• תפריט
שוק ההון

איל וולדמן יוצא לקרב של חייו: "ננצח במלחמה"

מייסד ומנכ"ל מלאנוקס לא נרתע מהאיומים של קרן סטארבורד להחלפת הדירקטוריון והנהלת החברה – ומכריז בגאווה כי "תהיה מלחמה ואנחנו ננצח". את חוסר הצמיחה בשנה האחרונה הוא מייחס ל"פספוס" – ומאמין שלא רחוק היום שהחברה תגיע להכנסות של מיליארד דולר בשנה

דרור רייך 06:5228.11.17
"ניסים תשמע, תהיה מלחמה... ואנחנו נצא מנצחים" – כך הכריז בסוף השבוע האחרון בעמוד הפייסבוק שלו איל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס, ברקע התקפות על החברה מצד הקרן האקטיביסטיות סטארבורד מוול סטריט. הקרן רכשה לאחרונה כ־10.7% ממניות החברה שבראשה הוא עומד, העלתה חששות בחברה שהיא עומדת להזיז אותו ממקומו והכריזה כי "אם מלאנוקס לא תעבוד איתנו, הדירקטוריון יוחלף" – אך וולדמן לא מתכוון לזוז ללא מאבק.

 

ההכרזה הגיעה לאחר ערב חברה שבו הופיע עברי לידר, שאת שירו ציטט וולדמן, מול 3,000 עובדיו ובני זוגם בגני התערוכה בתל אביב. "כמעט 20 שנה אני במלאנוקס, יותר משליש מחיי", אמר וולדמן באותו ערב על הבמה, מעט לפני שהעובדים החלו לשיר עם לידר על המלחמה המתקרבת. "חוויתי פה רגעים קשים לצד תקופות מדהימות, ואני אישאר כאן גם ב־20 השנים הבאות".

 

אייל וולדמן מנכ"ל מלאנוקס אייל וולדמן מנכ"ל מלאנוקס צילום: Moo films Production

 

 

"איל הוא לא מישהו שיפחידו אותו. הוא לוחם, ולא פראייר של אף אחד", אמר ל"כלכליסט" אחד מעובדי החברה. "הוא דיבר מעל הבמה על העתיד בלי לראות בעיניים".

"אנחנו צומחים, פשוט עושים את זה במדרגות"

 

בראיון שקיימנו עם וולדמן במטה החברה ביקנעם, מעט לפני רכישת המניות על ידי קרן סטארבורד, הוא נראה נינוח מאוד, לבוש במיטב המסורת המארק צוקרברגית במכנסי ג'ינס וקפוצ'ון, ומרגיש בבית. החברה אמנם לא צמחה ב־2017, אבל וולדמן לא מודאג. "בארבע השנים שבין 2013 ל־2016 גדלנו בקצב של 30% בשנה, ב־2017 היינו אמנם ללא שינוי, אבל אנחנו צפויים לגדול ב־2018 בקצב דו־ספרתי בריא. אנחנו פשוט עושים את זה במדרגות", הסביר וולדמן.

 

בנק ההשקעות ברקליס הוציאו לאחרונה סקירה על מניית מלאנוקס תחת הכותרת "יכולת מוגבלת להפתיע", אבל גם זה לא מטריד את מנוחתו של וולדמן. "היה פספוס של טיימינג", אומר מי שייסד את החברה ב־1999 וראה אותה צומחת לשווי שיא של 5 מיליארד דולר ב־2012 וצונחת לשווי של 3 מיליארד דולר כיום. "כל אחד זכותו להגיד מה שהוא רוצה, מלאנוקס נמצאת במקום טוב, אין הרבה חברות בגדלים שלנו שעושות קפיצות כאלה. האנליסטים מאוכזבים שמה שקרה הוא לא מה שקורה".

