נסיכה מודרנית

"עבודות התיאטרון שלי הן סוג של אירוע שמבוסס על דיאלוג עם הקהל, לא רק סיפור שמסופר על הבמה. אני חושב שלקהל שרוצה לראות את נסים אלוני כמו שלא ראה אותו מעולם יהיה מעניין מאוד", אומר הבמאי מרט פרחומובסקי שמעלה בימים אלה עיבוד חדש למחזה "הנסיכה האמריקאית" של המחזאי הישראלי הדגול, בהשתתפות אוהד שחר ובני אלדר. ההצגה עולה בהפקה עצמאית שמתארחת באולם נחמני תל אביב. (16.10 ב־13:00 ו־18.10 ב־21:00, 80-65 שקל).

המחזה עלה לראשונה ב־1963 בתיאטרון העונות העצמאי, מיסודם של נסים אלוני, יוסי בנאי ואבנר חזקיהו. אלוני ביים, ובנאי וחזקיהו גילמו את התפקידים הראשיים.

פרחומובסקי בחר להתכתב עם ההפקה המיתולוגית ההיא, שנחשבה בשעתה לפריצת דרך אמנותית בתיאטרון הישראלי. הוא גם מעלה את ההפקה שלו באותו אולם שבו העלה אלוני את הבכורה. "אנחנו גם משתמשים בתמונות סטילס מההצגה ההיא, שהפכה למיתוס, וזה גם מתחבר למחזה עצמו. המלך הוא הגעגוע לעבר, והנסיך מבטא את החיבור לעולם החדש. הוא מבין שהמלוכה נגמרה ורוצה לעשות כסף מהיר מהזיכרונות, להפוך את הסיפור של אבא שלו לסרט הכי סנסציוני. בעצם ההצגה עוסקת בפער בין התיאטרון של היום לתיאטרון של אז, וזה לחלוטין אירוע, הקהל לא סתם צופה, אלא יושב דרוך בקצה הכיסא, ויש גם הפתעות".

במאי קטן גדול

פרחומובסקי (35), יליד אודסה, עלה לארץ בגיל עשר. הוא בוגר החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, מקים הפרויקט הדוקומנטרי "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" ובעל תואר שני בבימוי תיאטרון. עבודת הגמר שלו היתה המחזה המכונן "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין.

פרחומובסקי (מימין) עם השחקן אוהד שחר. "בתיאטרון אני קולנועי, בקולנוע אני בימתי" צילום: אוראל כהן

בעבודותיו פרחומובסקי משלב בין קולנוע ותיאטרון. "על ההצגות שלי אומרים שהן קולנועיות מאוד, ובדברים שאני עושה בקולנוע אומרים שאני תיאטרלי מאוד, כי אני מחובר לשניהם. החלטתי ללמוד בימוי אחרי שעבדתי עם הבמאי רוברט סטרואה על המלך ליר בקאמרי, והרגשתי שאני יכול לבטא את עצמי".

בתחילת הדרך של ההפקה החדשה הוא גילה שהמחזה מורכב משחשב ומכיל סתירות פנימיות ודברים לא בהירים. כיום הוא מרגיש שהוא ושני שחקניו הצליחו להבין את המהלך העלילתי המוזר של הדמויות. "לאורך השנים היתה לי תחושה שהתיאטראות הרפרטואריים לא מתים לגעת באלוני, כי הוא כנראה האדם היחיד שידע איך לטפל במחזות שלו. היום המגמה היא לעשות אלוני כמה שיותר קרוב לריאליזם, להנגיש אותו ולהנחית לקרקע. אני הרגשתי שאלוני זקוק לטיפול עכשווי גם בגלל ההפקה המיתולוגית וגם כי דרך דמות המלך במחזה אפשר לדבר על תיאטרון, וזה עניין אותי מאוד", פרחומובסקי אומר.

על כתפי אלונים

בתהליך הליהוק הוא חיפש שחקנים שיזכירו לו משהו מחזקיהו ומבנאי. "שחר ואלדר התמסרו בצורה מדהימה לתהליך הארוך, לדגירה ולבניית השפה", הוא אומר. "עד שהשגתי תקציבים מקרנות לא היה כלל ביטחון שהם יקבלו כסף, והם התחילו כמעט בהתנדבות.

"אני חושב שהצלחנו למצות מהמחזה את המהות שלו. ההצגה מדברת גם לדור המבוגר שראה את ההפקה המקורית וגם לדור הצעיר" פרחומובסקי אומר, "נסים אלוני וחנוך לוין הם שני מחזאים קדושים, נמצאים אי שם באולימפוס, ויש חרדת קודש כלפי כל הפקה חדשה שלהם. אני חושב שזה קשור בכך שהם ביימו את המחזות שלהם בעצמם, וששפת התיאטרון שלהם היתה דומיננטית מאוד. אני רוצה לעשות דברים כפשוטם ולתת את הכבוד לטקסט. אבל מצד שני זו אמירה בעייתית, כי מלכתחילה הטקסט הוא משהו שצריך לפרש ולמצוא דרך לתת לו לדבר על הבמה. אנשים מגיעים לתיאטרון בציפיות מסוימות. אני מניח שנאתגר אותם".