כל אמריקה אצלה: איה זהבי פייגלין עושה אלקטרו פופ
אלבום הסולו השני של איה זהבי פייגלין מלהקת כל החתיכים אצלי הוא פופ מסונתז, חכם, כיפי וסוחף
אלבום הסולו השני של זהבי פייגלין, לשעבר מנהיגת להקת "כל החתיכים אצלי", מסמן בעיני את כל מה שטוב ביצירה הישראלית. הוא נותן זרקור על יוצרת מעניינת שמתפתחת עם השנים, כותבת חכם ובקריצה ולא מפחדת להניח הכול על השולחן.
האלבום, "אמריקה" שמו, מכיל בסך הכול חמישה שירים, והנה הטוויסט: כולו אלקטרוני, צלילי סינטי נוצצים, פופ גרידא. לא רק שזה לא מה שהייתי מצפה מילדת הרוקנרול הזאת, היא הלכה עם זה כל־כך רחוק שיצא פשוט פיגוז. מוזיקת ניצחון מאחורי טקסטים בהם היא מודה שלא ניצחה וכנראה גם לא תנצח. מכיוון שהוא כל כך מסונטז, האלבום הזה הוא המסיבה הכי כיפית שהייתי בה לאחרונה.
צילום: יחצ
הוא מגיע כאלבום כפול לצד אלבומה הראשון "שבעה שירים" שיצא לפני שנתיים אך רק כעת הודפס גם פיזית. "שבעה שירים" היה ועודנו בית ספר לכתיבת שירים. ההבדל בין אמן צעיר לאמן צעיר ומבטיח. זה אלבום רוק וגיטרות וכשהם האחד מול השני, הקודם והנוכחי, זה החדש מרגיש לרגעים כמו דאחקה שלקחו אותה כל־כך ברצינות עד שהפכה לעשייה מופתית.
השירים מרפררים ללהיטים הגדולים של האייטיז ובמקביל איכשהו גם לאלה העכשוויים. מכיוון ש"אמריקה" כל כך פופי ומבוסס כמעט אך ורק על מחשבים ותיכנותים, הוא לגמרי גם היצירה של המפיק המוזיקאלי אריאל טוכמן, שעשה עבודה מופלאה. מאז שהתגלה על ידי אביב גפן כילד הפלא של הרוק ונשלף מלהקתו היישר לבמות של גפן הוא רק מתפתח, מנגן עם כל הגדולים ומפיק מוזיקלי שלא מפחד להראות מה הוא יודע, בין אם זה עם ניב דמירל או עומר אדם ובין אם המדובר ביוצרת תל אביבית בהוויתה ומוכרת פחות כמו זהבי פייגלין.
איה זהבי פייגלין ועטיפת האלבום. פסקול מושלם לסדרה "בנות" צילום: מיכאל טופיול
אם לפני שנתיים זהבי פייגלין חשבה שבברלין היא תהיה בלונדינית וגבוהה, כעת הבינה שגם אמריקה לא באמת יכולה להציל אותה. מבחינתי בעבודתה זהבי פייגלין לוכדת את המציאות, טקסטואלית וחווייתית, ומגישה לנו אותה ארוזה במנות קטנות. אולי מה שהופך אותה ליוצרת אמיתית היא רוח השינוי, החיפוש והמחשבה איך תגיב למה שחם. האלבום הוא הדבר הכי קרוב שיש ל"בנות" בטלוויזיה. אלבום שהיה יכול להיות פסקול מושלם לסדרה.
שורה תחתונה >> קצר וקולע. פופ אלקטרוני פיגוז