 

"מלאנוקס שלי" - האזינו לראיון עם אייל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מאלנוקס, בפודקאסט "30 דקות או פחות"

 

 

 

בסוף אוקטובר פרסמה מלאנוקס את תוצאות הרבעון השלישי של 2017 – עם צמיחה שנתית של 1% בלבד. היא אמנם עמדה במרבית התחזיות, אך סיפקה תחזית נמוכה מעט מהצפוי לרבעון הבא. החברה רשמה הכנסות של 225.7 מיליון דולר, צמיחה רבעונית של 6%, נמוך במעט מההערכות להכנסות של 226.8 מיליון דולר. הרווח למניה עמד על 71 סנט (non-GAAP), מעל ציפיות האנליסטים לרווח של 63 סנט, אך נמוך ב־24% לעומת 93 סנט למניה ברבעון המקביל. מלאנוקס לא צופה צמיחה גם בתחזיות שפרסמה לקראת תוצאות הרבעון הבא, וצופה כי ההכנסות יעמדו על 230–240 מיליון דולר. מלאנוקס לא סיפקה בדו"חות תחזית ל־2018, אך צופה צמיחה בשנה הבאה.

 

"בגדול, אני מאמין בביצועים", אמר וולדמן ל"כלכליסט" בתגובה לתוצאות החברה. "אנחנו בעיכוב של כמה מוצרים, אבל ברגע שהם ייצאו לשוק והמספרים יגדלו, גם נקבל המלצות טובות. לדעתי כשמורידים המלצה, זה הזמן לקנייה, לפחות בחלק מהמקומות. בגלל שאנחנו מוערכים מתחת לשווי האמיתי בצורה משמעותית, זה זמן טוב להצטרף לחברה – והביצועים שלנו יעלו גם את מחיר המניה. השווי שלנו צריך להיות הרבה יותר גבוה".

 

היעד הבא של וולדמן הוא הכנסות שנתיות של מיליארד דולר, אף שנראה שהחברה לא מצליחה להתרומם מעבר לרף הזה. "תמיד אמרו לי שיש לחברה תקרת זכוכית", אומר וולדמן, "ונראה לי שבגלל שעברנו יחסית בקלות את הרף של 100 מיליון דולר ו־200 מיליון דולר במכירות, שכולם אמרו שהם קשים, אז יש לנו קשיים בלחצות את המיליארד, אבל גם זה יגיע. הכנסות שנתיות של מיליארד דולר יגיעו. אין הרבה חברות בארץ עם הכנסות של מיליארד דולר עם לקוחות אמיתיים וגדולים כמו שלנו, מספיק להזכיר את גוגל, פייסבוק, יבמ, אורקל, מיקרוסופט ועליבאבא, ואנחנו נעשה את זה".

 

"אם הייתי רוצה להפסיק לעבוד הייתי מפסיק"

כשאנחנו שואלים את וולדמן אם בכל זאת מדגדג אותו לפרוש, כמו ידידו אלי פרוכטר, שמכר את חברת איזיצ'יפ למלאנוקס, לפני שנתיים, הוא מחייך לעצמו. "אני לא עושה את זה בשביל הכסף", אומר וולדמן. "אני חושב שזה חשוב מאוד שיהיו פה חברות ישראליות שימשיכו לגדול. למכור תמיד אפשר, וכל הזמן יש הצעות, גם הצעות להחליף את ההנהלה – אבל בעיניי זה חשוב להקים פה דור שאחר כך הולך ופותח סטארט־אפים. לי בינתיים אין דברים אחרים לעשות ואני נהנה ממה שאני עושה".

 

לטענת וולדמן, הפיכתה של ישראל לחממת סטארט־אפים לא היתה מתאפשרת ללא חברות הטכנולוגיה הגדולות. "איך התחילו פה הסטארט־אפים בישראל? היו אינטל ויבמ, שהקימו פה חברות רב־לאומיות באמצע שנות ה־70, הישראלים למדו מהן איך לעשות חברות ורק בשנות ה־90 הם התחילו לצוץ".

