודורון בתלמי יפה הבית של רונית ודורון בתלמי יפה צילום: יהודית- לעאל

 

דגימת מחירים

ביישוב הקהילתי אבשלום, במועצה האזורית אשכול, בית פרטי עם 5 חדרים, מוצע למכירה ב־830 אלף שקלים;

בקיבוץ שובל, במועצה האזורית בני שמעון, בית דו־משפחתי עם 4 חדרים, מוצע למכירה ב־750 אלף שקלים;

בקיבוץ רביבים, במועצה האזורית רמת הנגב, מגרש בגודל חצי דונם, מוצע למכירה ב־450 אלף שקלים;

בקיבוץ הגושרים, במועצה האזורית הגליל העליון, מגרש בגודל חצי דונם, מוצע למכירה ב־900 אלף שקלים;

במועצה המקומית גבעת עדה, מגרש בגודל חצי דונם, מוצע למכירה ב־550 אלף שקלים;

ביישוב שדמות מחולה, בבקעת הירדן, בית פרטי עם 4 חדרים מוצע למכירה במיליון שקלים.

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

 

פאנל קריית אונו יעקב אטרקצ
יעקב אטרקצ'י: "התמקדות הערים בתמ"א 38 תביא לעלייה במחירי הדיור"
פאנל התחדשות עירונית ברחובות זירת הנדלן
פינוי-בינוי? "קרית משה כבר חרושה בהערות אזהרה של מאכערים"