שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
באזז ספטמבר 2016
גג מוסף באזז סתיו 2016

מעונן חלקית: מבט מבפנים על בניין צ'ק פוינט

ב"בניין צ’ק פוינט", שנבנה עתה באוניברסיטת תל אביב, ישכנו בית הספר למדעי המחשב והיחידה לנוער שוחר מדע. המבנה החדשני, שידמה לענן בתמונה מפוקסלת, מוקם בתרומה נדיבה של החברה, בסך עשרות מיליוני שקלים. לראשונה בקמפוס התל־אביבי שיתוף פעולה בין חברה מסחרית לבין אקדמיה מקבל ביטוי חיצוני

יונת נחמני 09:4220.09.16
על מה שהיה עד לא מזמן חלקת דשא מזמינה באוניברסיטת תל אביב הולך ונבנה בחודשים האחרונים אחד הבניינים המרשימים בקמפוס. באתר הבנייה, שנפער בין בית הכנסת על שם צימבליסטה, בניין דן דוד ובניין הסנאט, עומד לקום מבנה שאפתני, "בניין צ׳ק פוינט", שיאכלס את בית הספר למדעי המחשב ואת היחידה לנוער שוחר מדע.

יותר מ־6,000 מ"ר של המבנה בעל הצורה האמורפית ינצנצו בשמש, בשל מעטפת של כ־15 אלף ריבועי זכוכית בדרגות שקיפות שונות — "פיקסלים", כפי שמכנה אותם האדריכל איתן קימל, מ"קימל אשכולות", האחראי לתכנון המבנה. "הרצון שלנו היה להשיג בניין שהוא בין הפיזי לקיברנטי, מתוך עולמות המחשב: הענן, וההקשרים הווירטואליים שמסביבנו", מסביר קימל. "הדימוי של פיקסלים שייך לעיבוד תמונה ממוחשבת, וזו הדרך שבה עבדנו עליו, בכלים של תכנון פרמטרי — תכנון באמצעות הזנת מגוון נתונים לתוכנת מחשב, היוצרת פתרונות תכנוניים ומבניים — בין השאר בסיוע של סטודנטים מהאוניברסיטה. חיפשנו דרך לנהל מעטפת מרחבית מורכבת ותלת־ממדית שיהיה אפשר לשלוט בה באמצעות מחשב. תהליך התכנון כלל פיזור ענן של 15 אלף נקודות, שכל אחת מהן קיבלה ביטוי בבניין כפיקסל של זכוכית".

 

מעורבות הדוקה של החברה

 

אבל מאחורי המבנה המנצנץ מסתתרות שאלות אתיות בנוגע לעירוב בין מוסד אקדמי, שמטרתו להקנות השכלה ודעת, לבין חברה עסקית ומסחרית, שמטרתה הסופית היא להרוויח כסף. המבנה, שייקרא על שמה של ענקית אבטחת המידע צ׳ק פוינט, אינו הפרויקט היחיד שבו מעורבת החברה ברחבי הקמפוס. החברה גם מעניקה מלגות לסטודנטים מצטיינים ותורמת ליחידה לנוער שוחר מדע. המייסד, והמנכ"ל שלה, גיל שויד, הוא גם יו"ר הוועד המנהל של "אוניברסיטת תל אביב לנוער", ולפני כשמונה שנים הקימה החברה שלו, בשיתוף בית הספר למדעי המחשב, את "מכון צ׳ק פוינט", העוסק בתחומי הסייבר ואבטחת המידע. שויד אף נמנה עם חבר הנאמנים של האוניברסיטה, וכהוקרה על תמיכתו בה קיבל ב־2014 תואר דוקטור של כבוד.

 

 

הדמיית הבניין. ענן אמורפי מ-15 אלף ריבועי זכוכית הדמיית הבניין. ענן אמורפי מ-15 אלף ריבועי זכוכית

 

המעורבות ההדוקה של אנשי צ׳ק פוינט — שתרמה את מרבית התקציב הנדיב לפרויקט, בסך 76 מיליון שקלים – ניכרה בתכנון הבניין מתחילתו. לתחרות הסגורה שיזמה האוניברסיטה הוזמנו ארבעה משרדי אדריכלות, שורץ בסנוסוף אדריכלים, חיוטין אדריכלים, מושלי־אלדר אדריכלים וחיים דותן אדריכלים. לאחר ששני המשרדים האחרונים פרשו, הצטרף לתחרות משרד “קימל אשכולות”, שאמון על תכנון "מוזיאון אוספי הטבע" של האוניברסיטה, שבנייתו הולכת ונשלמת בימים אלה. בוועדת השיפוט ישבו המנכ"ל שויד לצד יורם אלדן, אדריכל האוניברסיטה, והמהנדסת עפרה יחיאלי מטעם קרן רש"י, שגם תרמה כסף להקמת הבניין.