 

"בארה"ב תומכים באיזה בונוסים שאתה רוצה"

בספטמבר 2013 מחק וולדמן את מלאנוקס מהמסחר בתל אביב, על רקע ההתנגדות של גופים מוסדיים בישראל - בעקבות המלצת אנטרופי - להמשך כהונתו כיו"ר החברה לצד תפקודו כמנכ"ל. מאז לא נראה שתחושותיו לגבי המוסדיים בישראל השתפרו. "המשקיעים המוסדיים בארץ, אני לא מבין במה הם מתעסקים", אומר וולדמן. "אנחנו נמצאים במלחמה מול ברודקום ואינטל ומול כל החברות הגדולות, ואתה בתור מנכ"ל לא רוצה שהמשקיעים כל הזמן יהיו על הגב שלך, עם שאלות כמו 'למה אתה מרוויח עוד פה?' זה באמת מה שמעניין? אצל האמריקאים כשאתה מצליח והמניה עולה הם מתקשרים להגיד לך תודה רבה. הם תומכים באיזה בונוסים שאתה רוצה".

"מה שחשוב לאמריקאים זה שהם יעשו את הכסף. מצדם תרוויח כמה שאתה רוצה. פה בישראל זה הפוך, קודם כל מסתכלים כמה אתה מרוויח לפני כמה שהם מרוויחים – זה קצת הזוי בעיניי," ממשיך וולדמן. "בארה"ב מצפים שאם המניה יורדת השכר של המנכ"ל לא יעלה, ולראיה הבונוס שלי השנה היה יותר קטן מבשנה שעברה, בגלל הירידה ברווח למניה".

 

 

פוסט של איל וולדמן ב פייסבוק השבוע פוסט של איל וולדמן ב פייסבוק השבוע

 

"סייענו בלכידת החשודים בפיגוע בבוסטון"

וולדמן לא נרתע מלזקוף לזכותה של החברה שייסד הישגים, שחלקם פחות צפויים מהשגה של רף הרווח למניה הרבעוני או הגעה להכנסות של מיליארד דולר בשנה. "אחרי הפיגוע במרתון בבוסטון ב־2013, האמריקאים הוציאו את הווידיאו והסטילס של כל המכשירים הסלולריים ברדיוס של 8 ק"מ מהפיגוע", מספר וולדמן בגאווה. "הנתונים הוכנסו לתוך מחשב־על והם זיהו שלושה חשודים עם תיקי גב שחורים ואחר כך בלי התיקים – וככה הם עלו עליהם. אנחנו היינו חלק מהתשתית של המחשב שעשה את זה".

 

"בעבר גם מנענו התרסקות של חללית של נאס"א", מפליג וולדמן. "עשרה ימים לפני ההמראה ביצעו סימולציה במחשב־על, בין היתר עם רכיבים של מלאנוקס, שתרמו ליכולת העיבוד, שקבע כי החללית תתרסק אם היא תשוגר – משהו היה לא טוב בחיפוי של הכנפיים".

 

כשהוא נשאל אם בכל זאת זה לא היה המידע שתרם לכך, וולדמן מפגין את ההערכה שלו לשבבים ולחומר שמהם הם מיוצרים. "הדאטה הוא המשאב המשמעותי בראייה קדימה, אבל בלי הסיליקון אי אפשר לעשות כלום", אומר המנכ"ל. "הוא מאפשר לנו לעשות דברים יותר חכם ויותר טוב. גילוי הרוצחים בבוסטון או חיזוי ההמראה כושל של החללית – הכל בזכות יכולות מיחשוב שלא היית יכול לעשות בעבר. לא במהירות כזאת ובקצבים כאלה".

