• תפריט
קולנוע וטלוויזיה

נחיתה עם קצת נחת

"סאלי" של קלינט איסטווד מתחקה אחר סיפורו של הטייס שביצע נחיתת חירום על ההדסון. הוא רצוף בעיות וכשלים, אבל שני רגעים מצדיקים את הצפייה בו

אור סיגולי 08:5012.09.16

קלינט איסטווד לא עושה חיים קלים לאף אחד, והאמת שמותר לו. כאגדה עוד בחייו, וכמי שמחזיק באחת הקריירות הקולנועיות המרשימות והיציבות ביותר בכל הזמנים (סרטו הקודם כבמאי, "צלף אמריקאי" שאותו ביים בגיל 84, הפך לסרט המרוויח ביותר של 2014) ובארבעה אוסקרים, איסטווד יכול להגיד ולעשות מה שהוא רוצה ולצאת מזה בשלום, גם אם מדובר בהתבטאויות גזעניות בנושא המירוץ לנשיאות.

 

כיוצר קולנוע, הוא בכלל מקשה על צופיו. לשמו של איסטווד הבמאי נזקפים כמה מהסרטים הטובים ביותר של הקולנוע האמריקאי ("בלתי נסלח", "מיליון דולר בייבי") וכמה מהפאשלות הכי תמוהות ("ג’יי אדגר", "אינוויקטוס"), ולעתים אפילו כמה שנעים על הקו שבין שניהם. כמו למשל סרטו החדש, "סאלי – נס על ההדסון", שיצא בסוף השבוע לבתי הקולנוע בארץ.

 

הסרט הזה הוא למעשה הסנונית שמבשרת את בוא החורף. סרטי הקיץ מאחורינו ועכשיו מתחילים להביט קדימה לעבר עונת הפרסים ואל הדרמות הרציניות יותר שהוליווד מתגאה בהן. אמנם לא בטוח ש"סאלי" יחזיק את המומנטום עד האוסקר, והביקורות המעורבות שלהן זכה לא מבטיחות לו עתיד גדול מדי, אבל נצטרך לחכות ולראות מה יילד יום. אכן, אפשר להבין את האמביוולנטיות הביקורתית ביחס ל"סאלי". מדובר בסרט עם כל כך הרבה בעיות וכשלים, שלעתים מפתיע שבמאי ותיק כמו איסטווד לא שם לב אליהם. מנגד, יש בו שני רגעים כל כך מדהימים, שאפשר אפילו לומר שהם מצדיקים את הצפייה בסרט, שאורכו לא יותר משעה וחצי. 

טום הנקס בסרט "סאלי" של קלינט איסטווד טום הנקס בסרט "סאלי" של קלינט איסטווד צילום: Courtesy of Warner Bros. Pictures

 

"סאלי" מתחקה אחר הסיפור האמיתי של הטייס צ'זלי סאלנברג (שאותו מגלם טום הנקס בעוד הופעה מעולה), שב־2009 החליט לבצע נחיתת חירום של מטוס הנוסעים שלו על נהר ההדסון, כאשר הבין שזהו הסיכוי היחיד לשרוד. המעשה האמיץ התברר כנכון, ואיש לא נהרג, אבל אז עלתה השאלה אם סאלי הגיבור לא יכול היה לנקוט אמצעים זהירים יותר כדי להבטיח את שלום נוסעיו.

 

הבעיה הראשונה של התסריט הוא שמהר מאוד מגלים שהסיפור הזה לא יכול להחזיק סרט שלם. עם כל הכבוד לסצנת נחיתת האונס, שאורכה כמה דקות קצרות, סאלי והסיפור שמסביבו לא באמת בעלי מטען דרמטי כדי לסחוב עלילה של שלוש מערכות. איסטווד והתסריטאי שלו (טוד קומארניקי) הבינו את זה, ולכן ניסו למרוח את הזמן עם סצנות פלאשבק מילדותו של סאלי שאינן מעניקות ולו חצי דבר לסרט, כמו גם שיחות טלפון ארוכות עם אשתו (לורה ליני) שבסופו של דבר לא תורמות כלום, והשתהות על דמויות לא חשובות. הסרט לא מצליח לפצח את דמות הגיבור שלו, וכל הקשיים שנערמים עליו נראים כמו הגזמות תסריטאיות לא משכנעות. אל אלו תוסיפו את סגנון הבימוי היבש של איסטווד, שלעתים מרגיש כמו עצלנות גרידא, ותיווכחו שקשה להגן על הסרט.

 

ועם זאת, יש לא מעט כוח לסרט הזה. הנושא המרכזי ב"סאלי" הוא הגורם האנושי. ועל פי איסטווד, זה הדבר הנפלא ביותר בעולם, הוא זה שיציל אותנו מסכנה, והוא זה שיאחד אותנו בזמן משבר. קשה מאוד להיות ציניים מול סרט שכל כך מאמין ברוח האדם, וככזה כבר רוצים להיות מאוד בעדו. הרגע המרכזי שחוגג את הנפש האנושית, הוא שבו כל כוחות ההצלה של ניו יורק מתאגדים כדי להציל את נוסעי המטוס, וזהו סיקוונס אדיר שאי אפשר שלא להתרגש ממנו. ללא ספק אחת מסצנות השנה בקולנוע.

 

הרגע הנוסף שהופך את "סאלי" לסרט שכדאי לראות מגיע לקראת סופו, כאשר אנחנו צופים שוב באותו משבר אווירי. זו הפעם השלישית שבה משוחזרת הנחיתה המסובכת במהלך הסרט הקצר הזה, אבל בזכות מהלך תסריטאי מחוכם בסצנה שהקדימה אותו, אנחנו רואים את הרגע הזה באור שונה לחלוטין, וכל תנועה קטנה בפניו של טום הנקס היא כמו סרט בפני עצמו. כך שבזמן שאי אפשר לכנות את הסרט הזה טוב במיוחד, יש בו מספיק כדי לחבק אותו ולהמליץ עליו בחום.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x