 

"צ׳ק פוינט היו מאוד דומיננטיים בשיפוט ובזכייה", מספר קימל. "המעורבות שלהם ניכרה כבר בשלבי התכנון הראשוניים — הם רצו לשמור על איכות אדריכלית כי זה בניין ששמם מתנוסס עליו, וזה חריג כי זה הבניין הראשון בקמפוס שחברה תורמת לו, ולא אדם".

 

כבר בשלב ההגדרה, אומר קימל, "הם חיפשו בניין מאוד חדשני, שישקף מחקר. והנושא הזה היה מאוד חשוב. הם רצו להיות בטוחים שהבניין מבטא את ההישגים שהם מצפים להם. זאת חברה חיה ובועטת, זאת לא הנצחה, והם רצו אולי לשקף ערכים מסוימים".

 

פרופ' יוסי עזר, שכיהן כראש בית הספר למדעי המחשב, וחבר בוועדת התכנון מטעם האוניברסיטה, מספר גם הוא על המעורבות האינטנסיבית של שויד וצ׳ק פוינט בהקמת הבניין: "שנים היינו זקוקים לבניין, ואף אחד לא קם לעזור אף שהנושא כה חשוב. כל הכבוד לגיל שויד, לא רק בגלל הכסף, אלא כי הוא יזם ודחף קדימה את הנושא, יחד עם נשיא האוניברסיטה, פרופ׳ יוסף קלפטר — כמו שאף חברה וגורם ממשלתי אחר לא קידמו אותו. אנחנו מאוד שמחים שצ׳ק פוינט לקחו את הקמת הבניין בתור דגל, ושמחנו שהם לא אמרו ׳קחו את הכסף ותבנו׳. היה חשוב להם להיות שותפים לתכנון ועיצוב הבניין, להיות גורם מרכזי בבחירת בניין שיבצע את תפקידו הפונקציונלי וגם יהיה יפה ובולט חיצונית, ויהפוך לגורם מרכזי באוניברסיטה. לגיל שויד יש היסטוריה כילד שהתקדם בלימודיו כבר בגיל צעיר, וזה היה חשוב ונחמד ששני הדברים שקרובים ללבו, מדעי המחשב ונוער שוחר מדע, ישבו בבניין אחד".

 

הדמיית הכניסה לבניין צ'ק פוינט בקמפוס אוניברסיטת תל אביב הדמיית הכניסה לבניין צ'ק פוינט בקמפוס אוניברסיטת תל אביב הדמיה: קימל אשכולות אדריכלים

 

התורמים לא פראיירים

 

אבל בעוד מי שהיו מעורבים בתכנון הבניין מטעם האוניברסיטה מהללים את הנדיבות של צ׳ק פוינט, יש בתוך המערכת גם מי שרואים במבנה אוניברסיטאי הנושא חסות מסחרית תקדים בעייתי, המעיד על מעורבות הולכת וגוברת של גורמים מסחריים בתחומי האקדמיה. אוניברסיטת תל אביב, יש לזכור, מתוקצבת על ידי המדינה, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב שלצדה.

 

פרופ׳ יואב פלד מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב מבהיר: "קריאת בניין על שם חברה מסחרית היא עוד צעד במהלך המתמשך של מסחור האקדמיה. המוסדות נאלצים יותר ויותר לגייס כספים מתורמים פרטיים, ובהנחה שהתורמים האלה הם לא פראיירים, יש להניח שהם מקבלים משהו בתמורה, חוץ מכבוד וזיכוי ממס הכנסה".

 

מה ההבדל בין תורם פרטי לבין חברה?

"אדם פרטי שתורם, עושה זאת בדרך כלל לקראת סוף ימיו. חברה מסחרית היא ישות מתמשכת שיש לה אינטרסים ברורים בתחום שבו היא תורמת, כך שממילא מתעורר החשד שהפעילות באותו בניין שהחברה תרמה תופנה לקידום האינטרסים שלה. יסוד־היסודות של המחקר האקדמי הוא ביקורת. האם בבניין על שם צ׳ק פוינט יהיה אפשר לבקר את צ׳ק פוינט בנושא כלשהו?"