 

"החישוב והאחסון נהיים יותר טובים וככה אפשר להשתמש יותר בדאטה – רוצים לעשות יותר מהר ויותר חכם", ממשיך וולדמן. "רוצים רופא רובוט, שיתאים לך תרופה על סמך כל מקרי העבר של המחלה, ועל סמך הנתונים האישיים שלך ושל המשפחה שלך, רוצים מכוניות אוטונומיות שמעבדות ומעבירות נתונים – כל הזמן יותר יותר – ורוצים שכמו החללית של נאס"א שגם המכונית לא תתרסק".

 

מלאנוקס, לדברי וולדמן, לא קופאת על השמרים – ונכנסת גם לתחומים החמים בהייטק. "אנחנו בהחלט גם בתחום הסייבר, וגם צ'ק פוינט הם לקוח שלנו", אומר וולדמן. "אנחנו מכינים יכולות של הצפנה בכמה מוצרים שלנו. אנחנו נערכים להכניס האצה יותר טובה של כוח עיבוד להצפנה, כך שגם אם משהו יצוטט לקווים – הוא לא יוכל להבין. גם הרבה מאוד חברות שעושות זיהוי פנים, גם בווידאו, משתמשות בטכנולוגיה שלנו. מה שחשוב זה עיבוד נתונים בזמן קצר – ואת זה אנחנו בדיוק עושים. אם משהו רוצה תשתיות יותר מהירות, חכמות ומדויקות הוא בא אלינו. ערים חכמות זו דוגמה טובה לכך ואנחנו שותפים בהרבה פרויקטים כאלה".

 

סטארבורד לקחה דוגמה מהדירקטוריון של מארוול

הכניסה של קרן סטארבורד למלאנוקס והניסיונות שלה לשינויים בחברה לא הגיעו משם מקום, וייתכן שהרעיון להיכנס לפעולה אקטיבית נגד מלאנוקס הגיע מהדיקרטוריון של חברת השבבים מארוול, שם לקרן סטארבורד יש נציגות כתוצאה מפעולה אגרסיבית דומה, שכללה רכישה של 6.8% ממניותיה.

 

מארוול חיפשה באחרונה חברת שבבים לרכישה, במטרה להרחיב את עסקיה לתחום תקשורת הנתונים, והתעניינה במלאנוקס. מלאנוקס, שנסחרה אז לפי שווי של כ־2.5 מיליארד דולר, סירבה בכל תוקף להימכר. לבסוף מארוול התייאשה והחליטה לפני מספר שבועות לרכוש את מתחרתה של מלאנוקס, קאוויום (Cavium), מפתחת שבבים לציוד תקשורת ומרכזי נתונים, ב־6 מיליארד דולר. הפער בין הרכישה של קאוויום לבין שווי השוק של מלאנוקס הצית ככל הנראה את דמיונה של סטארבורד, שהעריכה שניתן לבצע הצפת ערך מהירה גם בעזרת מכירה.

 

אז מי יכול לרכוש את מלאנוקס? החשודה המיידית היא הלקוחה והשותפה אינטל. לתאגיד האמריקאי הבינלאומי שנסחר לפי שווי של 210 מיליארד דולר יש קשר הדוק עם מלאנוקס בשוק האינפינבנד - תקן לרשתות מחשבים שנעשה בו שימוש במחשבים בעלי ביצועים גבוהים וחוות שרתים – שוק קטן שבו היא שולטת ב־65%.

 

למלאנוקס יש כיום את פתרון האינפיניבנד המהיר בעולם, לאספקת ביצועים ויעילות יישום גבוהים יותר וצמצום צריכת האנרגיה, והחומרה של מלאנוקס נמכרת בצמוד לזו של אינטל. כ־90% מחיבורי התקשורת של מלאנוקס נמכרים בצמוד למעבד של אינטל. אף שכיום יש באינטל מדיניות פתוחה יחסית לשיתופי פעולה, זה תמיד יכול להסתיים ברכישה.

