שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
כלכלה ומדיניות

ראיון כלכליסט

"ליוון ולאיחוד האירופי אין תקומה. בסוף שניהם יקרסו"

ד"ר ברברה קולם, הגורו הגדולה של האסכולה הכלכלית הליברטריאנית האוסטרית, נותנת ליוון עוד חצי שנה בגוש היורו, תוקפת את תרבות הסיאסטה של מדינות דרום היבשת ומתרפקת על מודל ההפרטה השבדי

מיכאל פרל 08:1702.06.15

"לא רק שצריך להוציא את יוון מגוש היורו, אלא היתה זו טעות להכניס אותה לאיחוד המוניטרי מלכתחילה". לא מפתיע לשמוע אמירה מסוג זה מפיה של ד"ר ברברה קולם, מנהלת המרכז לכלכלה אוסטרית ונשיאת מכון הייעוץ למדיניות כלכלית על שם פרידריך האייק בווינה. קולם סבורה שהאיחוד האירופי נולד בחטא ויצר מציאות שבה מדינות חלשות, כמו יוון, חוגגות על חשבונן של מדינות יצרניות.

 

"ליוון ולאיחוד האירופי אין תקומה. בסופו של דבר שניהם יקרסו", אומרת קולם, המגדירה את עצמה כ"אוסטרית אוסטרית" - על שם האסכולה הליברטריאנית האוסטרית שאליה היא משתייכת. קולם הגיעה לישראל כאורחת של פורום קהלת - מכון מחקר ומדיניות המקדם כלכלה חופשית - במסגרת מסע דילוגים חובק עולם של כלכלנים ליברטריאנים.

 

האם יוון בדרך לצאת מגוש היורו?

"היינו צריכים לתת ליוון לקרוס כבר לפני חמש שנים. מה שאנחנו עושים עכשיו זה להחזיק את הגופה בחיים, וזה עולה לנו ביוקר. למעשה, אני חשבתי שהיא תקרוס עוד לפני כן, אך כנראה שתחלוף עוד כחצי שנה עד שהתהליך יסתיים.

 

יוון לא מסוגלת לעמוד בתשלומים שלה והרעיונות היצירתיים נגמרים. נכון לעכשיו, יוון נותרת באיחוד רק משתי סיבות: ראשית, חשיבותה הביטחונית עבור נאט"ו — זו הסיבה שהיא הוזמנה להצטרף לאיחוד מלכתחילה. שנית, קנצלרית גרמניה, מרקל, הפכה את הנושא לפרויקט חייה. היא קשרה את הגורל של יוון לזה של גוש היורו. מבחינה פוליטית, זה חכם מאוד. מבחינה כלכלית, ממש לא".

 

ומה את היית עושה במקום ראש ממשלת יוון שנאבק שלא לפשוט רגל?

"לפני הכל, עליהם לקצץ בפקידות הממשלתית ולבנות שלטון חוק ממשי. מה עשה לי קוואן יו בסינגפור לפני 50 שנה? הוא גייס מספר מצומצם של פקידים, שילם להם היטב, ופתאום הכל עבד כמו שצריך. במקום זאת, ליוון יש אינסוף פקידים שחלקם לא מגיע כלל לעבודה וחלקם מתנהל בצורה מושחתת. שם טמון הכסף.

 

שר האוצר היווני יאניס ורופקיס שר האוצר היווני יאניס ורופקיס צילום: איי פי

 

"שנית, הייתי חוזרת למשטר צנע ואף מעמיקה אותו. היוונים חיים מעבר ליכולותיהם. נושא נוסף שדורש טיפול ביוון הוא הצבא המנופח. ליוון צבא עצום, עם תקציבי ענק שהולכים בעיקר לתחזוק של בסיסים צבאיים מיושנים ומחלידים ולתשלום משכורות ופנסיות תקציביות לבעלי תפקידים מיותרים. אם ליוונים היתה הדרכמה, הם היו יכולים לתת לה להידרדר במסלול הפיחות והיו מתייצבים בסופו של דבר. זו היתה פרקטיקה ידועה, גם באיטליה ובספרד. הבעיה היא שהיום אנחנו כולנו באותה הסירה".

 

האם הפתרון הוא להכניס מטבע במקביל ליורו?

"כן, שיאמצו מטבע שייצג את הכלכלה שלהם באמת, ולא את הכלכלה של מדינות אחרות. ייתכן שהייתי מציעה להם לאמץ את הדולר, כפי שעשו כמה מדינות בעולם. זה עוזר לייצב את הכלכלה, ומנגד זה מטבע מספיק חזק כדי לא להיפגע. לא רק יוון צריכה לעשות זאת, אלא גם המדינות החזקות יותר. אני הייתי ממליצה לגרמניה, למשל, להשיק מטבע משלה, בשלב ראשון במקביל ליורו, ואחר כך במקומו".

 

ומה לגבי האיחוד האירופי, האם את באמת כה פסימית לגבי עתידו?

"האיחוד החל כיוזמה חיובית בסך הכל. האבות המייסדים ראו בו פרויקט של שלום. כלומר, בריתות הגנה ואי־התקפה כדי למנוע מלחמות ולהגביר שיתוף פעולה. הבעיה היא שיצרנו מערכת בירוקרטית מסובכת ומסבכת. פגענו בריבונות של המדינות החברות באיחוד, ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם ההשלכות.

