• תפריט
פנאי

אלמנטרי, ווטסון

ס.ג'. ווטסון עבד במשרד הבריאות הבריטי עד שלקח סדנת כתיבה והחל לפרסם את המותחנים המצליחים והמפתיעים ביותר בשנים האחרונות. בראיון לכלכליסט הוא מספר איך נכתב "לפני השינה", למה לא אכפת לו מעיבודים קולנועיים כושלים ומה הסיפור שלו עם דמויות מניפולטיביות וזהויות מתנגשות

מאיה נחום שחל 08:5714.10.15
כשג'וליה מגלה שאחותה הצעירה קייט נרצחה באכזריות בפריז והמשטרה לא מצליחה למצוא קצה חוט, היא מחליטה לחקור את הרצח בעצמה. המסע האינטרנטי שלה ושל הדמות הפיקטיבית שיצרה ברשת הופך בהדרגה למערבולת פיתוי חושנית ברשת ומחוצה לה, וג'וליה, שחיה חיי שגרה בלונדון עם בעלה המנתח ובנם המאומץ, מוצאת את עצמה מנהלת חיים כפולים שדוהרים לקראת התנגשות שתסכן את חייה ואת משפחתה.

 

זה סיפור המסגרת הכי פחות ספוילרי שאפשר לספר על המותחן הפסיכולוגי החדש "חיים כפולים" מאת ס.ג' ווטסון, מחבר רב־המכר "לפני השינה" שמכר 4.5 מיליון עותקים ב־42 מדינות. הספר החדש, שמתפרסם בימים אלה בהוצאת כתר, רווי תתי־עלילות ומסתורין מהעבר ששואבים את הקורא, כמו בכל מותחן טוב באמת.

 

"האתגר בכתיבה בכלל, ובספרי מתח בפרט, הוא שיהיה מעניין, משכנע ובלתי צפוי, אחרת זה מחטיא את כל המטרה", אומר ווטסון בראיון ל"כלכליסט". "לכן יש הרבה תפניות בעלילה, כדי לשמור את הקוראים נרגשים.

 

ניקול קידמן בסרט על פי רב־המכר "לפני השינה". "בסרטים אני לא מתערב" ניקול קידמן בסרט על פי רב־המכר "לפני השינה". "בסרטים אני לא מתערב"

 

"כשכתבתי את 'חיים כפולים' הרגשתי שאני חוזר לעסוק בשאלת הזהות. מי אנחנו באמת? מה הופך אותנו למה שאנחנו? הפעם העיסוק היה יותר במודע שלנו, כי במובן מסוים ג'וליה משפיעה באופן מניפולטיבי על הזהות שלה. כשהתחלתי לכתוב חשבתי הרבה על הדרך שבה אנשים מתנהלים ברשת ואיך היא מאפשרת לנו להציג לעולם כמה גרסאות שונות של עצמנו. אנחנו עוטים מסכות שונות במקומות שונים, והאינטרנט והרשתות החברתיות רק מעצימים את זה ותורמים לאווירת המתח והסכנה, הם גורמים לטשטוש זהויות שמוסיף מסתורין לעלילה".

 

ווטסון (44) נולד בסטורברידג' באנגליה וכיום חי עם בן זוגו בלונדון. את "לפני השינה" הוא כתב במסגרת סדנת כתיבה שלקח כשעוד עבד כאודיולוג במשרד הבריאות הבריטי. אל הספר הזה הוא כבר ניגש עם זמן, ריכוז וגב כלכלי שאפשרו לו להתרכז בכתיבה, אך גם עם מודעות לציפיות מצד קוראים ומו"לים.

 

חששת מתסמונת הספר השני?

"לא חששתי, אבל זו בהחלט חוויית כתיבה שונה. את הספר הראשון כתבתי עבור עצמי, המשפחה והחברים. בספר השני כבר הייתי מודע לכך שצריך לרצות סוכנים, 40 עורכים ברחבי העולם ומיליוני קוראים. לקח לי זמן למצוא את השקט לכתוב את מה שאני רוצה ולא את מה שאני חושב שמצפים ממני".