 

המועמדת השנייה היא ברודקום. החברה המתחרה של מלאנוקס בשוק השני שבו היא פועלת – האתרנט, שמשמש תשתית־פנים בעיקר לרשתות ארגוניות. אף שהטכנולוגיה של מלאנוקס נחשבת לעדיפה על זאת של ברודקום בתחום הזה, זו לא הסיבה שלא תרכוש אותה. מה שמעכב ככל הנראה ניסיון רכישה מצד ברודקום הוא שברודקום נמצאת במשא ומתן לרכישת ענק של בהיקף של 130 מיליארד דולר של המתחרה קוואלקום, שנכון להיום דוחה את ניסיון רכישתה.

עוד רוכשת פוטנציאלית היא חברת HP, הלקוחה הגדולה ביותר של מלאנוקס, שאחראית ל־12% מהכנסות החברה. אפשרות נוספת היא הענקית סיסקו, הלקוחה הגדולה ביותר של מוצרי איזיצ'יפ, שאותה רכשה מלאנוקס.

 

אין גוף יותר מתאים לתפקיד מסטארבורד

מניית מלאנוקס הציגה לאורך שנים ביצועי חסר אדירים לעומת מדד הנאסד"ק, שם היא נסחרת. החברה סובלת בשנים אחרונות מהאטה ניכרת בקצב הצמיחה, אך עדיין מחזיקה במבנה הוצאות מנופח ואינה מציגה רווחיות ראויה (בוודאי לא על בסיס GAAP). ביצועי החסר של המניה נבעו ככל הנראה מאי־הקשבה של הנהלת החברה לבעלי המניות – כולל חלוקת אופציות לעובדי החברה, מבנה הוצאות גבוה וחוסר רצון לחלק עודפי מזומנים באמצעות דיבידנד או רכישה חוזרת של מניות. גם בפן התפעולי בוצעו מהלכים שלא בהכרח הטיבו עם עסקי החברה, כמו רכישת איזיצ'יפ, שעליה הוציאה מלאנוקס כ־700 מיליון דולר ולא קיבלה בתמורה מנועי צמיחה מהותיים.

 

פעילות של משקיע אקטיביסט אמורה לשנות את המצב ולהוביל להצפת ערך בחברה. מבחינה זו, אין גוף יותר מתאים לתפקיד מאשר סטארבורד – גוף שמתמחה בהשקעה בחברות מתומחרות בחסר, שסובלות מסנטימנט שלילי נוכח חולשה ניהולית. הקרן ביצעה עשרות מהלכים כאלה בעבר בהצלחה רבה, כאשר גם במקרים בהם לא הצליחה להשיג את יעדיה הגיבו המניות בעליות שערים חדות.

 

מלאנוקס בעקבות כניסת סטארבורד: האמנם יכולת מוגבלת להפתיע מלאנוקס בעקבות כניסת סטארבורד: האמנם יכולת מוגבלת להפתיע

 

רשימת המהלכים של סטארבורד כוללת כניסה להשקעה ביאהו, בחברת השבבים מארוול, בחברת התרופות הישראלית פריגו, ובעבר גם בחברות השבבים הישראליות צורן ודי.אס.פי.ג'י. במקרה של צורן החברה נמכרה ובמקרה של די.אס.פי.ג'י ההנהלה ניצחה בקרב, אך המניה עלתה בכל זאת בעקבות המהלך.

 

הקרן פעלה גם בחברות בתחומי הצריכה, כמו ברשת מסעדות Darden, שם היתה הצפת ערך משמעותית בזכות מימוש נכסים ומדיניות רכישה חוזרת של מניות; ורשתות הציוד המשרדי סטייפלס ואופיס דיפו, שמיזוגן הוביל לסינרגיות רבות.

