שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספרות

מו"ל הוצאת "תשע נשמות": "רשתות הספרים לא מקדמות אוונגרד"

קובעי הטעם מכתיבים קאנון ספרותי צר ורשתות הספרים לא מקדמות אוונגרד. לאוריאל קון, המו"ל והעורך של הוצאת "תשע נשמות", נמאס מההומוגניות והוא מבקש להרחיב את המנעד הספרותי של הקורא הישראלי: "כל מי שמוציא ספרות פורנוגרפית או הומוריסטית יהיה בודד, ומיד ינסו להוציא אותו ממגרש המשחקים"

מאיה נחום שחל 09:2020.02.17
לאוריאל קון, המו"ל והעורך של הוצאת הספרים "תשע נשמות", נמאס. לפני כשבועיים הוא פרסם בפייסבוק פוסט נוקב נגד תעשיית הספרות בישראל. "האם באמת יש מקום או אפשרות להוציא לאור ספרות מתורגמת ומתקדמת בישראל? אני בספק", כתב קון, שנאבק לקדם את ספרי הוצאתו, שלטענתו מצליחים להתברג לרשימות רבי המכר אבל פחות זוכים לתהודה בכלי התקשורת.

 

"יש בעיה גדולה בתרגום ספרות עכשווית בישראל", אמר קון ל"כלכליסט". "היצירות שיוצאות לאור הן ספרות מסחרית או קלאסיקות ותרגומים מחודשים של אותם סופרים ידועים; אותו טעם קאנוני ישראלי שהוא ריאליסטי רוסי או גרמני של סוף המאה ה־19 והמחצית הראשונה של המאה ה־20, כאילו שדבר לא קרה בספרות מאז. מה עם כל מה שקורה היום בצרפת, בדרום אמריקה, באיטליה או בספרד? רק שם שהתפרסם בארה"ב מגיע לישראל".

 

 

שמרנות מובנית

 

קון, שכונה לא פעם חצוף ויהיר, מצר על כך שקשה מאוד להחדיר ספרים לארץ. "זה בגלל השמרנות הכל כך מובנית שיש פה באוניברסיטאות ובעיתונים. נוצר קאנון ספרותי שקרי שיוצרים קובעי הטעם בארץ, שהם קומץ אנשים שאיבדו את התשוקה לספרות לפני עשורים ושיש להם השפעה גדולה באקדמיה".

 

לדבריו, “מבין עשרת הסופרים המתקדמים בעולם כמעט אף אחד לא מתורגם”. עם הסופרים הללו הוא מונה את ססר איירה מארגנטינה, ג’אני צ’לאטי מאיטליה, פייר מישו מצרפת ודיוויד מרקסון מארה”ב. רוב הספרים שהוא מוציא הם כאלה שלדעתו התפספסו תחת הקאנון הזה, ובהם “שעה חופשית”, ספר ארוטי מאת ארקולה ליסרדי מאורוגוואי ושלושת ספריו של סרחיו ביסיו — כולם עברו רף מכירות של 2,000 עותקים.

 

85 ספרים ראו אור עד היום בעריכת קון במסגרות השונות שבהן עבד, מחציתם ספרות עכשווית מתקדמת ומחציתם קלאסיקות. "מדובר בסופרים לא ידועים או ביצירות יותר מפתיעות של סופרים ידועים, כמו נובלת מתח של שטפן צוויג ו'הלווייתן' של יוזף רות".

 

אוריאל קון. יצירות מפתיעות אוריאל קון. יצירות מפתיעות

 

מי שמחפש יודע איפה למצוא את הספרים האלה, לא?

"זה לא מספיק. יש הוצאה אחת או שתיים שמוציאות ספרים כאלה והיו צריכות להיות לפחות 20, כמו בכל מדינה חצי־מתוקנת. בישראל יש עשרות אלפי אנשים סקרנים שהולכים לתערוכות, למופעי מוזיקה ולסרטי איכות, אבל הבעיה המובנית בספרות היא חסימה של המערכת: רשתות הספרים לא מציגות בשולחנות המרכזיים את הספרים האלה מתוך הנחה שהם לא מתאימים לקהל, ההוצאות הגדולות נמנעות מלהוציא ספרים כאלה כי זה לכאורה מסוכן כלכלית והן פונות לחתך הגילאים 45–70 — שאותו מאכלסים לכאורה בעלי אמצעים ופנאי שקונים ספרים — ובכך מדירים את השאר".

 

לדבריו, הוא מוכר 1,500—1,700 עותקים מכל ספר בממוצע. "לפעמים זה מגיע אפילו ל־2,000 אבל המהפכה כל כך קטנה שאף אחד לא שם לב אליה; היא עושה שינוי תודעתי רק אצל יחידים. היעדר התצוגה, ההתייחסות הדלה בעיתונות והדחקת הדיון על הספרות הזו מסדר היום מקשה מאוד להתקדם".

 

כל ביקורת נתפסת כאיום

 

אז האם באמת יש מקום להוציא לאור ספרות מתורגמת ומתקדמת בישראל? קון אומר שכן אבל זה מאוד קשה. "המשמעות היא עמידה מול מתקפה חזיתית של הממסד כי חברה שמרנית כמו ישראל לא רוצה להשתנות. ישראל היא גזענית ונוקשה, והמרחב הספרותי משקף אחד לאחד את המצב הפוליטי והחברתי במדינה. חברה נוקשה רוצה להמשיך תמיד בדרכה. כל ביקורת נתפסת באופן אישי כאיום. כל מי שמוציא ספרות פורנוגרפית, אוונגרדית או הומוריסטית יהיה בודד ומיד ינסו להוציא אותו ממגרש המשחקים, אבל זה בהחלט יכול להשתנות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x