• תפריט
פנאי

ייבנה המקדש

מדינת הייטק שסובלת מבידוד מדיני וחיה על האתוס של "מעטים מול רבים" - ובלבה בית המקדש שניצב בגאון על הר הבית. המציאות הישראלית מתחילה לחקות את "השלישי", ספרו של ישי שריד. "צריך לדבר על זה", הוא אומר, "לפני שנוצב בפני עובדות"

מיכל פלד־פליישר 08:1524.11.15

"יש בלבול גדול מאוד בתפיסה שלנו את עצמנו. זו מדינה סופר־מודרנית, בין המתקדמות בעולם מבחינה טכנולוגית, אבל בד בבד יש פה קמאיות מטורפת, והיא לא סתם בשוליים אלא מכתיבה מהלכים. שרים בממשלה עולים להר הבית כדי לחדש את הפולחן, אנשים מקימים מאחזים על גבעות בשומרון כדי לחזור לימי התנ"ך - זה לא משהו חסר משמעות. יש פה ערבוביה שלמה".

 

הדובר, עו"ד ישי שריד, כבר בן 50. לפני ארבעה חודשים הוציא את ספרו הרביעי, שנקרא דווקא "השלישי". במרכזו אוטופיה או קטסטרופה, תלוי בעיני המתבונן: תל אביב וחיפה נמחקו, ארון הברית נמצא בהר הבית, בית המקדש השלישי הוקם, והמלך יהועז שולט במדינה שמוצאת את עצמה בבידוד מדיני חריף ויוצאת להילחם, כמו תמיד, על מקורות המים שלה. את קורותיה של המדינה מספר הנסיך יהונתן, צעיר בניו של יהועז, לאחר חורבנה הסופי.

 

קל לפטור את "השלישי" בתור "ספר שמאלני", בייחוד אם מביאים בחשבון את העבודה שישי הוא בכור בניו של יוסי שריד, ממנהיגי השמאל בישראל. אבל האמת היא שהוא הרבה יותר מזה: אם גדולתה של אמנות נמדדת (גם) ביכולתה לעורר מחשבה, "השלישי" הוא מעשה אמנות של ממש.

 

ספריו של ישי שריד, מימין: "השלישי" (2015), "גן נעמי" (2013), לימסול (2009), "טרף קל" (2000) ספריו של ישי שריד, מימין: "השלישי" (2015), "גן נעמי" (2013), לימסול (2009), "טרף קל" (2000)

 

ישראל המתוארת בספר היא מדינה זרה אך מוכרת, שילוב מסחרר של הווה ועתיד שנדמה, יותר מהכל, אפשרי לחלוטין. במדינת ישראל של שריד מקפידים על העלאת קורבנות לפי כל דקדוקי התורה, אך גם מתקינים באנשים שבבים מזהים. טקס סיום קורס טיס, כמו טקסי סיום רבים בהווה, נערך ברחבת הר הבית, אך במהלכו גם מולקים ראשי יונים. ישראל של שריד היא שילוב משוגע של מנהגים ומסורות עתיקות עם חיים מודרניים - בדיוק כמו אותה מדינה קטנה במזרח התיכון שאנחנו מכירים.

 

"הכל מבעבע פה, אנחנו בתוך שלב מטורף של גיבוש זהות ושל מלחמת תרבות", אומר שריד.

 

ואתה רצית להשתתף בדבר הזה.

"כן".

 

רצית שאנשים יקראו את "השלישי", ומה יקרה אחר כך?

"רציתי שזה יעורר ויכוח או מודעות, שייווצר דיאלוג. זה לא רק עניין של דתיים וחילוניים, צריך לדבר על העסק הזה לפני שנמצא את עצמנו בפני עובדות. לפני שבונים את בית המקדש השלישי".

 

זה אפשרי בעיניך?

"כן. זו החלטה של בני אדם, ואנשים שמתעסקים בזה אומרים שצריך להקים אותו. כבר יש להם הרבה כוח פוליטי, ואם הכוח הפוליטי יהיה לגמרי בעדם, הם יעשו את זה. הם אומרים שכרגע לא חייבים להרוס את המסגדים, אפשר להתחיל עם מזבח בלי מקדש, להעמיד על ההר מזבח לקורבן פסח".

 

הם רוצים להתחיל כבר בפסח הקרוב?

"זה עניין של החלטה".

 

איש רציני, שריד. ביום־יום הוא עוסק בליטיגציה אזרחית, נשוי לד"ר רחלי שיאון, בתה של יעל דיין, מגדל שלושה ילדים. לכתיבת הספר ניגש אחרי תחקיר מעמיק - החל מדיני זבחים ("פרקים שמדלגים עליהם בשיעורי התנ"ך בבית הספר, ובדרך כלל הם היותר מעניינים, פחות ייצוגיים, פחות נעימים. בתנ"ך יש הרבה חומר נפץ, חומר חזק ובועט") וכלה בלא מעט תיאוריות פסיכולוגיות של הדת ("פרוינד, יונג, לוינס, קירקגור. אלף ואחד דברים"). כשמסתכלים עליו אין רמז למה שהוא עצמו מכנה "הראש הדפוק או הסוטה שלי", זה שמדמיין וממציא סיפורים. הוא נראה יותר כמו פקיד, וכזו היא גם שגרת העבודה שלו - מתיישב לכתוב בכל לילה, "כותב שעה וחצי־שעתיים, נותן מכסת מילים, אחרת אין אפשרות לכתוב, לא באורח חיים של אדם עובד".