 

גיל שויד בטקס הנחת אבן הפינה לבניין. שאיפה לאיכות אדריכלית גיל שויד בטקס הנחת אבן הפינה לבניין. שאיפה לאיכות אדריכלית צילום: עמית שעל

 

היתכנות וגמישות צורנית

 

אולם בניין צ'ק פוינט קורם עור וגידים בימים אלה. התוצר הסופי ייראה כמבנה שכמו־מרחף מעל הקרקע, בעל חזות של תמונה מפוקסלת. "הבניין חלוצי בטכנולוגיה שלו ולוקח משימה הנדסית לקצה", מתאר קימל. "עברנו הרבה פיתוח הנדסי כדי להגיע לתכנון הפיסי של המעטפת, כפי שהיא נכון להיום. היה מאמץ לא פשוט להגיע לתובנות בנושא — זה דבר שטרם נעשה כמותו בארץ, ובשלב ראשון הגורמים היוזמים רצו לראות היתכנות. הרעיון היה מצד אחד מאוד טכנולוגי מבחינת המעטפת, ומצד שני בעל גמישות צורנית". פיזור הפיקסלים של הזכוכית על פני הבניין אינו מקרי — ומותאם לצרכים של שטחי הבניין השונים שתחתיהם. כך למשל, ריבועי הזכוכית השקופים יותר ממוקמים מול חדרים וחללים הזקוקים לתאורה, ואילו באזורי הבניין האטומים ממוקמים ריבועי הזכוכית השקופים פחות. המעטפת המתוחכמת מעניקה לבניין לא רק את המראה החדשני המתבקש, אלא גם תועלת תרמית: מערכת מיזוג אוויר שיונקת אוויר מהנקודות שבין חיפוי הזכוכית לבניין עצמו, ומייעלת את תהליך ויסות הטמפרטורה.

 

ענן הפיקסלים המרחף, שבנייתו אמורה להסתיים בקיץ 2018, יכלול שני אגפים: אחד עבור בית הספר למדעי המחשב, והאחר עבור היחידה לנוער, שלהם חלל כניסה משותף אשר ממנו אפשר לצפות במתרחש בחמש הקומות של הבניין. חלק מהקומות יאפשרו מעבר חופשי בין האגפים — כחלק מהשאיפה ליצור קשרים בין בני הנוער, המדענים הצעירים, הסטודנטים והחוקרים הבוגרים. הרעיון הוא שבבגרותם יצטרפו בני הנוער לצוות המחקר של בית הספר למדעי המחשב.

 

השונות בין משתמשי הבניין — בני נוער לצד חוקרים בוגרים — הכתיבה פונקציות ועיצוב שונים לכל אגף. אגף מדעי המחשב יכלול בעיקר חדרי חוקרים, בעיצוב של חברת הייטק, ומרחבים המזמינים מפגשים בלתי פורמליים שבהם יוכלו קולגות להחליף מידע. אגף היחידה לנוער שוחר מדע מאופיין בחללים בעיצוב בסיסי פחות, שמקרין חופש עיצובי, ובהם פלנטריום, מרפסת ניסויים, חצרות פעילות, גן אקדמי, מעבדות לימוד ומחקר, וכיתות בעלות קירות שקופים, היוצרים קשר עם המסדרונות, ולצדם קירות המשמשים לוחות ענק שאפשר לכתוב עליהם.

 

איתן ומיכל קימל באתר הבנייה. תכנון פרמטרי, באמצעות הזנת נתונים למחשב איתן ומיכל קימל באתר הבנייה. תכנון פרמטרי, באמצעות הזנת נתונים למחשב צילום: תומי הרפז

 

עדיין צריך עוד שטח

 

כדי לענות על כל הצרכים המגוונים והמשתנים של הבניין, נדרש מהמשתמשים השונים והגופים שהיו מעורבים בפרויקט (צ׳ק פוינט, קרן רש"י והאוניברסיטה) תכנון מורכב. "זה היה תהליך שנמשך שלוש שנים", אומר קימל, "כשהרעיון הוא הקשבה, דיאלוג ואיזון". כך, במשך התכנון גדל שטחו של הבניין מ־5,500 מ"ר ל־6,300 מ"ר, לאחר שבבית הספר למדעי המחשב הבינו שהשטח אינו עונה על כל צורכיהם. אחרי שנמצא תקציב נוסף עודכן התכנון ונוספה לבניין עוד קומה, כדי להכיל פרוגרמה מורחבת. עם זאת, פרופ' עזר מצר על כך שגם תוספת השטח שהושגה אינה מספקת את כל הדרישות. "בעשורים האחרונים נושא מדעי המחשב הפך להיות אחד החשובים במדעים ובתעשייה, ובמקביל מספר חברי הסגל והדוקטורנטים של בית הספר הוכפל, אבל הם פזורים בכל רחבי הקמפוס. מעבדת הסייבר המתקדמת שלנו, למשל, ממוקמת בחדר של 1.5X2 מטר במרתף, ואלו תנאים בעייתיים. הבניין אמנם לא גדול דיו לאכלס את כל מה שאנחנו רוצים, אבל הוא ישפר את איכות ההוראה ויאפשר ביצוע מחקר טוב יותר".