 

לפעול בדיוק כמו שהם פעלו במקרה של מארוול

המקרה של מארוול הוא אולי הקרוב ביותר לסיפורה של מלאנוקס כעת. גם שם פעלה החברה לכאורה בניגוד לטובת בעלי מניות, עם השקעות יתר במחקר ופיתוח, בהובלת המייסד והמנכ"ל סהאט סוטארדג'ה (Sehat Sutardja), שהודח מתפקידו, על אף בעלותו על יותר מ־10% ממניות מארוול לעומת נתח של 6.8% בלבד שהיה בידי סטארבורד. במקרה של מלאנוקס, המצב אפילו יותר נוח מבחינת הקרן, כאשר היא מחזיקה ב־10.7%, ואילו וולדמן מחזיק ב־7.5%.

 

רשימת בעלי המניות העיקריים במלאנוקס כוללת כמה גופים ישראליים, שביניהן כלל, שמחזיקה 2.3%. ענקית התוכנה האמריקאית אורקל מחזיקה כ־7.4% מזה עשור, אבל כבר אין לה שיקולים אסטרטגיים. השקעתה התבצעה כשמלאנוקס היתה עוד חברת שבבים, ואורקל היתה לקוחה מהותית, וכעת זה השתנה מאוד, ולא נראה כי אורקל תתנגד למהלך למכירת החברה או שינויי הנהלה.

 

בהתחשב בכך, לא נראה כי לסטארבורד תהיה בעיה לשכנע את המשקיעים בתוכניתה. המהלך אמור להוביל להתאוששות במניית מלאנוקס, שנסחרת בתמחור חסר גם בלי לקחת בחשבון את פוטנציאל הורדת ההוצאות המנופחות, בשל סנטימנט שלילי בקרב המשקיעים.

 

האם המוצר החדש ישאיר את וולדמן בראש?

התוצאות של מלאנוקס ברבעון השלישי של 2017, כאמור, היו לא מזהירות. בחלוקה על פי הכנסות, תחום האינפיניבנד היה אחראי על כ־100 מיליון דולר (44% מההכנסות), ירידה רבעונית של 7%. עם זאת, יש לציין שהרבעון הקודם היה מושפע לטובה מהזמנה ממשרד האנרגיה בארה"ב. כמחצית מההכנסות של מלאנוקס מפעילות האינפיניבנד הגיעו מטכנולוגיית EDR, שמספקת תקשורת נתונים בקצב של 100 ג'יגה־ביט לשנייה.

 

תחום האתרנט היה אחראי ל־49% מההכנסות, בהיקף של 110 מיליון דולר, וצמח ב־27% ברבעון. החברה ציינה כי 65% מפעילותה בתחום האתרנט מגיע מטכנולוגיות מתקדמות במהירויות של עד 100 ג'יגה־ביט לשניה.

 

החברה ייצר

ה ברבעון השלישי מזומנים בהיקף של 53 מיליון דולר מפעילות שוטפת, עם רווח גולמי של 70.7% ורווח תפעולי (non-GAAP) של 17.1%. תזרים המזומנים הוביל לקופת מזומנים בהיקף של 346 מיליון דולר בסוף הרבעון כנגד חוב של 200 מיליון דולר - כלומר מזומנים נטו של כ־150 מיליון דולר. עיקר הצמיחה של מלאנוקס בשנה הבאה צפויה להגיע מתחום האתרנט, ופעילות האינפיניבנד המסורתית של מלאנוקס צפויה להשאר יציבה.

 

מניית מלאנוקס נסחרת ברמה של 58 דולר, לאחר עלייה של 16% מאז כניסתה של סטארבורד, אך רחוק מרמות של 114 דולר בשיא שנרשם באוגוסט 2012. "שנתיים אחרי המיזוג עם איזיצ'יפ 70% מהעובדים עדין אתנו – והמוצר הראשון של מלאנוקס עם הטכנולוגיה של איזיצ'יפ צריך לצאת בחודשים הקרובים", סיכם וולדמן את הראיון. כעת הוא מקווה שזה יספיק כדי להשאיר את החברה בידיים שלו.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x