"את סבתא קצת שכחו"

"את סבא ואמא שלי זוכרים ומזכירים כל הזמן. את סבתא בדרך כלל שוכחים", אומר המוזיקאי והזמר נתן סלור (43), בנה של תרצה אתר ונכדם של נתן אלתרמן והשחקנית רחל מרכוס. מחר תוקדש קבלת השבת המסורתית בצוותא (10:30, 60 שקל, אבן גבירול 30 תל אביב) לציון 30 שנה לפטירת מרכוס. בין המשתתפים בה, שיספרו על חייה, ישירו ויקרינו קטעים נדירים מהופעותיה, יהיו עודד קוטלר, גילה אלמגור, אילי גורליצקי וסלור עצמו.

קצת בלגניסטית

לאחר מותה של אתר קיבלה עליה מרכוס למלא את החלל שנפער אצל נכדיה נתן ויעל, שהתייתמו. "היינו הרבה יחד, גרנו דלת מול דלת", מספר סלור, "לסבתא באו תלמידים ושחקנים, ואני כל כך התרגשתי לראות את דליק ווליניץ מ'שמיניות באוויר' או את יוסי גרבר מ'הצריף של תמרי'. היה לה שולחן בסלון שהיה תמיד מלא טקסטים מפוזרים, היא היתה קצת בלגניסטית".

המוזיקאי נתן סלור צילום: אריאל שרוסטר

סלור זוכר שמרכוס הרשתה לו להישאר ער ולצפות בסרטים הוליוודיים, שרק בדיעבד הבין שחלקם היו עיבודים למחזות שבהם שיחקה, כמו "ביבר הזכוכית" או "שובי שבא הקטנה". "הקאמרי הוציא אותה לפנסיה והיא נפגעה מזה מאוד, אבל המשיכה להופיע במרץ במופעי היחיד הקלאסיים שלה בכל הארץ, לימדה בניסן נתיב ובבית צבי.

"בכיתה ח', כשלמדנו את הבלדות הסקוטיות שתירגם אלתרמן, המורה סגרה עם סבתא מאחורי הגב שלי והיא הגיעה לכיתה וקראה אותן כמו שרק היא ידעה. לסיום היא אמרה: 'עכשיו אני רוצה בירה בפאב'. את יכולה לתאר לעצמך איזו פדיחה זו בגיל 13".

היא סיפרה על סבא ואמא?

"לא ממש, וכילד זה לא כל כך עניין אותי. היה אצלנו את המונח הערטילאי 'סבא נתן'. היא הנציחה את זכרו והופיעה עם טקסטים שלו, אבל לא ישבה וסיפרה סיפורים עליו או על אמא".

נושאת בעול

עודד קוטלר, בעלה הראשון של אתר, שיחק עם מרכוס בקומדיה "רוזנים ואביונים" בה גם הכיר את בתה. הוא מספר ש"רחל היתה שחקנית נפלאה, מצחיקה עד מוות, שופעת סיפורים. אחרי מותה של תרצה היא היתה שבורה, אבל לא מתה. היה לה חשוב להיות שם בשביל הילדים, היא נשאה בעול והמשיכה".

על הקשר המיוחד בין אתר לאביה נכתב רבות. "כלפי נתן היתה לתרצה הערצה, היה ביניהם שיח בין שני גאונים", אומר קוטלר. "עם רחל היה לתרצה קשר של אם ובת. תרצה אהבה אותה מאוד, אבל גם אהבה לעצבן אותה חצי בצחוק, למרוד".

את הזוגיות עם אלתרמן, וגם חלק מהתמלוגים לאחר מותו, נאלצה מרכוס לחלוק עם הציירת צילה בינדר, שאיתה ניהל רומן גלוי. "אף אחד לא הצליח לפענח את ההסתגלות שלה למורכבות הזאת", אומר קוטלר. "היא היתה אישה חמה ורגשית מאוד, לא תמיד הכל היה צפוי, גם לא איך היא קיבלה אדם שחי־לא־חי איתה וכן חי עם עוד מישהי.

"היא ראתה את עצמה כמי שנושאת, לפחות חלקית, בעול פרנסת המשפחה. נתן כתב ספרים והיה חבר מערכת ב'דבר', אבל היה פזרן ונדיב מאוד וגם דאג לאמו. רחל הופיעה בתיאטרון, הופעות, תסכיתים וסרטים, ומצד שני היא היתה מאוד אשת בית".

היא ונתן ניהלו חיי זוגיות?

"הם חיו בבית אחד, בשבתות היתה להם ארוחה משפחתית ופעם בשבוע היו יוצאים עם תרצה למסעדה. היו פה ושם גם את הרגעים האלה, אבל נורמטיביות של חיי משפחה לא תמצאי דווקא שם. לנתן היה את חוג המעריצים שלו, בתוכם גם צילה, ולרחל היו את הקשרים שלה עם אנשי המשפחה והתיאטרון".

שאלת את תרצה על היחסים המורכבים בין ההורים?

"תרצה אמרה לי שבתור הבת שלהם היא לא יודעת להעיד על מידת האהבה ביניהם ועומקה, אבל כשנתן היה צריך להיאנח אז הוא אמר 'אוי, רייצ'ל רייצ'ל', שמה באנגלית, וזה אומר הרבה מאוד".