 

בזמן שיסודות הבניין הולכים ונבנים, ב”קימל אשכולות” מתכננים עכשיו את עיצוב הפנים. "אחד הרעיונות שלנו הוא להפוך גם את הלוקרים של התלמידים לעבודה שמזכירה פיקסלים. רעיון אחר הוא להפוך את המדרגות של הבניין למקום מפגש, ויש גם שאלה של איך לייצר אזורי ישיבה א־פורמליים, לצד אזורי קבלת קהל במשרדים, שיהיו מזמינים ויענו על כל הצרכים, וגם יתאימו לרוח של הבניין". משימה נוספת היא מיקום יצירות האמנות שיעטרו את קירות הבניין — עבודות של האמנים ידיד רובין וציבי גבע, תרומה של עו"ד חנינא ברנדס, אספן אמנות שהיה שותף להקמת צ׳ק פוינט.

 

גיל שויד סירב להתראיין לכתבה. מצ'ק פוינט נמסר כי “שיתוף הפעולה הרחב בין החברה לאוניברסיטת תל אביב מתקיים זה כעשור. כאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל, צ'ק פוינט פועלת במשך השנים לקידום פרויקטים של טכנולוגיה ושוויון הזדמנויות בחינוך, לצד מיזמים המעודדים בני נוער מרחבי הארץ להצטיינות ומנהיגות. צ'ק פוינט תורמת לבניית הבניין, שישרת את אוניברסיטת תל אביב לנוער, ויאפשר לה לנצל את המרחב באופן האופטימלי עבורה, ועבור צורכי התלמידים ובני הנוער".

 

 

הבמיית החלל הפנימי של הבניין. כמו חברת הייטק הבמיית החלל הפנימי של הבניין. כמו חברת הייטק הדמיה: קימל אשכולות אדריכלים

 

קמפוס, זירה אדריכלית או אתר בהקמה?

מה פשר הבנייה המואצת באוניברסיטת תל אביב

 

הסטודנטים והמרצים באוניברסיטת תל אביב כבר התרגלו לנהל את השגרה האקדמית שלהם לצד ההמולה הטיפוסית של אתר בנייה. בשנים האחרונות מתאפיין הקמפוס התל־אביבי בתנופת בנייה מרשימה, שהופכת אותו לאחת מזירות ההתחדשות האדריכלית הבולטות במרכז הארץ.

 

תקציבים משמעותיים ותורמים נדיבים הביאו לכך שבשטחי האוניברסיטה קמים בניינים מרשימים וחדשניים, ובהם, בין השאר, בניין פורטר ללימודי הסביבה, שתוכנן על טהרת הבנייה הירוקה ומאופיין במגוון שכלולים סביבתיים טכנולוגיים, שהעניקו לו את הדירוג הגבוה ביותר (פלטינה) של תקן LEED האמריקאי לבנייה ירוקה. על אותו ציר תנועה, שבו מתוכננת לקום גם טיילת המדע (בצד המזרחי של האוניברסיטה), נמצא גם מוזיאון אוספי הטבע דמוי תיבת נוח, שבנייתו הולכת ונשלמת בימים אלה.

מימין: הפקולטה למדעי הסביבה ובניין מוזיאון אוספי הטבע בקמפוס אוניברסיטת תל אביב מימין: הפקולטה למדעי הסביבה ובניין מוזיאון אוספי הטבע בקמפוס אוניברסיטת תל אביב צילום: עמית שעל

 

המוזיאון, שתוכנן אף הוא על ידי קימל אשכולות אדריכלים, מיועד לשמש בית ל־5 מיליון פריטי אוספים מתחומי הזואולוגיה, הארכיאולוגיה והבוטניקה, וכן מוקד מחקר עם מעבדות ואנשי הסגל האקדמי. עוד מצויים בשלבי תכנון שונים: "הבניין הצומח", שייבנה בשלבים ויאכלס את אגף הרישום ומינהל התלמידים, וכן כיתות לימוד ואודיטוריום (בתכנון יובל כנעני אדריכלים); תוספת לבניין רקאנטי (בתכנון גוטסמן־שמלצמן אדריכלות); תוספת וכניסה לפקולטה למשפטים (ניר קוץ אדריכלים), ומרכז המבקרים על שם נזריאן (יובל קדמון אדריכלים). על כל אלה נוסף פרויקט מסקרן במיוחד, הבניין לננו־טכנולוגיה וננו־מדע בקמפוס, בתכנון האדריכל הצרפתי מישל רמו. הבניין יוקם על 2 דונמים בעלות משוערת של 25 מיליון דולר, ובנייתו צפויה להסתיים ב־2020. בשלב זה זהות התורם המרכזי שלו נשארת חסויה, אך ההערכה היא כי מדובר באוליגרך ממוצא רוסי רומן אברמוביץ׳.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x