בג"ץ הורה על הקפאת תוכנית ל-10,000 יח"ד באופקים

מזכירות הותמ"ל הודיעה הבוקר (ד') על ביטול הדיון בתוכנית "אופקים חדשים", שתוכנן להיום, זאת בעקבות החלטת בג"ץ להוציא צו ביניים האוסר את המשך קידום התוכנית.

מדובר בשכונת ענק הכוללת כ-10,000 יח"ד ותוכננה בסמוך לאופקים. לעצירת התוכנית יש משמעות רחבה על היקף היח"ד שמקדם הותמ"ל וכן על המשך קידום בנייה נרחבת על קרקעות חקלאיות מבלי מיצוי כלל האפשרויות קודם לכן.

כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט", העתירה הוגשה על ידי שלושה יישובים חקלאיים שיתופיים בהר חברון באמצעות עו"ד רון רוגין. בעתירה נטען כי למרות שלעיר אופקים לא צפוי מחסור בקרקעות בעשור הקרוב, קידם הותמ"ל תוכנית שתפגע לא רק בשטחים הפתוחים, אלא גם בתושבי היישובים, שכן הקרקעות עליהן היא מתוכננת הן ברובן חקלאיות.

שטח חקלאי סמוך לאופקים צילום: ישראל יוסף

שכונת אופקים חדשים תוכננה על שטח של כ־6,450 דונם ומוצעת בה בנייה של 9,919 יחידות דיור בצפיפות של כ־5.4 יחידות לדונם. בנוסף למגורים, מתוכנן בה שטח נרחב למסחר ותעסוקה. ההרחבה תגדיל את תחום השיפוט העירוני של אופקים ביותר מ־50%, ותגדיל את האוכלוסייה פי 1.5.

שלושת היישובים שהגישו את העתירה - כרמל, מעון ויתיר - מעבדים יחד את הקרקעות הללו מאז שנות ה־70.

מדובר ב־3,500 דונם של גידולי שדה הכוללים את גידול הבוטנים הגדול בישראל, שדות גזר המניבים כ־10,000 טון בשנה, וכן גידול תפוחי אדמה המניב כ־4,500 טון בשנה.

ביישובים טוענים כי פרנסתם העיקרית היא מחקלאות, כך שהפקעת השטחים מידיהם היא אסון חקלאי. עם זאת, עיקר הטיעונים נגעו לשאלה האם יש בכלל צורך בהפקעת הקרקעות הללו.

כיום יש כמה תוכניות מאושרות לבנייה באופקים אשר טרם נבנו או שבנייתן טרם הושלמה, כך למשל ניתן לציין את תוכנית המתאר שאושרה בנובמבר 2011 לבנייה של 1,382 יחידות דיור. חלקים מהתוכנית לא שווקו ואחרים שווקו ללא הצלחה, כך שרק חלק קטן מהתוכנית נמצא בשלבי בנייה ואכלוס.

תוכנית נוספת, מאושרת גם היא לבנייה, של 1,154 יחידות בצפיפות נמוכה של כ־2.98 יחידות דיור לדונם, שווקה לחברת דמרי אך בנייתה טרם הושלמה. תוכנית נוספת, חורשת נח, אושרה בדצמבר ובמסגרתה מתוכננת שכונת מגורים של כ־1,000 יחידות דיור, אך השיווק טרם החל.

לצד תוכניות אלה, נראה כי גם בהשוואה לערים אחרות בפריפריה, שטח השיפוט של אופקים אינו מנוצל כהלכה. אופקים משתרעת על שטח של כ-10,000 דונם ומתגוררים בה פחות מ־30 אלף תושבים, כשבעשור האחרון גדל מספר התושבים בכ־2,000 בלבד. לשם השוואה, נהריה משתרעת על פני שטח דומה ומתגוררים בה 54 אלף תושבים, כך גם רמלה ולוד, המשתרעות על כ־12 אלף דונם כל אחת ומתגוררים בהן 72 אלף תושבים בכל עיר.

לכן, ההנחה היא שגם אם ירצו באופקים להגדיל את מספר התושבים, ניתן יהיה לעשות זאת בשטח העיר הנוכחי, לפני שעושים שימוש בעתודות קרקע לא מפותחות.

לתוכנית הוגשה גם התנגדותה של החברה להגנת הטבע, מאחר ששטחי התוכנית מוגדרים בתמ"א 35 כשטחים בעלי ערכיות סביבתית ונופית גבוהה, ומחשש לפגיעה אקולוגית חמורה, בין השאר לנחל אופקים ולנחל הלמות, המהווים את אחד המסדרונות האקולוגיים המרכזיים בנגב המערבי.

ערן בן נון, רכז "משמר התכנון" בחברה להגנת הטבע מסר: "החברה להגנת הטבע מברכת על ביטול הדיון. שוב אנו עדים לכך שלחץ ציבורי פועל לטובת הסרת תוכנית ממוסד התכנון הדורסני הזה. הארגונים הסביבתיים ימשיכו להיאבק בתוכניות הדורסניות שבצנרת של הותמ"ל, אשר מקדמת תכנון לא אחראי ולא דמוקרטי ומובילה לכאוס תכנוני.

"התוכנית מקדמת בנייה בצפיפות נמוכה וריבוי שטחים לא בנויים. פיתוח שכזה, בערים, עשוי להביא לניצול לא יעיל של הקרקע ולהשפעות שליליות מבחינה חברתית, אורבנית, סביבתית וכלכלית; קל וחומר במדינה קטנה וצפופה כישראל. 

"לאופקים מלאי נרחב של יחידות דיור ואין כל צורך מיידי ביחידות דיור חדשות. לכן, יש לאפשר את המשך השימוש הקיים לחקלאות ושטחים פתוחים, כל עוד לא נדרש פיתוחו של המתחם בפועל, לצורכי מגורים".

עו״ד עמית יפרח, יועמ״ש ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים אמר: "אנו מברכים על ההחלטה ובעיקר על העובדה שבג"ץ החל להבין כי מדובר בהליך בעייתי מבחינה חוקתית אשר השלכותיו חמורות. ההחלטה נותנת רוח גבית לפנייתנו לשר האוצר, והבנה שטענותינו נשמעות ונלקחות בחשבון. אנו ממשיכים במאמצינו לרסן את הותמ״ל לטובת שמירה על שטחי החקלאות, הריאות הירוקות ובטחון המזון של אזרחי ישראל״.