 

ווטסון טוען שכתיבת הספר השני היתה מורכבת בייחוד בשל רצונו להיות נגיש להמונים ולא לפנות לקהל מצומצם. "זו הסיבה שב'חיים כפולים' יש יותר עלילות. ב'לפני השינה' הגיבורה כריסטין היתה במצב נואש רוב הזמן, ולכן היה קל להזדהות איתה. בספר הזה אני מבקש מהקורא להזדהות עם ג'וליה, אפילו שלפעמים היא מתנהגת בחוסר היגיון. אני רוצה שיבינו את המוטיבציה שלה, גם אם הבחירות וההחלטות עצמן שגויות לפעמים".

 

ווטסון. "הפעם יצרתי דמות שיותר קשה להזדהות איתה" ווטסון. "הפעם יצרתי דמות שיותר קשה להזדהות איתה" צילום: Annabel Staff

 

"ביקורות רק מזיקות"

 

כשווטסון מתחיל לכתוב מסגרת הסיפור כבר נמצאת אצלו בראש, בגדול, בלי פרטים, מעין מפת דרכים כללית. "ב'לפני השינה', רק אחרי שלושה שבועות של כתיבה ידעתי איך הוא יסתיים. הפעם ידעתי פחות או יותר מההתחלה איך אני רוצה את הסוף ומה יהיה המפנה בעלילה, אבל לא לפרטי פרטים. דברים טובים קורים בלי שחושבים עליהם יותר מדי. אם אני מגיע למבוי סתום, מיד אני עושה משהו אחר שמסיח את דעתי כדי לחזור לכתיבה בראש פתוח. לפעמים אני אפילו מצליח להפתיע את עצמי ומגיעים דברים שלא ציפיתי שיגיעו".

 

מאז פרסומו ביוני הפך "חיים כפולים" לרב־מכר. רוב הביקורות פירגנו, כמה פירגנו פחות. ווטסון לא קרא אותן. "אם הביקורת טובה מדי זה גורם להרגיש מלא בעצמך, ואם היא גרועה אז מרגישים רע, כך שבכל מקרה התוצאה לא טובה. בספר הקודם קראתי ביקורות כי הייתי צעיר ותמים. עכשיו אני יותר מרוכז בכתיבה".

ההצלחה המסחררת של "לפני השינה" הפתיעה את ווטסון, וכך גם מכירת הזכויות להוליווד. הסרט בכיכוב ניקול קידמן וקולין פירת' יצא בשנה שעברה, אך לא הצליח בקופות. את הזכויות ל"חיים כפולים" קנתה חברת פסיפיק סטנדרט של השחקנית ריס וית'רספון וברונה פפנדראה, שהקימו את החברה כדי להפיק סרטים שהגיבורות שלהם הן נשים.

 

"חיים כפולים", ספרו החדש של ווטסון. רוצה להיות נגיש להמונים "חיים כפולים", ספרו החדש של ווטסון. רוצה להיות נגיש להמונים

 

"סרט זה כמו קאבר"

 

הביקורות לא פרגנו לסרט הקודם, התאכזבת?

"זה כמו כשמוזיקאי כותב שיר ומישהו עושה לו קאבר. זו אמנות של מישהו אחר, שעשה עם היצירה שלי משהו אחר. אהבתי את הסרט, והתרגשתי לשבת באולם בחושך, לאכול פופקורן ולראות מה עשו עם היצירה שלי. לא התערבתי בבחירות האמנותיות, אבל ביקרתי על הסט והתייעצו איתי בנוגע לליהוק. הפעם אני הרבה פחות מעורב כי אני עסוק בכתיבת הספר הבא שלי, 'תענוגות קטנים', שייצא לאור בשנה הקרובה. הוא יהיה מסתורי מהקודם, ויהיו בו הרבה תפניות בעלילה, כמו שאני אוהב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x