• תפריט
אמנות ועיצוב

הבהלה לזהב: תערוכה חדשה על בלוקצ'יין

"כל בלוק בבלוקצ'יין נוצר ללא מרכזי ניהול ופיקוח. זוהי מהפכה", מכריזה האמנית שירלי שור, שהעמידה את הטכנולוגיה שאחראית לביטקוין במרכז תערוכה חדשה

קרן-אור גרינברג 08:2120.12.17

 

 

דמיינו עולם שאין בו התחלה או סוף. הפעולות מתנהלות בו בצורה דינמית ומתמשכת בלי מרכזי שליטה, אלא בין אדם לחברו. זו התפיסה הטכנולוגית שעומדת מאחורי הבלוקצ'יין, טכנולוגיית מחשוב שבה מחליפים "בלוקים" מוצפנים של מידע דרך רשת תקשורת. אחד מיישומיה המוכרים של הבלוקצ'יין הוא הביטקוין, הראשון מבין המטבעות הווירטואליים. הסוחרים שעשו בו שימוש לראשונה ב־2009, הפכו מאז למיליארדרים וסחפו עמם ציבור משקיעים. המטבע, שערכו זינק ב־1,700% מתחילת השנה, הכניס את העולם לסחרור. את העולם הדיגיטלי הזה העמידה אמנית הניו מדיה שירלי שור, בתערוכת היחיד קרפיטומאניה, בגלריה זימאק בתל אביב. "כל בלוק כזה בבלוקצ'יין נוצר באמצעות שיתופי מידע ללא התערבות חיצונית או מרכזי ניהול ופיקוח. זוהי מהפכה", מכריזה שור. "זאת היתה הכוונה גם שהקימו את האינטרנט, והיא קשורה לשקיפות ודמוקרטיה. היום האינטרנט 'שבור' והבלוקצ'יין הוא האלטרנטיבה הברורה".

 

את ההתרגשות של ימי לידת האינטרנט שור מכירה מקרוב. אז, בשלהי שנות התשעים, היא חיה בסן פרנסיסקו עם בעלה היזם אביב אייל. "זה היה תור הזהב של הגל הראשון של האינטרנט. הכל היה פתוח והשמים היו הגבול. גרתי בבניין לופטים, והשכנים היו חברות סטארט־אפ קטנות בראשית הדרך כמו טוויטר. בערבים היינו יושבים על פיצות ויין ומגלגלים רעיונות. ההרגשה היתה שהולכים לשנות את העולם. אני תמיד לקחתי את הטכנולוגיות לנתיבים אמנותיים, ויצרתי עבודות שהרגשתי שמשקפות את הלך הרוח החברתי־טכנולוגי של התקופה".

 

לידת האינטרנט

 

שור היא בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ותולדות האמנות מאוניברסיטת תל־אביב, תואר בביקורת ותיאוריה מקמרה אובסקורה ותואר שני באמנות מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. כששכניה לקחו חלק במהפכת האינטרנט, היא כתבה סדרת תוכנות בשפת הקוד ++C שבאמצעותן ניסתה לתאר משהו מהמציאות סביבה. "התוכנות ציירו 'מציאות' בזמן אמת כך שהיו דינמיות, רנדומליות ואינסופיות. הדימויים נכתבו, נמחקו, השתנו, התרבו ללא הפסק. אהבתי את הרעיון שאני יכולה לייצר עולם ולתת לו חיים משלו. עד שלא לחצתי esc הכל המשיך התפתח והשתנה". התוכנות שכתבה היוו את הלב ליצירה שלה שהתפתחה לכדי מיצבים, פסלים וצילומים. "תמיד חזרתי אליהן וגיליתי אוצרות. הן הקודים הפרטיים שלי. החתימה שלי", היא מספרת.

 

קריפטומאניה היא תערוכת היחיד הראשונה שלה בארץ אחרי שנות עשייה בארה"ב, שם הציגה בעיקר בניו יורק ובסן פרנסיסקו. "במהלך שנות פעילותה יצרה שירלי אוסף מקורי של שפות קוד המיוצרות בזמן אמת, המשמשות מילון פרטי שממנו היא מרכיבה עולם דימויים מופשט, מינימליסטי וגיאומטרי שיוצר דיאלוג בין־תחומי המשלב את עולמות הארכיטקטורה, האופנה, המוזיקה והתרבות העכשווית", מספר אוצר התערוכה ירון הרמתי. החיבור שלה לעולם האופנה מתבטא גם באהדה של מעצבים כמו אנג'לה מיסוני, שנחשפה לעבודה של שור אשר התכתבה עם הצבעוניות של המותג, ורכשה אותה לאוסף הפרטי שלה.

 

 צילום: שירלי שור

 

 צילום: שירלי שור

 

 

 צילום: שירלי שור

 

 

מתוך התערוכה מתוך התערוכה צילום: שירלי שור

 

 

האשטאג בצבע ביטקוין

 

התערוכה קריפטומאניה מורכבת, בין השאר, מסדרת צילומים שנלקחו מתוך עבודות הקוד שיוצרות מעין אלמנטים אדריכליים מופשטים. את שפת הגריד והאלמנטים האדריכליים מבטאת גם עבודת הווידיאו "Strange Days" ובצילומים הפזורים בחלל בהם הגוף האנושי מתמזג עם האלגוריתם. שור מסבירה שמדובר פה ב"לידתו של 'האדם החדש'. הגוף שהתחבר לרשת והפך חלק ממנה. כמו עוד בלוק בשרשרת הבלוקצ'יין. הגוף החדש מתפקד כמדיום, פורטל שדרכו פעולות מתבצעות ומתחבר לממשקים אחרים וגופי מידע. העבודה מטשטשת את הגבול בין האדם למכונה־לרשת ומעלה את השאלה האם הגוף 'כלוא' בתוך הרשת, או שהתחבר אליה לפני זמן כה רב וכעת הוא אחד הם? ואולי עתה מנסה להצפין את עצמו כדי לשמור על פרטיותו?". גם בעבודה "Eve" שור בוחנת את עיצוב הזהות ומציגה דמות שפניה מורכבים מפיקסלים משתנים הלקוחים מצילומים שלה ושל נשים שונות, ויוצרים בכל עת זהות חדשה.

 

המסע בתערוכה מתחיל ביצירה "The Book of Life", המורכב ממסך דיגיטלי שבאמצעותו הצופה יכול לנווט בתוך ספר, בעוד הספר כותב את עצמו מחדש ללא הרף על בסיס קוד. עבודות מבוססות קוד, להבדיל מעבודות וידיאו שמוקרנות בלופ סגור, יוצרות את עצמן מחדש בכל רגע בזמן אמת, ופריים שעבר לא יהיה דומה לזה שאחריו. "הצופה מתבונן אל תוך תהליכים דינמיים מתמשכים. העבודה מנוסחת בידי אלגוריתם שהפך פואטי ונגיש לכל, אבל רק מי שמיומן בכתיבת קוד יכול לפענח חלקים מהצופן", מסבירה שור.

 

במיצב שחותם את התערוכה, "Lost and found", שור בשיתוף אמן הברזל אדם סטיל, הציבה ערמה של 65 האשטאגים יצוקי ברונזה כעדות לשפה ולמילים שאיבדו משמעות בעולם של רשתות חברתיות והצפת המידע. צבעם הזהוב מרמז על עידן "הזהב החדש" של הביטקוין ודומיהם. "האשטאג שהפך למסמן ריק מתוכן המבקש מהצופה ליצוק משמעויות חדשות", היא מסבירה.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x