 

שריד בביתו. "נערי הגבעות זה יהודי? הם החליטו שזה יהודי" שריד בביתו. "נערי הגבעות זה יהודי? הם החליטו שזה יהודי" צילום: אוראל כהן

 

לפני עשור, הוא מספר, החל לכתוב ספר במשרד. "כל יום כשגמרתי עם התיקים. יצא ספר נורא, כמו סיכומים בתיק. אני חייב להפריד, אני צריך נוף אחר ומקום אחר ואווירה אחרת כדי לכתוב. כנראה הבן אדם מסוגל להכיל הרבה דברים בתוך עצמו", אומר שריד.

 

יש אלוהים

 

הוא אינו מפקפק בקיומו של אלוהים. "לא הייתי מכניס אותו בתור דמות בספר אם לא הייתי חושב לחלוטין שהוא קיים. אלוהים הוא ישות בתרבות האנושית, בפסיכולוגיה של כל בן אדם. כל אחד מאיתנו, כשהוא נקלע לצרה אמיתית, יש לו איזה דיבור עם אלוהים. אני לא מתווכח עם הדבר הזה, זו עובדה קיימת".

 

אם כך, השתכנעת בנחיצותו של בית מקדש שלישי?

"קודם כל, בית המקדש כבר קיים: מספיק שהוא יהיה קיים אצלי בראש, קיים בתרבות שלנו, קיים בכמיהה של אנשים. אם זה יקרה בפועל או לא - אני לא יודע. אני מקווה שלא. הריאליות של זה היא דבר שהפכתי להיות יותר ויותר ער לו רק בזמן האחרון, קצת לפני שיצא הספר, אבל בעיקר אחרי".

 

הספר כבר הודפס במהדורה שנייה. איך התגובות?

"חששתי שהן יהיו יותר חריפות, אבל זה בכלל לא קרה. אנשים דתיים מדברים איתי על הספר והם לא נעלבים בכלל. טוב או רע, יש בספר יקום שיש בו אלוהים ויש בו מלאכים, נקודת המוצא היא דתית. אני חושב שחלק מרגישים שעשיתי להם שירות כי הנה, הצגתי את הקמת בית המקדש השלישי כעובדה. אז אני חושב שזה יביא לחורבן, והם חושבים אחרת - זה בסדר, העיקר שמדברים על המקדש, כולל שמאלנים הזויים כמוני".

 

חילוניות נחרצת

 

שריד גדל בבית "לא שומר מצוות, אבל יהודי מאוד. אנחנו יהודים שלא שומרים מצוות".

 

שום דבר?

"צמתי כמה פעמים ביום כיפור, אבל בשנים האחרונות אני צריך לרוץ בכל פעם אחרי ילד אחר וללמד אותו לרכוב על אופניים. אני גם לא יכול להגיד שאם אני בחוץ לארץ ויש ערימת בייקון אני לא אטעם ממנה. אני לא רוצה להיתמם".

 

החילוניות נהיתה אפולוגטית מאוד.

"אני חושב שחשוב מאוד שתהיה חילוניות נחרצת, מוצהרת ולא מתנצלת, אחרת כולנו ניגרר למחוזות של הספר. עם זאת, כדי לנהל את הוויכוח על דמותו של העם אנחנו חייבים להכיר את הכלים ואת החומרים שבהם הוא מתנהל. בספר אני נכנס עם הידיים והרגליים לתוך הים הזה, שנקרא מסורת ישראל, ואין לי בכלל רגשות נחיתות. אני יודע ומכיר את החומר מספיק כדי להתעסק בו בדיוק כמו כל רב".

 

מהי אפוא יהדות? תודעה? תרבות?

"היהדות היא מה שאנחנו עושים איתה. בתודעה שלי אני יהודי לגמרי, וגם באיך שאני נראה, באיך שאני חושב וגם ברגשות האשם ובייסורי המצפון. הרי כשבנט אומר לא להתנצל - זה הדבר הכי לא יהודי, הכוחניות הזאת מגיעה מהגויים הכי גרועים. זה לא יהודי, זה יצור אחר. זה גם חלק מהעניין בספר, שאני מראה שיצור אחר נוצר פה, שהוא כאילו חיקוי של מה שהיה בתקופת התנ"ך, אבל בפועל הוא אחר לגמרי. נערי הגבעות זה משהו יהודי? הם החליטו שזה יהודי".

 

יש טרנד כשר במסעדות עכשיו.

"אני אגיד לך מה העניין, לעניות דעתי. כשהיית חלוץ בעמק יזרעאל וייבשת ביצות, לא היית צריך לצום ביום כיפור כי היית אוונגרד מטורף, ידעת שאתה החלוץ של עם ישראל והכי טוב מכולם. כשזה כבר לא קיים, ואתה בכל זאת מחפש זהות, אתה חוזר למה שהצליח לשמור עליך כל כך יפה במשך 2,000 שנה. זה הסיפור. הדת, שנראתה בתחילת המדינה כדבר אקזוטי, היא היום המנצחת, למרות שבעיניי אפשר להיות יהודי מצוין ולא לקיים שום מצווה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x