 

"שלטון העם הפך לשלטון הבירוקרטים שמעולם לא נבחרו. הפקידים במוסדות האיחוד מנותקים מהציבור ולא ממש מבינים מה הם עושים. זה לא ממש דמוקרטי".

 

ברברה קולם. "שלטון העם הפך לשלטון הבירוקרטים שמעולם לא נבחרו. הפקידים במוסדות האיחוד מנותקים מהציבור ולא ממש מבינים מה הם עושים" ברברה קולם. "שלטון העם הפך לשלטון הבירוקרטים שמעולם לא נבחרו. הפקידים במוסדות האיחוד מנותקים מהציבור ולא ממש מבינים מה הם עושים" צילום: אלכס קולומויסקי

 

אבל יש בחירות לפרלמנט האירופי, שמשפיעות גם על הרכב המוסדות.

"הבעיה היא לא עם הפרוצדורה, אלא עם המנגנון עצמו. הפרלמנט האירופי הוא בלגן אחד גדול. יש לך את הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני, שכל אחד מושך לכיוון הבעייתי שלו, ואילו מפלגות המרכז־ימין והמרכז־שמאל לא מסוגלות לעשות כלום. הן מקדשות את הסטגנציה וגרוע מכך - הן זנחו את הרעיונות הבסיסיים שבהם הן האמינו: שוק חופשי וחירות הפרט".

 

ומה הבעיה במישור הרחב יותר?

"בזבזנו את זמננו וכספנו מספיק. האיחוד מורכב ממדינות רווחה שגובות כסף רב מדי, שאותו הן מבזבזות על כל הדברים הלא נכונים.

 

תיקח את התקציבים של המדינות עצמן. לפחות שליש מהתקציב זה חלוקה מחדש - תקציבי העברה לכל מיני אזורים נחשלים ואוכלוסיות חלשות. השליש השני זה תקציבי רווחה למיניהם, פנסיות ובריאות. כל הכסף הולך או על העבר או על הבטחות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהן.

 

תוסיף לזה גם את הממד התרבותי. אתה לא יכול להשוות בין שעות העבודה ומדדי הפריון בגרמניה ואוסטריה לבין אלה של יוון ופורטוגל. שלא לדבר על מושגים כמו סיאסטה וימי חופשה מומצאים.

 

"הבעיה הגדולה יותר היא שאנחנו כבר לא תחרותיים מול מדינות באסיה, במזרח התיכון או בדרום אמריקה. המדינות הללו צומחות כי יש להן מדיניות נכונה: תמיכה בשוק הפרטי, עידוד תחרותיות, מסים נמוכים ומעט רגולציה".

 

ומה לגבי מדיניות ההרחבה הכמותית? היא לא תעודד צמיחה?

"הצחקת אותי. אנחנו חוזרים על אותן הטעויות ומצפים למצוא תוצאה שונה. נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי אומר, ובצדק, שהוא עושה זאת משום שהמדינות לא מבצעות רפורמות מבניות, ולכן הוא נאלץ להדפיס כסף.

 

"הבעיה היא שהזמן הולך ואוזל. היורו נמצא בשעתו הקשה ביותר. זה מטבע שלא היה לו סיכוי להצליח מהרגע הראשון. כשהכל היה טוב, הצלחנו להסתיר את הבעיות מתחת לפני השטח, אבל כשהתחיל משבר החוב, הכל צף".

 

בשעתו נתת את שבדיה כדוגמה למודל הצלחה אירופי. מדוע?

"שבדיה היא אכן מודל לחיקוי. מדינות סקנדינביה, ושבדיה בפרט, נתפסות כמדינות סוציאליסטיות. בפועל, שבדיה מנהלת בתקופה האחרונה כמה רפורמות מוכוונות שוק חופשי. בשנות התשעים שבדיה היתה במשבר חמור. המטבע שלה לא היה שווה כלום, והיא היתה בדרך להיות חדלת פירעון. מאז הם לקחו את עצמם בידיים, השיקו שורה של רפורמות, בהן הורדה הדרגתית של מסים, ביטול הסובסידיות למגזר החקלאי וביטול הנטל הבירוקרטי. הכי חשוב, הם הפריטו כמעט כל מה שאפשר. כך, למשל, שוק החשמל, שירותי הבריאות והחינוך הפכו לתחרותיים. התוצאות מיהרו להגיע, מדד התעסוקה עלה, האינפלציה ירדה, העסקים הקטנים והבינוניים החלו להתאושש ובעיקר נוצרה תחרות כמעט בכל ענף במשק".

 

לאחרונה היתה ביקורת של ה־OECD על ההפרטה של החינוך השבדי. 

"נכון. אבל גם הפרטה צריך לדעת איך לעשות. מי שקפץ על העגלה היו חברות בודדות, חלקן מקורבות לפקידי ממשל, שחילקו ביניהן את השוק. זה יצר מציאות מונופוליסטית שבה החינוך הוא גם יקר וגם גרוע". 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x